סקירה לשבוע 14.12.14

השבוע החולף היה בסימן יציבות מקומית על רקע סערה עולמית. בעוד שמדדי העולם צנחו (נתיחס אליהם בהמשך) ת"א הצליחה לחמוק מהמהמורות הודות לחוסר מומנטום שלילי מובהק דוגמת ארביטראז' – חוזים – נעילה. כיוון שהסוחרים בת"א, להבדיל מהציבור, עודם מאמנים בכיבוש רמת 1500 הנקודות אין זה כלל מפתיע שהשוק המקומי מגלה בגרות מסוימת אך זאת רק עד לשבירת נקודת התמיכה במדד התלבונד אותה ציינו. במידה ורמת 314 בתלבונד 20 תישבר באופן מובהק ילמד הדבר על בריחה קרבה של הציבור, שמצידו ממילא מגדיל פדיונות בשל צלילה של 3.5% בקונצרני. כאן המקום להבהיר כי אין מדובר במשבר אפריקה או מרילנד שהרי משקל אלו אפסי, ולכן יתכן ובועת הקונצרני שהשאירה מרווח של 0.4% בלבד מול הממשלתי קרובה לפיצוץ. אם זאת יתרחש הקרנות יסבלו פדיונות כבדים, וכיוון שלמעלה מ 55 מיליארד ₪ מושקע בקרנות המעורבות לא יהיה מנוס מהשפעה גם על שוק המניות.

עד שזאת יתרחש ת"א נסוגה מעט מהרמה הגבוהה השבוע אך בעיקר ממתינה לחידוש המסחר בארה"ב. רמת 2000 הנקודות ב s&p הינה רמה קריטית פסיכולוגית וטכנית ופעם קודמת דירדרה המדד במהירות לאובדן של כ 7%. תחת הנחה כי וול סטריט איבדה מהמומנטום החיובי אנו מניחים כי רמה זו תישבר, גם אם לא מייד עם תחילת השבוע אך לזאת נשוב בהמשך.
בזירה המקומית שחקני המעוף עודם מביטים מהצד, בקושי מצליחים לרכוש נכס בסיס ובהתאם להתערב. בצד החיובי הרמה הנוכחית נשמרת ואינה מטפסת, אך אין בזה מעבר לשמר גלגול עמוק בכסף וכמובן שאלו לא בשורות מרנינות. הנחת העבודה היתה לירידה החודש למטה מ 1460 וכעת לאחר פספוס ירידה בארה"ב עולה החשש כי יציבות מעבר לים תקרין על הזירה המקומית לעבר תיקון לרמת השיא. הסבירות לתרחיש זה נמוכה בשבוע הקרוב, אך בו זמנית אנו מתקשים לראות ירידה מרמת 1467 ולכן הדשדוש הוא המצב הסביר כעת לפחות עד היודע כיוון מובהק מעבר לים.
יחד עם זאת, גלגול הנחת היסוד לינואר, לכשזה יגיע, אינו מפתיע ומתבסס הפעם גם על פרוטוקולי בנק ישראל. הבנק שמעריך כי הפיחות בשקל צפוי להימשך וכי שוק הנדל"ן מוסיף לעלות (גם אם בהאטה מסוימת) מסנדל אפשרות להורדת ריבית נוספת ו/או הקלה כמותית. אפשר לגנוז מהלך זה עמוק לשלהי ינואר, ולכן על רקע הבחירות יתקשו המשקיעים למצוא סיבות פונדמנטליות להמשך עליה. הוסיפו לכך העובדה כי שיעור החברות בבורסה עם הערת עסק חי עלה מדי חודש בשנתיים האחרונות, ואנו מקבלים מצב בו תשואת הקונצרני אינה מוצדקת בעליל ונפילה בזו תזמין עדיפות לאפיק זה על פני המנייתי.
אם לסכם התרחיש הסביר באפיק הקונצרני, בטרם צלילה של ממש, הרי שזה ירידה של 1-2% נוספים, ואז עצירה וכניסת כספים של מחפשי הסכין הנופלת. הפעם אך יהא קשה להאשימם שהרי תשואת מבני תעשיה, כלכלית או אפריקה כה קורצת שאין ברור כלל מה יש לחפש במניות אך מרגע שהדבר יתפשט על יותר חברות נצפה לבלימה רגעית.

אם בשבוע החולף ציינו כי שוויו ההוגן של הדולר מצוי בסביבות 3.9 ₪/דולר המטבע האמריקני נחלש (שוב, כחלק מהמגמה העולמית) אל מול השקל לרמת התמיכה 3.9. בניכוי הבחירות ניתן לומר כי דשדוש ברמת 3.85-3.9 ₪/דולר הוא הסביר אך התנודתיות הגבוהה צפויה להימשך בטח ובטח על רקע התנודתיות החריפה בשוק הסחורות.
במגזר זה העניינים כרגיל, כשהנפט מוסיף לאבד גובה ועודנו מחזיקים בפוזיציית השורט. לאחר שבירת 60 $/חבית נדמה כי אין מנוס מבחינת רמת ה 55 ולכן כל תיקון, וכאלו עוד יהיו, אינו אלא שלב בדרך ליעד זה. מה שמעט בולם הירידה הוא דווקא העליה במתכות אך במקרה זה אנו מתקשים למצוא הצדקה פונדמנטלית, ולכן יותר מאשר הזהב והכסף ימשכו הנפט מעלה התרחיש ההופכי הוא הצפוי.

באירופה ציינו לפני שבועיים כי הדאקס יגיע לרמת 10,000 הנקודות ובשבוע החולף לאחר שביצע המהלך כי הוא כאן רק לרגע. במהירות הבזק צלל המדד הגרמני ואיבד גובה לשבוע החלש מזה שנתיים כשבורסת יוון ברקע קורסת 13% ביום מסחרר בודד ו 20% בשבועיים. איני מסכים להיעדר הקבלה בין בורסת יוון וצרפת/ספרד/איטליה: ביום מן הימים הבורסות הללו יצנחו אף הן בשיעור דרמטי, גם אם לא דו-ספרתי (נניח 5%), מאחר והבעיות היווניות בסיבוב הנוכחי זהות למרבית המדינות – בעיות ממשל וקואליציה, אפשרות פרישה מהאיחוד ושמיטת חובות אפשרית.
אם ניקח תרחיש זה לקיצון לא ניתן לשלול אפשרות שמיטת חובות ברוסיה. יתרה מזאת, קיים מצב בו פוטין מעניש המערב בדרך זו שהרי החשיפה הזרה גבוהה לאין ערוך מזו המקומית ולכן לא נותר לנפט עוד מרווח ירידה גבוה במיוחד בטרם הרוסים יאבדו העשתונות. רמת 58 (ספוט נוכחי) כבר גוררת הפסדים קשים לא רק לרוסיה אלא גם לאג"ח נפט/גז קונצרני בארה"ב ולכן נדמה שכל הצדדים איבדו הבלמים וכעת אחרי שרוסיה הודיעה על צפי מיתון עובר הסיכון לעבר ארה"ב ואירופה.
מחיר הנפט הוא-הוא הפקטור המרכזי בכיוון השווקים בעת הקרובה, וזאת גם תחת הנחה כי דראגי ישלוף עוד שפן עוד שניים. כשאין מנוס מהעלאת ריבית, כפי שהבהיר נגיד הבנק המרכזי באנגליה, יתקשה הנגיד עוד ועוד בהוצאת תכנית הדפסה ליבשת כשהגרמנים כבר במיתון.

בניגוד לאמריקנים היכולים להתמודד אורגנית עם המצב הפיצול האירופאי הוא כזה שכבר מזמן עברנו את נקודת האל-חזור, קרי דראגי יזעק למהלך מפתיע בימים הקרובים, התבטאות לכל הפחות, שאחרת ארה"ב לא תספיק לסחוב את אירופה מעלה.
סוכנויות הדירוג שכבר מפנימות המצב צפויות להגביר את קצב הורדות האופק/דירוג, כשסנונית מרכזית ראשונה הגיעה בימים האחרונים עת פיץ' הורידה את דירוג האשראי המושלם של צרפת. הורדת הדירוג מרמת AAA ל AA בעיקרה סמלית, שכן צרפת שנעה בשנתיים האחרונות בין האטה ובין מיתון צפויה להיתקל בקשיים בתחילת 2015, אך די בזה בכדי להעלות האג"ח הממשלתי ולסרבל אפשרות מחזור כה הכרחית.

באסיה חוינו השבוע לחץ פתאומי עת שנחאי נפלה 5.5%, וזאת בעוד אנו סימנו הניקיי כמועמד לצלול ובהתאם לשורט. זה המקום לציין כי המדד היפני אכן ירד ודרכו למטה עוד ארוכה אך ביחס לזה הסיני המשקיעים באובר שוטינג. סיבות רבות ישנן לירידה אך האמת הפשוטה היא שלאחר זינוק של 20% ויותר בחודש זה אך טבעי שירידה שכזו תגיע, ומי שאינו סבור כי פנינו לתיקון מתמשך בהחלט יכול להרגיש בנוח עם מדד זה שלהערכתנו יציג תשואת יתר ביחס למדדי העולם.

בארה"ב הנחנו כי פנינו לתיקון של כ 2% אכן התממשה ולא במקרה נעצר ברמה הקריטית של 2000 הנקודות. הציבור שהמתין לראלי סוף שנה מקבל תיקון לא סימפטי, שלהערכתנו יוחרף השבוע בשל ירידה נוספת במחירי הנפט. עצם הירידה מובילה בתורה למימוש רווחים לקראת סוף שנה, ולצערם של האמריקנים הנתונים טובים. כה טובים עד כי הבריחה ממניות הופכת מיידית לאג"ח עם תשואה לעשר שנים בשפל של שנה וחצי, וזהו כסף שאינו שב לאפיק המנייתי במהרה. כיוון שכסף חדש ממשי כבר זמן רב לא נכנס לשוק (ע"ע מחזורים) נשבר הסטטוס של גיוס-פדיון לטובת השני, ומהלך זה צפוי להוביל המדד לסביבות 1980 בטווח הקצר. בטווח הארוך יותר האמריקנים בבעיה מאחר ועבור הפד המצב רק הולך ומשתפר – המכירות הקמעונאיות שהתפרסמו השבוע הציגו זינוק של 0.7% ושיא של שמונה חודשים; מדד מישיגן זינק לשיא של 8 שנים (!) והבהיר עד כמה הצרכנים האמריקנים בטוחים, ובמצב דברים זה אין כל סיבה ממשית לפד להתערב ובפרט שציפיות האינפלציה יפלו יחד עם מחירי הנפט.

מניות ומגזרים
תיק האג"ח: מבני תעשיה אג"ח ט"ו – לאחר צלילה של כ 13% בחודש הופכת האג"ח לתמחור המתעלם ממקרי עבר. פישמן ידוע כאחרון המוהיקנים ששילמו את חובם במלואו, וכל זאת לצד אשף פיננסים ותיק. לא בהכרח המשמעות הוא שהוא ישלם ולא יפרוס חוב גם הפעם אבל בהחלט עבור המוסדיים די בזה להמתין ולהימנע מהובלת מהלכים קיצוניים דוגמת IDB ואפריקה. כשלמעלה מ 80% מוחזק בידי מוסדיים (לרבות באופן עקיף דרך קרנות) די בזה לתת שקט לטווח הקצר – בינוני עד הימצא פתרון או שינוי בכיוון הרובל.

ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.

שבוע טוב ומוצלח !