כמה עוד אפשר

בלילה חורפי וגשום, הרוחות יללו הברקים והרעמים הדהדו במרחבי הרקיע.
ואילו אנחנו התכרבלנו מתחת לשמיכה חבוקים וכל רעם שהדהד גרם לנו להתחבק בחוזקה.
הצצה קלה לעבר השעון ,הראה שזמננו קצר , ושאוטוטו נצטרך לקום לעבודה. אבל זה גרם לנו בכל זאת לעצום את העיניים ,בכדי להרוויח עוד כמה דקות של שינה.
ותוך כדי שינה נשמע לפתע הצפירה של השעון ואני מניסיוני כבר למדתי שעדיף לקום מיד ולא לנסות להרוויח עוד כמה דקות של שינה .
לא עברו מספר שניות וכבר מצאתי את עצמי ליד קומקום הקפה בעודי ממתין לרתיחת המים. נעלתי את נעלי כמובן ששמתי עלי בגדים וכשהמים רתחו הכנתי לי את הנס קפה, וכבר ההיתי
בדרכי לעבודה. בזמן הנסיעה כבר תיכננתי. את שלבי העבודה לאותו היום.
בקיצור אני מגיע למאפייה ולתדהמתי מה אני מגלה שהמאפיה נפרצה הקופה היתה על הריצפה כולה מנותצת וחלקים מימנה מפוזרים בכל שטח המאפיה ואיתם גם מערכת הטלויזיה במעגל סגור. אחרי חושבים מהיר סיכמתי עם עצמי . שלפני הכל צריך להפעיל את המאפיה. מיד הדלקתי את התנורים ואת תאי התפיחה. הוצאתי את הסחורה ומיד חילקתי את מה שדרוש לתנור ומה שצריך לתאי התפיחה ומשם התפנתי לעשות סדר בחנות הנזק שעשה הפורץ לא הגיע להשתתפות העצמית . ככה שאפילו אין טעם להזמין את המשטרה.
בעודי עושה סדר בחנות מתגלה לעיני תיק שהשאיר הפורץ וכנראה שמתוך לחץ ובילבול שכח אותו בחנות אני פותח את התיק ומה אני מגלה? המשך ביום ראשון

אם זה נכון, והמשך הסיפור לא יהיה בהמשך עלי, (כהרגלך בקודש)
אני משתתפת בצערך, ומקווה שהביטוח יפצה אותך.

את יותר לא תהיי נושא לשיחה או תגובה ואת כהרגלך לא קוראת
כתבתי שאין טעם להפעיל ביטוח כי סכום ההשתתפות העצמית שלי גדולה מהנזק בכל אופן תודה על (הבעת צער עמוק)
כדאי להמתין ליום ראשון לשמוע את המשך הסיפור