הגירעון בשנה הנוכחית צפוי לגדול ל-3.5% - 4.0%. מיטב.

עיקרי הדברים
· מההבנות שהושגו לגבי תקציב המדינה ערב החג, ניתן להבין שחלק מהדרישות של מערכת הביטחון יענו במסגרת התקציב לשנת 2014, מה שצפוי להוביל להגדלת הגירעון בשנה הנוכחית ל-3.5%-4.0%.
· הנתונים הכלכליים במשק שמתפרסמים לאחרונה היו חלשים, אך רובם מתייחסים לחודשים יולי ואוגוסט בהם הייתה המלחמה.
· בנק ישראל עשוי להוריד ריבית אילו הנתונים לחודשים ספטמבר-אוקטובר לא יציגו התאוששות ברורה בפעילות המשק אחרי סיום המלחמה.
· הנתונים הכלכליים בארה"ב המשיכו להיות חזקים, כאשר הצמיחה ברבעון השני עודכנה כלפי מעלה ל-4.6%.
· באירופה הנתונים הכלכליים היו חלשים, אך חל גידול בכמות הכסף ושיפור בנתוני האשראי הבנקאי. ה-ECB צפוי להודיע השבוע על השקת תוכנית רכישות ה-ABS.
· התחזקות הדולר וחשש מפני השפעת היציאה מהמדיניות המרחיבה בארה"ב על השווקים הפיננסיים בעולם, מגבירים ביקוש לאג"ח ממשלת ארה"ב למרות הציפיות להעלאת הריבית.
· התחזקות הדולר האמריקאי וההאטה בסין מגבירים מגמה של ירידה במחירי הסחורות בעולם, כאשר לאחרונה נרשמו ירידות גם במחירי המתכות.


מאקרו ישראל.
מפרסומים לגבי ההבנות על התקציב שהושגו ערב החג קשה ללמוד על מה התפשרו הצדדים. במספרים של התקציב ל-2015 לא היו שינויים לעומת מה שפורסם קודם. יעד הגירעון נותר על 3.4% ללא העלאת מסים וקיצוצים נוספים. מערכת הביטחון תקבל 6 מיליארד ₪. כפי שניתן להבין, חלק מהתוספות לתקציב שקיבלה מערכת הביטחון הוקדמו לשנת 2014.
לפיכך, בשנת 2014 צפוי להירשם גירעון גבוה של כ-3.5%-4.0%. יתכן שמערכת הביטחון תקבל תוספת נוספת במהלך שנת 2015. לסיכום, בינתיים רב הנסתר על הגלוי בכל הקשור לתקציב המדינה.

כפי שכתבנו בתגובה להחלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל, הבנק לא פוסל אפשרות להורדת ריבית נוספת. להערכתנו, אם יסתבר מהנתונים הכלכליים לחודשים ספטמבר-אוקטובר שההתאוששות במשק אחרי המלחמה לא מתרחשת כמצופה, בנק ישראל יבצע הפחתה נוספת של הריבית בשיעור נמוך מ-0.25%. הסיכויים לתוכנית הרכישות ע"י הבנק נמוכים להערכתנו עקב יעילות נמוכה יחסית של התוכנית מחד והסיכון ליציבות הפיננסית שעלול להתגבר בשוק האג"ח ובשוק הנדל"ן מאידך.

הנתונים הכלכליים במשק שהמשיכו להתפרסם בשבוע האחרון עדיין מתייחסים לחודשים יולי-אוגוסט, בהם הייתה המלחמה, ולכן תרומתם להבנת מצבו של המשק די מוגבלת. ניתן לראות את ההשפעה של המלחמה על המכירות ברשתות השיווק שירדו בצורה חדה (ראו תרשים 2).
המדד המשולב של בנק ישראל נותר ללא שינוי בחודשים יולי ואוגוסט והקצב השנתי שלו ממשיך להתכווץ (ראו תרשים 1).

גם נתוני שוק העבודה, לפיהם שיעור האבטלה עלה בחודש אוגוסט מ-6.2% ל-6.4% ובקבוצת גילאים מצומצמת יותר בין הגילאים 25-64 מ-5.0% ל-5.2%, אינם משקפים מגמה ברורה בשוק העבודה במספר תביעות חדשות לדמי אבטלה נרשמה בחודשים האחרונים עלייה קלה.
הרעה בנתונים הכלכליים בחודשים האחרונים אמורה להוביל לעלייה בשיעור האבטלה, אלא שלמרות ההאטה בפעילות המשק בשנים האחרונות שיעור האבטלה דווקא ירד (ראו תרשים 4) ולכן לא בטוח שיעלה הפעם.

מאקרו בעולם.
בשבוע האחרון המשיכו להתפרסם בארה"ב נתונים כלכליים חזקים. לפי העדכון השלישי, המשק האמריקאי צמח בקצב של 4.6% ברבעון השני. עודכנה כלפי מעלה תרומתם של ההשקעות והיצוא לצמיחה.

רכישות מוצרי השקעה ע"י החברות, המתפרסמות במסגרת הנתונים על רכישות מוצרי בני קיימא, ממשיכות לצמוח בקצב יציב (ראו תרשים 5). במיוחד נציין את הרכישות של מוצרי אלקטרוניקה והמחשבים שצמחו ב-12 החודשים האחרונים בקצב הגבוה ביותר מאז המשבר.

באירופה, לעומת זאת, הנתונים ממשיכים להיות חלשים. מדדי מנהלי הרכש בענף התעשייה ובשירותים עדיין נמצאים מעל רמה של 50 המצביעה על התרחבות בפעילות, אך המגמה הנה שלילית (ראו תרשים 7). גם סקרי הסנטימנט משקפים פסימיות, כפי שעלה מסקר מכון IFO בגרמניה (ראו תרשים 7).
במסגרת החלטת הריבית של ה-ECB, צפוי הבנק המרכזי לחשוף השבוע פרטים לגבי תוכנית רכישות ה-ABS. אנו מעריכים שכלי זה יהיה מוגבל יחסית מכדי לגרום לשינוי משמעותי במצב הכלכלה האירופאית.

יחד עם זאת, יש לציין שנרשמה התפתחות חיובית בתחום המשתנים המוניטאריים באירופה. כפי שעלה מהנתונים שפרסם ה-ECB, קצב הגידול בכמות הכסף M1 באירופה הואץ בחודשים האחרונים לאחר תקופה של האטה שנמשכה מתחילת 2013 (ראו תרשים 10). כמו כן, קצב הגידול בהלוואות למשקי הבית התחיל לעלות במקצת. במקביל, קצב התכווצות האשראי הבנקאי לעסקים פחת בחודשים האחרונים.

שווקים.
בתקופה האחרונה נרשמו ירידות שערים והתגברה התנודתיות בשוקי המניות בעולם. במיוחד נציין את הירידות החדות יחסית במדדי המניות בשווקים המתפתחים שנרשמו מתחילת חודש ספטמבר, כאשר מדד MSCI EM ירד בקרוב ל-7% מהשיא.
הירידות בשווקים המתעוררים מתרחשות על רקע התגברות ההערכות לעליית ריבית ה-FED, התחזקות הדולר, חולשה בכלכלת סין שמשפיעה על המדינות המתפתחות האחרות ואירועים פוליטיים וגיאופוליטיים מקומיים (רוסיה, אינדונזיה וכו').

ההערכות לגבי שינוי הריבית בארה"ב משפיעות באופן ברור על שער הדולר שממשיך להתחזק לעומת מרבית המטבעות בעולם, אך הרבה פחות על שוק האג"ח האמריקאי שבו התשואות מתקשות להתרומם.
דווקא עוצמתו של הדולר האמריקאי והפער הגבוה בין התשואות בארה"ב למדינות המפותחות האחרונות אשר נמצא קרוב לשיא, למרות הירידה בתשואות האמריקאיות מושכים כספי המשקיעים אל האג"ח האמריקאי. בנוסף, אפשרות העלאת הריבית מגבירה תנודתיות ביתר האפיקים, כולל בשווקים המתפתחים, ומחזקת "בריחה לביטחון" אל אג"ח ממשלת ארה"ב.
מצב זה צפוי למתן את ההשפעה של היציאה ההדרגתית מהמדיניות המרחיבה בארה"ב על התשואות האמריקאיות.

מחירי הסחורות בעולם ממשיכים לרדת, כאשר בשבועות האחרונים גם מחירי המתכות הצטרפו לירידה בסחורות האנרגיה והסחורות החקלאיות. התחזקות הדולר וחולשה בכלכלת סין הן בין הסיבות העיקריות להמשך ירידה חדה במחירי הסחורות (ראו תרשים 13).

עליות שערים בשוק האג"ח המקומי נמשכו גם בשבוע שעבר, תוך העמקת פערי התשואות אל מול השוק האמריקאי. אם במונחי מטבע מקומי, האג"ח בישראל מכה את מקביליו האמריקאיות, אז במונחי תשואה דולרית הוא מוכה ובפער משמעותי בחודשיים האחרונים.
מחד, הציפיות להעלאת הריבית בארה"ב עשויות להמשיך ולפעול להתחזקות הדולר. מאידך, עודף תשואה שיכול לייצר האג"ח הישראלי על פני האג"ח האמריקאי מוגבל ע"י גודל המרווח השלילי בין תשואות האג"ח הארוכות שיכול להיפתח בין שני השווקים.

לאחרונה נמשכה ירידה בציפיות האינפלציה. אולם, הפעם הירידה התרחשה בעיקר בציפיות האינפלציה הארוכות לעומת הירידה בציפיות הקצרות והבינוניות שנרשמה עד לפני כחודש (ראו תרשים 15).