מאמר נמעניין: שנת השמיטה ותשואת ההשקעה במניות
מבוא ומטרת המחקר
בעקבות מייל מסויים שקיבלנו, בחרתי לבדוק את תשואת שוק ההון (מניות) בשנים על פי הספירה היהודית: מא' בתשרי ועד כ"ט באלול.
מטרת הבדיקה היתה לראות באם בשנות השמיטה ובשנים השישיות (לפני השמיטה), תשואת ההשקעה במניות מתנהגת באופן שונה מאשר בשנים האחרות. המדובר במחקר ראשוני/ מקדים בלבד שאמור להמשיך לבדיקות מעמיקות ורחבות יותר.
על פי ספר ויקרא פרק כ"ה, עם ישראל נדרש לשמור שנת שמיטה בארצו ובתמורה, מובטחת לו כי השנה השישית תהיה שנה מבורכת. האם הוראות אלו מקרינות על שוק המניות בישראל?
מתודולוגיה ונתונים
תשואת שוק המניות נבדקה מאז שנת 1985 (נקודת הבלימה של ההיפר אינפלציה) ועד עתה (שנת 2008) על פי מדד כל המניות וההמירים המפורסם על ידי הבורסה. חובה נעימה היא להודות לחברת פרדיקטה בע"מ על אספקת הנתונים.
תשואת המניות וההמירים נבדקה כל שנה מאז א' בתשרי ועד כ"ט באלול. מאחר ורמות האינפלציה השתנו על פני התקופה הנדונה, הנתונים הוצגו גם ובעיקר כשהם מנוכי אינפלציה (תשואה ריאלית).
ממצאים
להלן עיקרי ממצאי המחקר.
התשואה השנתית הממוצעת במשך התקופה היתה 10.64% ריאלית לשנה (20.37% נומינלית. מטעמי נוחות הקריאה, המשך הדיון יהיה במונחים ריאלים בלבד).
במשך תקופת המחקר היו 4 שנות שמיטה. בשלוש מתוך 4 השנים, ירדו שערי המניות באופן חד ביותר ובמקרה אחד היו עליות. התשואה הריאלית הממוצעת לשנת שמיטה היתה 15.44%- (תשואה שלילית).
במשך התקופה, היו 4 שנים שישיות. בכל ארבעת השנים הציג שוק המניות תשואה חיובית (ובשלוש מהן תשואה חיובית משמעותית). התשואה הריאלית הממוצעת לשנה שישית (תזכורת: שנת ברכה לחקלאות על פי הבטחת התורה) היתה 23.43%.
בשנים האחרות (חמש השנים הראשונות בספירת השמיטה) עמדה התשואה הריאלית הממוצעת על 14.18% לשנה בממוצע. תשואה חיובית בהחלט (בהשוואה לשנת השמיטה) אולם נמוכה באופן משמעותי לעומת השנה השישית.
יצויין כי השנים השישית והשביעית בהן הנתונים היו שונים מהשאר היו השנים התשמ"ו- התשמ"ז (16/9/1985- 23/9/1987) שהן מייד אחרי הפעלת תוכנית הייצוב הגדולה של שנת 1985 (בחודש אוגוסט 1985 עלה מדד המחירים ב- 27.49%) המהווה נקודת מפנה דרמטית בכלכלת ישראל.
סיכום ודיון
ראשית, חשוב לזכור ולהזכיר בימי המשבר והשבר הנוכחיים כי תשואת ההשקעה במניות לאורך זמן הנה חיובית ביותר.
על פניו (3 מתוך 4 מקרים והמקרה הרביעי הנו מקרה גבולי), נראה כי שנות השמיטה הן שנים רעות בשוק המניות. מצד שני, השנה השישית לפני שנת השמיטה הנה שנה כדאית להשקעה. האמנם?
לדעתי, למרות שהמספרים שהוצגו אמינים, מסוכן לקפוץ למסקנות על בסיס ממצאים אלו. יש לכך סיבות רבות ואסתפק בהצגת שתים מהן:
1.מדגם בן ארבעה אירועים בלבד (או 23 לפי ספירה מרחיבה) הנו מדגם קטן וחסר כל משמעות סטטיסטית לצורך הסקת מסקנות.
2.התורה מדברת על חקלאות בשטחים השייכים ליהודים בארץ ישראל בלבד. גוגל לא מצא איזכורים להשלכות מצווה זו על תחום ההשקעות.
אחרית דבר
איזק אסימוב צוטט פעם אומר: המשפט הכי מלהיב לשמוע מהעוסקים במדע, המשפט שמבשר על תגלית חדשה הוא לאו דווקא 'אאוריקה!' אלא 'זה מוזר...'.
בהתאם, למרות ההסתייגות מהמסקנות שקוראים מסויימים עלולים "לקפוץ" אליהן עקב הממצאים האמפיריים, כולי תקווה שהנתונים שהוצגו יעוררו את ה"זה מוזר....” ויפרו המשך מחקר.
הערת המחבר: מאמר זה מתבסס על עבודת הדוקטורט שהוגשה ל-Unessn University
אודות כותב המאמר
רו"ח יוסי נתנזון הוא השותף המנהל במשרד משה נתנזון ושות'.
מקור המאמר
