מאקרו ישראל.
כפי שכתבנו בסקירה לפני שבועיים, קיימים מספר גורמים שיקשו על התאוששות המשק אחרי "צוק איתן" לעומת האירועים הדומים בעבר:
1. הצמיחה במשק הייתה במגמת היחלשות לפני המלחמה.
2. המדיניות המוניטארית נותרה כמעט בלי מרחב פעולה.
3. שע"ח של השקל הרבה פחות תחרותי מאשר באירועים המלחמתיים בעבר.
4. בעיתוי הנוכחי יש מגבלות על האפשרות להרחבה פיסקאלית.
5. הכלכלה העולמית צומחת בקצב איטי.
בסה"כ, הורדנו את תחזית הצמיחה לשנת 2014 ב-0.5% לרמה של 2.5%. תרומתם של כל המרכיבים לצמיחה, למעט הצריכה הציבורית, צפויה לרדת. בכך, 2014 תהיה השנה הרביעית בה קצב הצמיחה בישראל ממשיך לרדת. לא שינינו את התחזית לצמיחה בשנת 2015 שנותרה על 3%.
תסריט של "מלחמת התשה" ממשוכת יגרום לפגיעה עמוקה יותר בצמיחת המשק שיזכיר יותר לא את ההשפעה הכלכלית של המבצעים הצבאיים של העשור האחרון אלא את תקופת האינתיפאדה השנייה בתחילת שנות האלפיים. נזכיר שבגלל האינתיפאדה ובגלל המשבר דוט-קום נכנס המשק למיתון בין השנים 2001-2002.
הגירעון הממשלתי יגדל גם השנה וגם בשנת 2015
הגירעון התקציבי כתוצאה מהמלחמה צפוי לגדול השנה ובשנת 2015 ל-3.5% (לעומת 2.5% לפי החוק).
לפי הצהרות שר האוצר, אין בכוונתו להעלות מסים. גם פטור ממע"מ על דירה ראשונה לעת עתה לא מתבטל. הסיכוי לביטול הפטורים האחרים (מע"מ באילת, מע"מ על פירות וירקות, פטור ממס בקרנות ההשתלמות וכו') גם הוא קרוב לאפס.
מתחילת השנה ועד סוף חודש יוני הצטברו בקופת האוצר עודפי גביית מסים בסך של כ-3 מיליארד ₪. בתוספת הרזרבות בתקציב, סכום זה צפוי להספיק לכיסוי ההוצאות העודפות שקשורות למלחמה בשנה הנוכחית.
כפי שציינו בסקירה הקודמת, למשרד האוצר יש מספיק מזומנים כדי לא להגדיל את הגיוסים למימון ההוצאות הקשורות במלחמה. לכן, השפעתה על שוק האג"ח לא צפויה להיות משמעותית.
התוספת התקציבית בשנת 2015 צפויה להגדיל את הגירעון ל-3.5%, לעומת 2.5% הקבוע בחוק.
החריגה בגירעון כתוצאה מהוצאה
חד
פעמית בגין המלחמה צפויה להתקבל בהבנה ע"י חברות הדירוג. אולם, עוד לפני המלחמה הסתמנה ירידה בגביית המסים שנובעת ככל הנראה מהאטה בפעילות הכלכלית. אילו המגמה תמשך ואף תתחזק, בעיית הגירעון עלולה להחמיר, מה שיוביל לתגובה מצד חברות הדירוג ולפגיעה באמינות המדיניות הפיסקאלית.
מאקרו עולם.
לפי מחקר של קרן המטבע, הסיכוי למשבר בסין בטווח הקרוב נמוך, אך הוא ממשיך לעלות
קרן המטבע הבינלאומית פרסמה לפני שבוע דוח מקיף על כלכלת סין. הדו"ח נותן כמה תשובות לצפוי להתרחש שם. לפי הדוח, סין מתקדמת בתוכנית הרפורמות, אך בקצב איטי מידי. בגלל האיטיות, הבעיות הרבות בתחום היציבות הפיננסית אינן מטופלות כראוי והסיכונים לטווח הבינוני והארוך ממשיכים לעלות.
קרן המטבע לא צופה נחיתה קשה לכלכלה הסינית בטווח הקרוב בגלל המשאבים הגדולים של הממשלה שכוללים חוב יחסית נמוך, יתרות רזרבה גבוהות ויכולת להשפיע בצורה מהותית בנעשה בכלכלה באמצעות שלטון ריכוזי.
יחד עם זאת, כל עוד השלטונות לא יסיטו דגש מתמיכה בשמירה על קצב צמיחה גבוה לטיפול בבעיות הפיננסיות ולשינויים המבניים הנדרשים במשק הסיני, הסיכון למשבר בטווח הבינוני והארוך רק ילך ויעלה.
התפקיד הכלכלי של רוסיה בכלכלה העולמית לא גדול במיוחד
בעקבות החרפת המשבר בין רוסיה למערב והשפעתו על השווקים, בחנו השלכותיו הכלכליות האפשריות:
למרות שטחה העצום, כלכלת רוסיה לא גדולה במיוחד. משקל רוסיה בתוצר העולמי, המחושב לפי כוח הקנייה (PPP), עומד על כ-3%. משקלה בסך היבוא העולמי עומד על כ-2%.
החשיפה הפיננסית של הבנקים במערב לרוסיה לא מאוד גבוהה.
החשיפה העיקרית לרוסיה מתבטאת בסיכון של הפסקת
יצוא
חומרי האנרגיה מרוסיה למערב. אולם, הסבירות שרוסיה תפסיק לספק גז ונפט למערב די קטנה כי תקבוליה מהווים מקור הכנסה עיקרי לרוסיה. גם השווקים לא כל כך חוששים מהתפתחות זו. מחירי הנפט והגז נמצאים ברמות נמוכות יחסית.
כ-0.8% מהתוצר באירופה חשוף לשוק הרוסי. משקל המכירות לרוסיה בארה"ב עומד על כ- 0.1% מהתוצר.
לסיכום: ההשלכות הכלכליות של העימות בין רוסיה למערב לא צפויות להסיט את הכלכלה העולמית ממסלול ההתאוששות.
ההתאוששות במשק האירופאי מקרטעת. הבנק המרכזי צפוי להפעיל בקרוב תוכנית הרכישות
בנסיבות הקיימות בכלכלה האירופאית, גם מכה קלה יכולה להיות מאוד מורגשת. יתכן שהירידה
ביצוא
לרוסיה הייתה אחת הסיבות לחולשה בנתונים הכלכליים באירופה בתקופה האחרונה ובפרט בנתוני המגזר התעשייתי הגרמני, בו נרשמה בשבוע שעבר ירידה בהזמנות ובייצור התעשייתי.
אולם, הסיבה העיקרית לחולשה ניכרת באירופה הנה התקדמות מועטה ברפורמות המבניות. התוצאה של היעדרות הרפורמות ממחישה צמיחה שלילית באיטליה בסך של 0.2% ברבעון השני. מאז הרבעון השני בשנת 2011 רשמה כלכלת איטליה רק רבעון אחד של צמיחה חיובית.
שווקים.
השווקים מושפעים כעת בעיקר מהסיכונים הגיאופוליטיים
בתקופה האחרונה התגברו איומים שונים, בעיקר לא כלכליים, על השווקים הפיננסיים. דווקא כאשר הכלכלה האמריקאית מציגה שיפור ניכר בפעילותה ולא רק היא, החרפת העימות בין רוסיה למערב, המלחמה בעיראק והתפשטות מחלת האבולה גורמים לעלייה בפרמיות הסיכון ולתנודתיות. בשוק המקומי מתווספת גם המלחמה בעזה שלא ברור מתי יכולה להסתיים.
ירידות שערים על רקע שיפור בתוצאות החברות מעלים את האטרקטיביות של השוק האמריקאי
בשוק המניות האמריקאי נרשמו לאחרונה ירידות שערים, זאת כאשר נתוני המאקרו בעיקר הפתיעו לטובה ועונת הדוחות הייתה אחת הטובות בשנים האחרונות.
כתוצאה מעדכוני התחזיות ע"י האנליסטים לשיפור ברווחיות החברות וירידות שערים בשוק המניות, נרשמה ירידה במכפיל חזוי של מדד S&P500 מ-16.6 לפני מספר שבועות ל-16. זוהי הרמה הממוצעת של המכפיל החזוי שהייתה בין השנים 2004-2007.
ציפיות האינפלציה בעיקר לטווחים הקצרים והבינוניים המשיכו לרדת
המאפיין הבולט ביותר של המסחר בשבוע שעבר הייתה ירידה נוספת וחדה בציפיות האינפלציה הגלומות. לירידה בציפיות היו סיבות כלכליות וטכניות.
ציפיות האינפלציה בחלק הקצר של העקום כבר מתקרבות לרמות כלכליות יותר. האג"ח לתקופות של עד 3 שנים נסחרות כבר בציפיות סבירות של 1.2%-1.5%. לעומת זאת, האג"ח הארוכות נסחרות בציפיות גבוהות מדי של מעל 2%.
בנק ישראל משנה שיטת ההתערבות בשוק המט"ח- הכוחות התומכים בשקל נחלשו
לאחר שרכש בחודש יולי 1.4 דולר, בנק ישראל המשיך להתערב במסחר בהיקפים גבוהים גם בחודש אוגוסט. הרכישות בחודש יולי, שלא למטרה לנטרל השפעת הגז, הסתכמו ב-1.1 מיליארד דולר, הסכום הגבוה ביותר מאז חודש ינואר.
אנו מעריכים שהלחץ להיחלשות השקל ימשך בגלל סיבות הבאות:
אי הוודאות הגיאופוליטית.
על פי הנתונים של סחר החוץ, הירידה
ביצוא
הובילה לכך שהגירעון המסחרי של ישראל ברבעון השני היה גבוה ב-70% לעומת הרבעון הראשון.
צמצום פערי הריביות בין ישראל לארה"ב מחד, ועלייה ב-ILS BASIS SWAP בעסקאות SWAP שקל/דולר מאידך הפכו עסקאות גידור למשקיעים המוסדיים, שהוציאו בחודש יוני את הסכום הגבוה ביותר לחו"ל מאז מרץ 2013, לפחות כדאיות.
האפיק הקונצרני.
נמשכות ירידות שערים באג"ח הקונצרניות מתחת לדירוג השקעה בארה"ב ובאירופה. מרווחי האג"ח בדירוג BB עלו כבר בקרוב ל-1% לרמה של כ-3%. יחד עם זאת, ירידות שערים באפיק בשבוע האחרון היו יחסית קטנות ביחס לסכומי משיכות ענקיים מהקרנות.
