השבוע החולף היה בסימן יציבות וירידה במחזורי המסחר עד כדי פיהוק במרבית שעות היום. גם חוזים עולים/יורדים באופן חד מעבר לים לא גררו המעוף לתגובה זהה, כסטית התקן מוכיחה עצמה כמוצדקת לחלוטין ותחת הנחת גבולות 1370-1400 הנקודות. מלבד ספטמבר המתאפיין בתנועות אלימות, נדמה כי המשקיעים המקומיים מנצלים החופשה לשם הדרת רגליהם מהבורסה המקומית וכך אנו רואים בעיקר פעילות סוחרים בדמות עליה במחזורי מניות השורה השניה והשלישית ומיעוט פעילות משקיעים (ירידה במניות השורה הראשונה).
המצב עד כה התכתב עם המתרחש בארה"ב ואירופה, בדמות יציבות ההופכת עצבנית רק בקרבה לרמות השיא. אם הנחנו בסקירה האחרונה כי אירופה תצלול והדאקס ירד אף מתחת ל 9,500 הנקודות הרי שהתנועה החדה מעבר לים צפויה למדי אך לא האדישות המקומית. מילא התעלמות שצפינו מהמצב הבטחוני אך אפשרות תיקון ממשית מעבר לים כלל אינה מדאיגה. בראש ובראשונה נובע הדבר מכך שהמשקיע המקומי כבר "למד" כי ארה"ב אינה מתממשת חדות וכל ירידה מתוקנת במהרה. רק לאחר שניתן יהא לדבר על מגמה (מתחת רמת 1900 הנקודות) נרגיש לחץ מקומי וגם זאת במדיה רבה בחסות שחקני המעוף. שנית, בערך מוחלט הגם שמדובר בנקודות בתנועה חדה יחסית הרי שבאחוזים זוהי תנועה זניחה ביותר, בטח על רקע הראלי האחרון ולכן אי הפאניקה בשוק המקומי. לטעמנו, המשקיעים בת"א בוחרים להסתכל על חצי הכוס המלאה ובאופטימיות יתרה (ובנק ישראל מסייע להם בכך) אך כפי שיסקר בהמשך פוטנציאל הנפיצות גבוה משנדמה ועל רקע המחזורים הנמוכים כך גם תנועה חדה חסרת פרופורציה.
בינתייים, הגזרה הבטחונית הפכה לשיגרה ואין עוד משמעות לאירועים בדרום. הפעם הבאה שניתקל במבצע צוק איתן במובן הכלכלי תהא עם הקטנת צפי הצמיחה וזאת קרוב משנדמה – כבר כעת לאומי ופועלים בסקירות פנימיות חותכים היעד ב 0.3% וסביר כי זאת יצא לציבור במהלך החודש הקרוב או קרוב מכך במידה ותסתיים הלחימה. התמשכות המבצע תוביל כמובן לגדילה באחוז זה אך ההשפעה המיידית על הבורסה צפויה להיות שולית בעיקר משום שזאת מתמסמס בהכנסות המדינה מגז והיציבות בתשואות האג"ח בערבות ארה"ב.
בגיזרת המאקרו בנק ישראל קיבל תמיכה מאוחרת משני נתונים חלשים שמוסיפים להדאיג. הראשון, נפילה רוחבית של 7% ביצוא ברבעון השני של השנה. חלק מהירידה משוייך להתחזקות השקל אך כיוון שמדובר בכל המגזרים ובכל תת-המגזרים נדמה כי יהא זה פשטני למדי להאשים יסוף השקל ב 1.5% בירידה גורפת של 7%. משהו בקטר ההיי-טק חורק ויש כאן תהליכים מורכבים וממושכים יותר, דוגמת העברת חטיבות שלמות למזרח, שהממשלה נוטה להתעלם מהם ולהתבשם על רקע נתוני צמיחה ואבטלה. אז הנתון השני הבעייתי השבוע היה נתון האבטלה שעלתה ל 6.3%, אך זהו נתון מעולה ואין להתרגש ממנו כלל. כן יש לתת את הדעת על כך שזוהי מגמה, רבעונית כבר, הצפויה להישאר עימנו ולנוע לכיוון ה 7% ולכן התעלמות הלמ"ס ובנק ישראל מנתון מגמתי בעייתית משהו ובהשלכה לשוק ההון מתעלמת מתרחיש עתידי של דיפלציה על מורכבות העלאת הריבית (תרחיש בהחלט סביר לאור הקפאון בכלכלה האמריקנית). זה לבדו יכול לבלום הורדת ריבית נוספת, ואחרונה בהחלט, כשההערכות כי העלאת ריבית לא אפשרית לפני רבעון שני של 2015 מניח שמירה על רמת מחירים נוכחית. זינוק אקראי במחיר הנפט די בו לבדו להקפיץ יוקר המחיה, וכמובן שכל המייחלים להתחזקות שער הדולר והיורו צריכים לזכור כי מהלך מהיר מדי מעלה יחייב סל פעולות שכולן משמען הורדת אטרקטיביות הבורסה.
על פניו פעולת בנק ישראל, אליה התיחסנו בסקירה האחרונה, מתבקשת אך אי התממשות חוק מע"מ 0% של לפיד יכול לחזור כבומרנג כואב. מלבד העובדה שכל מי שישב על הגדר יכול לאבד אמון מוחלט בפעילות הממשלה ולהקפיץ חזרה מחירי הדיור, שימו לב למתרחש בשוק בפועל: ביוני חל זינוק של 31% במכירת דירות חדשות מקבלן. האם בנק ישראל היה מוריד הריבית גם על רקע נתון זה? סביר להניח שכן בגלל לחצים חיצוניים מתמשכים בשלושת החודשים האחרונים, ועדין זהו נתון נוסף המרחיק הורדת ריבית נוספת קרובה.
חלק מאותה הורדת ריבית מובילה את המוסדיים והציבור להמשיך ולפעול בשוק הקונצרני, שתיקן לרגע אך לא מעבר. 2.2 מיליארד ₪ גויסו לתוך הלחימה חלקם ללא דירוג וסכומים גבוהים ללא בטוחות. זה חלק ממאפייני בועה בתחום הקונצרני אך נדמה כי התמונה מתבהרת כשסכום עתק זה מגויס לתוך חודש לחימה. משקיעי הקרנות יתקשו לראות רווחים בהתחשב בדמי הניהול ולכן זה לכל היותר תשואה ריאלית אפסית שאינה מהווה פיצוי על הסיכון הקיים (ומי שיטען כי מדובר בתע"ש נפנה אותו לחברת חשמל...).
בשוק המט"ח, כצפוי, הורדת הריבית היתה כלא היתה והצמד ממשיך לשמור על דשדוש ברמת 3.4-3.43 ₪/דולר. גם השבוע איננו רואים פריצה/שבירה ממשית אך הסיכוי לבחון הגבול התחתון גובר כעת עם הרגיעה היחסית במצב הבטחוני.
בשוק הסחורות, קיבלנו את המהלך לו ציפינו כשלושה חודשים עם שבירת רמת 100 $/חבית בנפט וירידה מרף 1300 ה $ בזהב. בשני המקרים אין זה סוף פסוק אם כי אנו מצפים במתכת ליציבות גבוהה יותר ואילו בזהב השחור לראות תמיכה ממשית בסביבות 97. שבירת רמה זו ונבחר כבר לממש השורט כשכל מסחר עם התנגדות ב 100 שווה ערך למגמת ירידה קצרת טווח.
בניגוד להרגלנו, בטרם נבחן את הנעשה באירופה הפעם יש צורך להדרים לכיוון ארגנטינה שכלאורה מהווה את הגורם לתיקון הנוכחי. שלל אתרי הכלכלה נעצו את אי-תשלום חוב המדינה כגורם לצלילה בדאקס ולתיקון בארה"ב עת הממשלה הארגנטינית לא שילמה חוב של 539 מליון דולר לנושיה. מרגע זה, ועפ"י הנוהל, הכלכלה השניה בגודלה ביבשת הוכרזה כפושטת רגל וכעת סך התביעות עומד על 29 מיליארד דולר וזאת אל מול יתרות מטח של 31.4 מיליארד (ומה יגידו על כך בבנק ישראל...). נזכיר כי זהו פרק ב' בסה"כ לפשיטת הרגל בשנת 2001 עת ארגנטינה גייסה כספים בכדי להיחלץ מפשיטת רגל וכך עפ"י ההערכות צפויה המדינה לעשות גם הפעם (ואם זו לא פירמידה אז אני לא יודע מה כן). זאת כמובן בשורה בעייתית לשווקים אך חד-משמעית אין לה כל נגיעה לירידות האחרונות מסביב לגלובוס. לא יתכן שנאשים מחד את ארגנטינה כגורם ללחץ העולמי ומאידך האיגרת תיסחר ב 82 סנט לדולר. ישנן מדינות באירופה שבתקופות מעט לחוצות נסחרו בשערים כאלו ולכן המשקיעים פשוט לא מאמינים ומתמחרים כמעט באפס את הסיכוי לחדלות פרעון אמיתית ומתמשכת. מבלי להיכנס לסיבות בגינן הם צודקים אנו רואים שוב כיצד כל אימת שהמדדים נושקים לשיאים חדשים נמצא כבר התירוץ לירידה. זה נכון לרמת 2000 הנקודות ב s&p ונכון לרמת 9800-10,000 הנקודות בדאקס. הלכה למעשה גם למחירי בועה נגמרים הרוכשים אך מנגד אין קרקע לירידה דרמטית ולכן המשקיעים נעים בסקאלה צרה יחסית (באחוזים) כשכעת המבחן הגדול של הדאקס. שבירת רמת 9000 הנקודות כמוה כבר כמעבר לתיקון מתמשך כשהנתונים כבר שם: עלויות המימון של גרמניה נפלו לרמתן הנמוכה זה 200 שנה כשקשה להצביע אף לא על נתון אחד המצביע התאוששות. כשיתר הנתונים ביבשת מתקשים אף הם להציג התאוששות (מכירות קמונאיות בספרד 0.2% לעומת צפי ל 1.1%) ניתן להניח כי אנו צפויים להמשך תשואת חסר באירופה שבמידה רבה עלולה לגרור אחריה את וול סטריט. דרום אמריקה כרגע היא שחקן משנה ושולי ואין לייחס למשבר בארגנטינה כל משקל שהוא.
בארה"ב, עסקנו לא פעם בכך שמרגע שתיפרץ רמת 12.5% בויקס אנו מצפים לירידה חדה. הדברים התממשו במלואם עת פריצה לרף 13% הפך בהמרה ל 17% ומדד s&p מחק תשואה של חודשיים ביומיים. עד כאן החלק הפשוט בניתוח וכעת מתחילה הסוגיה האם תיקון אם לאו. רמת 16% ומעלה, גם אם המדדים יהיו ירוקים משמעה תיקון לכיוון 1870 הנקודות. בהחלט תיתכן עליה קלה נקודתית אך מחזורי המסחר שזינקו מעידים כי פוטנציאל הירידה גבוה ודי אם נזכור כי לא באמת חווינו תיקון מתבקש לראלי הנפרש על פני שנים.
הבעיה האמריקנית נעוצה בעובדה שבניגוד לעבר אין לה תמיכה לא מהפד ולא מכיוון הנתונים. הפד כבר עשה מעל ומעבר בדמות הריבית ואף מקשה כעת – השבוע הפחיתה הועדה את קצב רכישות האג"ח בפעם השישית ברציפות ל 25 מיליארד "בלבד" וצפויה לעשות כן גם בחודשים הקרובים. מכיוון נתוני המקרו – לא בשר (בדמות נתונים חיוביים שיזניקו המדדים) ולא חלב (נתונים גרועים שילחיצו הפד לתמוך בוול סטריט). כך כדוגמה המשק האמריקני הוסיף 209 אלף משרות (קצת מעל קצב הגידול הטבעי וזה סביר); שיעור המובטלים עלה ב 0.1% (זניח על גבול הטעות הסטטיסטית); וכן הלאה.
הנתון הבעייתי היחיד היה מדד מנהלי הרכש של שיקגו שרשם קריאה של 52.6 נקודות לעומת צפי ל 63 אך מסורתית אינו אינו מהמשפיעים על קובעי המדיניות המוניטרית ולכן נותרנו בעיקר עם פקטורים מתמטיים דוגמת הויקס ויחס רכישה/מכירה של בעלי העניין.
מניות ומגזרים
- לאור הדשדוש המוחלט, בכל המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.
שבוע טוב ומוצלח !
