השבוע החולף נחתם במגמה שלילית, עת שחקני המעו"ף מצמצמים מרחק במהירות אל עבר הפקיעה האופטימאלית אותה סקרנו כל החודש בד בבד עם חולשה טבעית מקומית. במחזורי המסחר הנוכחיים, וכשארה"ב ואירופה אמנם ברמות שיא אך ללא התקדמות, קל לכותבים לנווט התנועה כשסגירה מוקדמת של פוזיציות PUT הובילה ללחץ בגלום שסיומו היה רק בבוקר הפקיעה ובמחזור גדול (פקיעה אפסית על אף ארביטראז' חיובי בולט).
במבט ליולי שחקני המעוף ממשיכים להעריך דעיכת הסנטימנט החיובי אך ללא תמורות ניכרות: פקיעה אופטימאלית ברמת 1370-1380; גבול עליון ברמת 1425 וגבול תחתון צפוף ברמת 1360. כבחודש יוני, גם הפעם מסתכנים הכותבים בתנועה חדה מטה שתזניק סטית התקן (והבטחונות) ולכן הסבירות ללונג סקוויז גבוהה משמעותית מהסבירות לשורט סקוויז, קרי הנחת העבודה היא ירידות מתונות יחסית של 1-2%.
כפי שהערכנו בסקירה האחרונה, גם הפעם בחר בנק ישראל להותיר הריבית על כנה בהחלטה מתבקשת על אף נתוני מאקרו חלשים. שני נתונים אינם מגמה אך ביולי התמונה כבר מורכבת בהרבה – המשך ירידת שער החליפין לרמת 3.4 ₪/דולר, בטח ובטח מתחת לכך, תוביל את פלוג להוריד הריבית ללא נגיעה בנתוני או בנדל"ן ומתוך מלחמה אבודה לשמר השער. כפי שציינו, רמת 3.45 אכן נשבר וכעת רצועת הדשדוש הועתקה לרמת 3.4-3.45. הגם שההערכות הן להמשך הדרדרות אנו רואים בהן הגזמה וצפי הינו ליציבות ברמה זו בשבוע עד שבועיים הקרובים בהתבסס על היעדר לחץ אמריקני מעבר לים (נאומים, נתונים מהותיים וכיוצא באלה). זה אמור היה לאפשר לבנק ישראל ולאוצר לנקוט בצעדים מועילים (לא רכישה !) אך אלה וגם אלה לא מצליחים לגבש תכנית בסיסית וכך קיבלנו דאגה עצמית של משרד האוצר שביצע עסקאות גידור ב 150 מליון דולר (פעולה חכמה כמובן אך חבל שלא נעשתה בתיאום עם בנק ישראל), ורכישה היסטרית של רבע מיליארד דולר מצד בנק ישראל שתרמה שתי עשיריות לשער המטבע האמריקני... ניתן היה לשער שבזאת נסתם הגולל על תכנית הרכישות ההזויה מבית היוצר של פישר אך כמובן שלא זה מה שירפה ידי בנק ישראל, ואנו צפויים לראות המשך צמיחת הר הדולרים והעמקת ההפסד המצטבר.
הדבר היכול למנוע הורדת ריבית מצד פלוג, להוציא התחזקות ניכרת לא סבירה של הדולר, אלו נתוני נדל"ן בדבר המשך התנפחות הבועה. כאן הנתונים מעט "טריקיים" שכן הם מונעים ע"י אינטרסים כאלה ואחרים. בראש הכותרות עומדת ההכרזה על קפאון בשוק הרוכשים וצניחה של 25% במכירות בחודשים אפריל ומאי. הנתון כמובן מגיע ממשרד האוצר לו אינטרס מובהק להציג הצלחה בגיזרה זו אך המספרים האמיתיים מורכבים בהרבה. במאי נרשם שיא בהיקף המשכנתאות, 252 מיליארד ₪ בחודש בודד ועליה של 2% ביחס לממוצע השנתי הגבוה ממילא. רוצה לומר, בנק ישראל רחוק מלהניח שהרוכשים באמת יושבים על הגדר ולכן המעקב אחר שוק הנדל"ן שווה ערך לפעילות בנק ישראל העתידית כשכעת מגולמת הורדת ריבית בסבירות של 50% בלבד. זו בשורה בעייתית עבור המשקיעים שכן אינה לכאן או לכאן: לא תוריד והמצב בעייתי, תוריד- ואין בכך משום הפתעה שתוביל לתנועה.
בשוליים ומכך בנק ישראל נמנע מלדון בפרוטוקולים כבר עדים לבועה בשוק ההון, כשהאג"ח בוער. אם קונצרני וממשלתי נסחרים באותה תשואה אין זה מפתיע כלל שהשוק מגייס למעלה מ 200 מליון ₪ בשבוע (!) באג"ח ללא בטחונות. המוסדיים מפמפמים את האפיק הקונצרני דרך קרנות הנאמנות וגיוסים מצד הציבור "חייבים" להיות מתורגמים גם לרכישת אג"ח בהנפקה. בפיזור הסיכונים זה אולי זניח אך התמונה מחדדת הבעייתיות כשגלי הדף מאותה חוסר אלטרנטיבה מגיעים גם לשוק המנייתי – המחזור הגדול בבורסה למניית מדיוי המוערכת ב 40 מליון, זוכה להערכה כפולה מצד המשקיעים, טרם מייצרת דבר או קיבלה אישור ועל רווחיות אין כלל מה לדבר...
גם במניות הכבדות התמונה היא בעיקר של טמינת ראש בחול - לא ראינו אזכורים לכך אבל ההיתר של בנק ישראל למוסדיים להחזיק יותר מ 5% ממניות הבנקים צפוי לפוג בימים הקרובים. אם לא ימצא פתרון חדש, ובנק ישראל בהחלט מעוניין להגביל המוסדיים, צפוי לחץ מכירות במגזר שבתורו ישפיע על המעו"ף והסנטימנט הכללי. הדבר לא זוכה לאזכור בתקשורת אבל יתכן שהודעות מוקדמות יתרמו את שלהן ללחץ נקודתי ויש בהחלט מקום לקחת זאת בחשבון.
בשוק הסחורות ראינו ירידה קלה השבוע אך לא כזו המלמדת על תום גל העליה הנוכחי. בעוד שהזהב מפגין יציבות ניכרת, הנפט בתוך יומי רושם תנודתיות ערה ועליה בסטית התקן. אנו עדין רחוקים מחזרה מהירה לרמת 100 $/חבית אך הסטטוס קוו בעיראק מאפשר כעת רגיעה וניצול הסטיה הגבוהה לפתיחת אסטרטגיות רחוקות (99-110) שממילא לא נפרצו בשנתיים האחרונות.
באירופה, הערכנו בסקירה הקודמת ירידה של הדאקס לרמת 8,000 הנקודות ואכן המדד הגרמני ביצע המהלך במלואו. למרות שהמשקיעים במדינה מאוד היו רוצים להסתער ולנפץ רמת 10,000 הנקודות אנו במקרה הטוב צפויים לדשדוש השבוע בשל נתוני המאקרו הבעיתיים שקיבלנו ובראשם מדד אמון הצרכנים שמוסיף לאבד גובה ולהעלות סימני שאלה ביחס לקצב הצריכה הנוכחי. כבארה"ב, נדמה כי רווחי החברות מסתמכים על צמצום כח אדם והתיעלות והערכתנו היא כי שינוי הכיוון יגיע בדוחות הרבעון השלישי לשנה. סממן מוקדם לכיוון זה מתקבל מבחינת המכירות הקמעונאיות שבכל המדינות הציגו ירידה הולכת וצוברת תאוצה לעומת הצפי בחודשיים האחרונים. כך כדוגמה נתון המכירות בספרד רשם קריאה של 0.5% לעומת צפי של 1.8% וביתר המדינות התמונה דומה.
ואמנם המדדים ביבשת איבדו גבוה השבוע אך בדיוק כבשבוע החולף קיבלו תמיכה ניכרת מאסיה השומרת היבשת הישנה וארה"ב ברמות השיא – סין הדהימה עם מדד מנהלי רכש של 50.8 נקודות, עליה משולשת מצפי האנליסטים ומדד חיובי לראשונה מאז דצמבר 2013. הסינים אמנם לא תיעלו הנתון לעליה מקומית בשל מתיחות עם הונג-קונג אך העולם עוקב בשקיקה אחר צפי הייצור והייצוא במדינה שבסופו של דבר מובילה את דרישת הצריכה העולמית.
בארה"ב רמות השיא נשמרו גם השבוע אך שוב אנו עדים לדעיכה הדרמטית שאינה מתיישבת כלל עם האופוריה לכאורה – מחזורי המסחר מאבדים גובה מדי שבוע, כשהימים האחרונים הציגו המחזורים הנמוכים מאז 2008. כבישראל, ובמונחי נזילות של וול סטריט, הדבר יכול להוביל לתנועה מפתיעה מטה חסרת פרופורציה רק בשל חוסר העניין בשוק כשהויקס מתחיל לסמן הדרך שהיתוונו לרמת 12.5%.
שלל נתוני מאקרו התפרסמו השבוע אך ניתן להתעלם מהם ולהתמקד בעיקר – הכלכלה האמריקנית התכווצה ברבעון הראשון של השנה ב 2.9%. זוהי הקריאה השלישית והאחרונה והיא רחוקה כמזרח ממערב אל מול צפי לקריאה של 1.8%. הפד יכול להמשיך לראות התאוששות דמה לאן שלא יפנה אך בפועל מדובר על הירידה הגבוהה מאז תחילת 2009 כשהסיבה היתה המשבר העולמי. יתרה מכך, הצריכה הפרטית, אותה צריכה שסימנו כבעייתית בחודשים האחרונים, ירדה מ 3% ל 1% בלבד והיות וזו מהווה כשני שליש מהתוצר האמריקני קל להבין התיקון החד שבוצע לרבעונים הבאים. אנליסטים רבים ממשיכים "להאשים" את החורף שפקד המדינה כגורם הבעייתי אך זהו בעיקר תירוץ קולקטיבי לחוסר יכולת לחזות המשק האמריקני – חוסר יכולת המסתמך כבעבר על אופטימיות יתר של הפד שרואה כבר שנתיים "שיפור איטי אך עקבי" בכלכלה אל מול הכלכלה הריאלית שמספרת סיפור אחר לחלוטין.
מניות ומגזרים
שורט נסד"ק – קיים כבר בתיק ואנו מנצלים הבאז של המניות החברתיות לשם הכפלת משקלו. בדיוק בכלכלה הריאלית יגיע השלב בו המשקיעים ידרשו לראות רווחים ומזומן ולא רק תכנית עסקית ואז כ 10% מהחברות הנסחרות בנסד"ק 100 פשוט עלולות להתאדות. טווח בינוני ומעלה.
שורט טאואר – קיים בתיק וברווח נאה וכעת אנו מכפילים משקלו. אם מדיוי עולה 1000% בשבוע אפשר להבין מדוע הסוחרים, בדגש על הציבור, מתלהבים מהודעות החברה אך בשורת הרווח ההסכם החדש לא משנה את התלות בחברה לישראל שמצידה לחוצה בצמצום הוצאות. היד הרחבה שתמכה בטאואר הולכת ונסגרת וכיוון ששוק השבבים אינו רווחי כבר מספר שנים מהלך העליות האחרון צפוי להוביל לתיקון כבר בטווח הקצר.
- ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.
- שימו לב כי נפתחה אסטרטגיה נגזרים חדשה, אסטרטגיית יולי, לאחר סגירה רווחית של 25% את פוזיציית יוני. הינכם מוזמנים לעקוב, להאיר ולהעיר בפורום אופציות.
שבוע טוב ומוצלח !
