השימושים בגז טבעי במשק הישראלי. לאומי.

מגזר החשמל בישראל
גז טבעי צפוי למלא תפקיד משמעותי בתמהיל האנרגיה העתידי של ישראל. בנוסף לצמיחה אורגנית בצריכת החשמל, הביקוש לגז טבעי יגדל מכיוון שתחנות הכוח המקומיות יעדיפו להשתמש בגז טבעי, וכתוצאה משימוש תעשייתי מוגבר ומיישומים פשריים של גז טבעי כדלק לתחבורה. מוסדות ממשלתיים בולטים, כמו משרד האוצר והרשות לשירותים ציבוריים, הציגו את הגישה מעדיפה ייצור חשמל תוך שימוש בגז טבעי. בשנת 2011, ייצרה ישראל כ43% מהחשמל שלה מפחם ו37% מהחשמל באמצעות גז טבעי, כאשר למקורות מתחדשים הייתה תרומה שולית לייצור החשמל. לפי הצעת התקציב מיוני 2013 שפרסם משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, נתח החשמל שיוצר מגז טבעי גדל לכ-60%.
בסוף שנת 2012, קיבולת הייצור הכוללת של חשמל בישראל, לרבות תחנות כוח פרטיות ומקורות מתחדשים, עמדה על קצת פחות מ14,000 MW (מגה-ואט) (מקור: משרד האנרגיה 2013). קיבולת זו צפויה לגדול באופן משמעותי בשנים הקרובות עם הוספת למעלה מ-2,000 M שיופקו בתחנות כוח פרטיות המופעלות על-ידי גז טבעי, וכן בפרויקטים רבים של אנרגיה מתחדשת (לרבות מערכות מבוזרות) והשקעות שיתבצעו על-ידי חברת החשמל. צעדים אלו עתידים להביא את משק החשמל בישראל לעודף בכושר הייצור עד שנת 2020. עודף זה מוצג בתרשים מספר 1, ובו התחזיות שלנו לכושר הייצור הכולל מקווי ייצור קיימים, ומקווי ייצור חדשים המוקמים על-ידי תחנות כוח פרטיות מתוך כוונה לעמוד בדרישות המשק הישראלי. חשוב לציין שאנו מגדירים את הקיבולת הנדרשת כשיא הביקוש + קיבולת העתודה. כמו-כן, יש לשים לב כי תחזיות קצרות טווח עבור תעשיות האנרגיות המתחדשות, מבוססות על ניתוח מצרפי של הגורמים הבאים: המכסה הנדרשת על-ידי ישראל, המדיניות הממשלתית בנושא האנרגיה המתחדשת, כושר הייצור וחלק מ-1,700 מגה וואט של הרישיונות המותנים עבור ייצור חשמל ממקורות האנרגיה המתחדשים (נכון לשנת 2012) (משרד האנרגיה 2013).
קובץ מצורף 3577

נוסף על כל אלה, אנו צופים שאנרגיה מתחדשת תהווה באופן עקבי כ- 10% מקווי הייצור המותקנים של ישראל בין השנים 2020-2040. לפי התחזיות, תחנות כוח פרטיות המשתמשות בגז טבעי יהוו כ-15% מסך כושר הייצור בשנת 2020, שיעור שיעלה ל-25% ול-33% ב-2030 וב-2040, בהתאמה.

גז טבעי כדלק לתחבורה
בישראל, השימוש בגז טבעי דחוס (גט"ד) כדלק לתחבורה הוא מועט מאוד, בעוד שברחבי העולם נעשה שימוש נרחב יותר בכלי רכב המונעים בגז טבעי. ב-10 השנים האחרונות מספרם הכולל של כלי רכב המונעים בגז טבעי ברחבי העולם צמח בקצב גידול שנתי משוקלל של 21.6%, כך שבשנת 2012 מספר זה עמד על כ-20 מיליון כלי רכב. כלי רכב המונעים בגז טבעי ניתנים לחלוקה לארבע קטגוריות: ציי אוטובוסים, משאיות ומוניות, וכן כלי רכב פרטיים. הלוח שלהלן מציג את המספר הכולל של כלי רכב בישראל מכל מגזר, וכן את קצב הגידול השנתי של כל אחד מהם.
אנו סבורים שאימוץ משמעותי של גט"ד כדלק לתחבורה בישראל יתרחש רק לאחר שנת 2025. בין השנים 2025-2040 אנו מצפים לכך שההשקעות הגדולות ביותר בשדרוג וברכישה של כלי רכב המונעים על-ידי גט"ד יתבצעו בתחום של ציי משאיות. קיים פוטנציאל לכך שכמחצית מהמשאיות יונעו על-ידי גז טבעי, מה שיתורגם להשקעות בהמרה של ציי המשאיות הקיימים וברכישה של כלי רכב חדשים המונעים בגט"ד.

בהשוואה לציי משאיות, אנו צופים שהיקף ההשקעות בציי אוטובוסים ומוניות המונעים בגט"ד יהיה קטן יותר. בכל זאת, אנו מעריכים שחלק גדול מציי האוטובוסים והמוניות יונע על-ידי גט"ד עד שנת 2040. כמו-כן, אנו מעריכים שכלי רכב פרטיים שישתמשו בגט"ד יהוו 10% מכל כלי הרכב הפרטיים עד שנת 2040. לפיכך, אנו מעריכים שההשקעה הכוללת
בתחבורה המונעת בגז טבעי עד לשנת 2040 תסתכם ב-4.5 מיליארד דולר. יש לציין כי הערכה זו נוגעת רק להשקעות בכלי הרכב ואינה כוללת את ההשקעות הנדרשות בתחנות תדלוק ובתשתית נלווית. כלומר, הערכה זו מוטה כלפי מטה.

יישומים תעשייתיים
לצד האספקה של גז טבעי משדה תמר, חברות תעשייתיות גדולות אחדות השקיעו בשילוב של גז טבעי בפעילויותיהן (בנוסף לייצור מקומי של חשמל), על-ידי התחברות למערכת הגז הטבעי של ישראל. דוגמאות אחדות להשקעות אלה הן השימוש בגז טבעי כחומר כימי המשמש בתהליך הזיקוק בבתי הזיקוק לנפט (בז"ן), וכן השימוש בגז טבעי בתהליך הייצור במפעלי נייר חדרה. בעוד שאנו מאמינים שחלק מההשקעות הזמינות לשילוב של גז טבעי במגזר התעשייתי (להוציא ייצור חשמל) כבר נעשו, עדיין יש מקום להשקעות משמעותיות בחמש השנים הקרובות.
בטווח הארוך יותר, לתגליות הגז הטבעי בישראל יש פוטנציאל לפיתוח תעשיות חדשות. במיוחד, אנו סבורים שהשקעה במפעל מתאנול תתרחש בשנים 2020-2030, וכי ייצור מתאנול יתחיל סמוך יותר לשנת 2030. יש לצפות לכך שיהיה יצרן אחד גדול עם מפעל בסדר גודל בינוני, שידרוש השקעה של כ-500 מיליון דולר להקמתו. ואולם, מפעל קטן יותר בהשקעה של כ-200 מיליון דולר עשוי להיבנות תחילה, עם פוטנציאל להגדלת כושר הייצור בעתיד. קיומו של מפעל מתאנול עשוי להוביל גם לכך שתעשיות משניות אשר משתמשות במתאנול ייצרו מוצרים כימיים ופלסטיים נוספים.
קיימת גם אפשרות תיאורטית של בניית מתקן גז-לנוזל (גל"ן) לייצור דלקים נוזליים מגז טבעי. כיום פועלים בעולם מספר מפעלי גז-לנוזל, כאשר הגדול שבהם הוא Pearl שבקטאר, השייך לחברת Shell, והמייצר 140,000 bbl/d (חביות ליום). בהתחשב בהרכב הכימי של הגז הטבעי של ישראל, אנו מאמינים כיום כי קיימת סבירות נמוכה ביותר שמפעל גל"ן יוקם בישראל. עם זאת, הגורמים שלהלן עשויים לתרום לבניית מפעל שכזה: פיתוחים טכנולוגיים שיובילו לנצילות משופרת ולכדאיות כלכלית, גידול דרמטי בפיזור בין מחירי גז טבעי לנפט גולמי והזמינות של גז עשיר באתאן בישראל.

השפעה על התחומים המאקרו-כלכליים בישראל
תגליות הגז הטבעי בישראל תורמות להגדלת מידת העצמאות האנרגטית של ישראל, וכן לצמצום משמעותי בעלויות אנרגיה לצד הגדלת הפריון במשק. לצד ההשפעה על הפעילות הכלכלית ועל מידת התחרותיות של המדינה, ההכנסות שמדינת ישראל תפיק ממיסוי מתמלוגים על גז טבעי יהיו, ככל הנראה, משמעותיות. לפי פרוטוקול של החלטות הממשלה, התמלוגים יסתכמו בכ-30 מיליארד דולר, כאשר המס שייגבה מהחברות יגיע לרמה דומה במהלך תקופת הפעילות של המאגרים (במחירים נוכחיים). מיסוי על רווחים עודפים צפוי להגיע ל-70-80 מיליארד דולר, אף כי קיימת הערכה שהכנסות אלו יתקבלו רק ב-2018 מתמר ובשנת 2025 מלווייתן, שכן לפני מועדים אלה הרווחים עתידים לכסות רק את ההשקעות הראשוניות במאגרים. יש להעיר שהתמלוגים והמיסוי על חברות, על פי הערכות הממשלה, ייכללו באופן סדיר בתקציב הממשלה, בעוד שהמיסים על רווחים עודפים יופנו לקרנות עושר ממשלתיות. יש לציין שבטווח הארוך, הגידול בהכנסות המדינה ממיסוי יאפשר לממשלה לצמצם את החוב שלה ולשמור על תקציב מאוזן, תוך כדי הגדלת הוצאות הממשלה והשקעה בכלכלה ובאוכלוסיה בישראל.
חששות הקשורים להכנסות שמקורן בגז טבעי הן ציפיות להתחזקות השקל, תופעה הידועה בשם "המחלה ההולנדית", אשר פוגעת בתחרותיות של מגזר הייצור המקומי. ההסברים למחלה ההולנדית וצעדים למניעתה נדונו ביתר פירוט בסקירות קודמות שנעשו על-ידי אגף הכלכלה של לאומי; סקירות אלו כוללות הצעות להקמה מהירה יחסית של קרן עושר ממשלתית אשר תשקיע בנכסים זרים, וכן הצעות לסיוע כלכלי ליצרנים מקומיים.
לרוב ההשקעות בתחום החיפושים וההפקה (upstream) לא תהיה השפעה נטו משמעותית על התמ"ג משום שהן מחייבות מעט מאוד תשומות מחברות מקומיות, שכן פרויקטים גדולים של תשתית נחתמים עם ספקי שירותים גלובליים. ואולם, ההשקעות בנכסים קבועים הקשורים לשימוש בגז טבעי עשויות להוביל לעלייה ממוצעת, על פני פרק זמן ממושך, של 2%-3% בשנה בקצב הגידול של השקעות בנכסים קבועים.
כך שמרכיב זה לבדו יוכל לתרום בממוצע ארוך טווח 0.2%-0.3% לקצב הצמיחה הריאלי של התמ"ג בישראל. הערכות אלו מביאות בחשבון את העובדה שחלק מההשקעה יהיה בציוד מיובא. עם זאת, תתקיים גם פעילות מהותית הקשורה להתקנה ולתחזוקה של המערכות. נוסף לכך, הצמיחה תואץ כתוצאה מהשפעתן של פעילויות נלוות, כגון: ביקוש לשירותים פיננסיים המלווים את תהליך ההשקעה, ביקוש לשירותי תכנון ותשתיות וכן לחומרים מייצור מקומי שישמשו בתהליך.
המעבר לגז טבעי יביא גם לשיפור במידת נצילות האנרגיה ולצמצום של עלויות האנרגיה של ישראל בטווח הארוך. זה יתרום למידת התחרותיות הגלובלית של ישראל ויהיה חשוב במיוחד לתעשיות המסורתיות (low-tech) ולתעשיות הביניים (medium tech), אשר יש להן צרכי אנרגיה משמעותיים. דוגמאות לתעשיות אלה הן: כימיקלים, מזון, גומי ופלסטיקה, טקסטיל, נייר, מלונאות וחקלאות. השימוש בגז טבעי יעזור ליצואנים ישראליים להגדיל את נתח השוק הגלובלי שלהם ויעזור ליצרנים אשר מתמקדים בשוק המקומי להתחרות טוב יותר מול סחורות מיובאות. החדירה של גז טבעי מהווה שינוי טכנולוגי מהותי ויש לה השפעה דומה לזו של פיחות ריאלי של השקל, לפחות בחלק מענפי המשק.
כדי לנסות ולכמת את התרומה של השימוש בגז טבעי לתחרותיות הגלובלית של המגזר העסקי בישראל, חישבנו את הערך המוסף של החיסכון באנרגיה והשפעתו על הרווחיות בתעשייה, תוך שימוש באומדני גמישות הלקוחים ממודלים של ייצוא בישראל. ככלל, אנו סבורים שהגברת התחרותיות תתרום לגידול שנתי ממוצע בצמיחת התמ"ג של ישראל, בהנחה שכל שאר התנאים שווים, של כ-0.2%-0.3% בממוצע ארוך טווח. לפיכך, לנוכח השילוב בין תרומה זו לצמיחה, לבין התרומות הישירות הצפויות מהשקעות במיכון ובציוד אשר משתמשים בגז טבעי, אנו צופים תרומה מצטברת ממוצעת לצמיחת התמ"ג רב-שנתית של 0.4%-0.6%. יש לציין שנתון זה איננו כולל את התרומה של ייצוא גז טבעי לצמיחת התמ"ג, אשר סביר להניח כי יתחיל רק לאחר שנת 2020 ויתרום תרומה נוספת לקצב הצמיחה "הטבעי" של המשק הישראלי.