האם יצרניות המטוסים המובילות מעניינות להשקעה? אלטשולר שחם.

תחום ייצור מטוסי הנוסעים נשלט ללא עוררין על ידי שתי הענקיות הוותיקות איירבוס ובואינג, שהקרב ביניהן על ההובלה הלך והתחמם בשנים האחרונות. חסמי הכניסה לענף הם כה גבוהים, מה שמשאיר ליצרניות המטוסים הקטנות יותר רק פירורים מהיקף המטוסים הנמכרים בשנה.
בין מוצריה הבולטים של איירבוס אפשר למנות את האיירבוס A320 - מטוס הנוסעים הראשון בעולם שהופעל באמצעות מערכת בקרת טיסה אלחוטית, האיירבוס A380 - מטוס הנוסעים הגדול בעולם, והאיירבוס A350, שאמור להתחיל לטוס באופן מבצעי מאמצע השנה הנוכחית. מנגד, בואינג מייצרת את מטוסי הבואינג המוכרים, שגולת הכותרת שלהם הוא הבואינג 787 - מטוס נוסעים חדש, שהחליף את מטוס הבואינג 767 הוותיק, ומצטיין בצריכת דלק נמוכה למדי, בדומה למטוסי האיירבוס החדישים.
לשתי החברות גם חטיבות המייצרות כלי טייס לתחומים צבאיים, שפעילותן הולכת ודועכת בשנים האחרונות לאור התגברות התחרות בתחום ועלויות הפיתוח היקרות הנדרשות כדי להישאר בתמונה מול המתחרות המובילות.
במגזר יש מספר מנועי צמיחה ארוכי טווח שגורמים לשתי החברות האלו להמשיך ולצמוח תוך שמירה על רווחיות יפה. הראשון, הוא גידול מתמיד של כ- 4% בשנה בהיקף הטיסות בעולם. למרבה הפלא, הטרפיק האווירי לא ירד אפילו בשנות המשבר 2008-2009. בנוסף, תהליך העיור המהיר במזרח, ובמיוחד בסין, כבר נותן את אותותיו גם בתחום הטיסות, ומוסיף נפח טיסות שרק הולך וגדל בשנים האחרונות.
נקודה חיובית נוספת, היא העובדה שהמטוסים החדישים חסכוניים בהרבה בצריכת הדלק שלהם בהשוואה למטוסים הישנים יותר. מדובר בחיסכון של כ- 25% בצריכת הדלק ביחס לצריכה של המטוסים מהדור הקודם. בתקופה בה רווחיות חברות התעופה נגזרת באופן ישיר מהיקף צריכת הדלקים (הדלק מהווה כ- 40% מהוצאות חברת תעופה!), שמחירם רק הולך ומתייקר, יש צורך דרמטי בשדרוג ציי המטוסים של החברות בענף. התוצאה כבר נראית באמצעות גידול משמעותי בצבר ההזמנות של איירבוס ובואינג בשנים האחרונות.
מי מבין השתיים עדיפה להשקעה? ובכן, בואינג אמנם גברה על איירבוס מבחינת מספר המטוסים שהיא סיפקה ללקוחותיה ב- 2013, אולם צבר ההזמנות של איירבוס גדל בכ- 11% יותר מזה של בואינג. צבר ההזמנות הנוכחי של איירבוס עמד בתחילת השנה על 5,559 מטוסים בהשוואה ל- 5,080 מטוסים של בואינג. מדובר בהיקף הזמנות שיארך לאיירבוס כתשע שנים כדי לספק את כולו. לאור זאת, הודיעו החברות שהן בוחנות אפשרות להגדיל את קצב הייצור של המטוסים הפופולאריים שלהן.
כידוע, תכנון, פיתוח ובניית מטוס חדש כרוכה בהוצאה משמעותית עבור יצרניות המטוסים. אולם, העובדה שייקח זמן רב עד שחברות התעופה ישדרגו את הציים שלהם למטוסים החדשים, מצמצמת מאוד את הצורך של החברות בענף להקצות משאבים לפיתוח הדור הבא של המטוסים. זה יסייע לחברות לשפר את תזרים המזומנים החופשי שלהן. לפי נתוני 2013, לבואינג תזרים מזומנים חופשי גדול יותר בהשוואה לאיירבוס, שלה תזרים שלילי, וזאת בנוסף לתשואת הדיבידנד הכמעט כפולה שמחלקת בואינג למחזיקי המניות שלה. מצד שני, לאיירבוס צבר הזמנות גדול יותר, ויש הטוענים שהמטוסים שלה יעילים יותר בצריכת הדלק שלהם, ולכן הפער בין צבר ההזמנות של השתיים צפוי לגדול לטובת איירבוס.
מבחינה תמחורית, המניות של שתי החברות נסחרות במכפילי רווח גבוהים מ- 20. עם זאת, בהתחשב בצבר ההזמנות האדיר שיש להן, בעובדה שההוצאות הקפיטליות צפויות לרדת מאוד בשנים הקרובות ובגידול בתעבורה האווירית במזרח ובעיקר בסין, שתי המניות נראות לדעתנו אטרקטיביות להשקעה לטווח הארוך. לאחרונה שתיהן חוו ירידת מחיר של בין 7%-10%, כלומר כעת יש נקודת כניסה אפילו טובה יותר אליהן.