נתונים כללייםאוכלוסייה: 127.1 מיליון (פברואר 2014)
תמ"ג: 5,960 מיליארד דולר (2013)
תמ"ג לנפש ($,PPP): 31,425 (2013)
צמיחה שנתית – תמ"ג: 2.6% (רבעון רביעי 2013)
שיעור אינפלציה: 1.5% (פברואר 2014, שנתי)
ריבית: 0%-0.1%
שיעור אבטלה: 3.6% (פברואר 2014)
מטבע: ין יפני (JPY) = 103 ין לדולר ארה"ב (אפריל 2014)
דירוג אשראי: (AA- (S&P
נקודות מפתח
- תשתית כלכלית מפותחת, מתקדמת ותחרותית
- שינוי משמעותי במדיניות הכלכלית
- יצירת אינפלציה לאחר שנים של קיפאון
- לצד היתרונות בטווח הקצר, לתוכנית האבנומיקס גם סיכונים למשק
- בשלב זה השיפור באינדיקאטורים הכלכליים ובשוק התעסוקה נמשך
- התעניינות גוברת בעולם בשוק ההון היפני
רקע
בסוף שנת 2012 התחלף השלטון ביפן ושינזו אבה (Abe) עלה לראשות הממשלה, לאחר שכיהן בעבר בתפקיד. המהלך הראשון שביצע ראש הממשלה החדש-ישן הוא דחייה של העלאת המע"מ, אשר נכנסת בימים אלו חזרה לתוקף. מהלך זה היה יריית הפתיחה של מדיניות כלכלית חדשה, הכוללת הרחבות מוניטאריות שונות ותמיכה אגרסיבית בצמיחה ובאינפלציה (הרחבה בהמשך). ברקע, אוכלוסיית יפן ממשיכה להזדקן והיחס בין מספר העובדים לסך האוכלוסייה ממשיך לרדת. הדבר בא לידי ביטוי בשיעורי צמיחה אפסיים בשני העשורים האחרונים, לאחר שבעשורים קודם לכן רשמה יפן שיעורי צמיחה גבוהים במיוחד. עם זאת, הכלכלה היפנית עדיין נחשבת כמובילה טכנולוגית ובעלת תעשיה יעילה ומפותחת, במיוחד בהשוואה למדינות השכנות לה במזרח. ליפן כמות מוגבלת ולא גבוהה של משאבים טבעיים ולכן השכילה לבנות תשתית פורייה לתעשייה מפותחת באמצעות עידוד תוכניות עובדים ויצירת כח עבודה משכיל ומיומן. תשתית זו צפויה לשרת את המדינה גם בשנים הקרובות.
תוכנית האבנומיקס (ABENOMICS) וההרחבות המוניטאריות
התוכנית הכלכלית של יפן היא אחת מהגדולות והאגרסיביות ביותר שהיו בשנים האחרונות, והיא כוללת מטרות רבות ובראשן השגת יעד אינפלציה של 2% בתוך שנתיים, שיפור בצריכה הפרטית, שיפור ביצוא ועליה בצמיחה. בכדי להשיג יעדים אלו, הממשלה הצהירה על פעולה בשלושה ערוצים מקבילים: הדפסת כסף, תמריצים ממשלתיים ושינויים מבניים. עד כה רשמה הממשלה הצלחה בעיקר בתחום המוניטארי (כספי), כאשר הפעילה כלים שונים שהביאו להגדלת בסיס הכסף. במסגרת זו האיצה המדינה תוכניות למתן הלוואות ואף פיתחה תוכניות חדשות, הפעילה תוכנית לרכישת נכסים והעניקה אשראי בריביות נמוכות לבנקים מסחריים במדינה. מדיניות זו של הבנק המרכזי מוכיחה כי בכוונתו להשיג את יעד האינפלציה שהוגדר, והיא בהחלט עשויה להוציא את יפן מהקיפאון הכלכלי המתמשך. למעשה, המדיניות של הבנק כבר החלה להניב פירות, כאשר ההלוואות לבנקים מתגלגלות לסקטור העסקי הנהנה מעלויות מימון נמוכות, וכתוצאה מכך מוציא פרויקטים חדשים שקודם לכן לא היו כלכליים. פרויקטים אלה מביאים לגידול בהשקעות במשק ולתמיכה בצמיחה. הצלחה נוספת של המדיניות היא האינפלציה שהרימה ראש בחודשים האחרונים כפי שניתן לראות בגרף הבא:
האינפלציה ביפן
יש לציין כי למרות העלייה ברמת האינפלציה, לא בטוח שזו התרחשה בשל הסיבות הנכונות. זאת מכיוון שלא מן הנמנע כי האינפלציה מקורה בהיחלשות המטבע המקומי, אשר מובילה לעלייה במחירים של מוצרי היבוא. מוצרים אלו כוללים את מוצרי האנרגיה, אשר היבוא שלהם גדל משמעותית לאחר האסון בפוקושימה שהוביל לסגירת חלק מהכורים הגרעיניים שייצרו חשמל. דבר שהוביל לשינוי במשק האנרגיה היפני ולתלות גבוהה יותר במחיר הנפט.
הבנק המרכזי והממשלה מגדילים את היקף תוכנית ההקלות
לאחרונה הודיע הבנק המרכזי על הארכת תוכנית מתן ההלוואות לבנקים הכוללת מתן אשראי בריביות נמוכות לבנקים מסחריים ברחבי יפן, אשר בתורם נותנים הלוואות לחברות וכך תומכים בהשקעות במשק ובצמיחה. במסגרת הצהרת הכוונות ציין הבנק המרכזי כי ימשיך לפעול להקלות מוניטאריות ולביצוע פעולות נוספות בשוק על מנת להביא לגידול בבסיס הכסף (M1), כלומר, בסך המזומן שבידי הציבור ובפיקדונות העובר ושב, וזאת בסכום של 60-70 טריליון ין יפני בשנה (כ 600-700 מיליארד$).למעשה, הבנק המרכזי ביפן מעריך כי גידול שכזה בבסיס הכסף במשק צפוי להביא לקצב עליית המחירים הרצוי, אך הבנק לא הסתפק בכך והצהיר כי בכוונתו להמשיך במדיניות זו כל עוד יעד האינפלציה לא יגיע לרמה הרצויה, וכמובן יישאר ברמה זו תקופה מסוימת. כמו כן, בכוונת הבנק להמשיך ולרכוש אגרות חוב ממשלתיות כמו גם נכסים פיננסים ברמות סיכון גבוהות יותר (למשל קרנות סל סחירות ETF וקרנות נדל"ן מסוג ריט REIT), אם כי היקף רכישות זה עדיין לא ידוע. תוכנית ההלוואות שהורחבה לאחרונה כבר החלה למעשה עוד בשנת 2010, אך נעשתה בהיקפים קטנים יותר וללא "שילוב כוחות" עם תוכניות נוספות כגון תוכנית הרכישות הנוכחית שהוזכרה. תוכנית זו הייתה אמורה לפקוע בסוף חודש מרץ, אך הבנק הודיע על הארכתה בשנה נוספת, לפחות בשלב זה. במקביל, הבנק האריך לאחרונה תוכנית הלוואות נוספת, ספציפית יותר, אשר מעניקה הלוואות בריבית שנתית נמוכה מאוד של 0.1% למוסדות פיננסים הפועלים באזור האסון הגרעיני שהתרחש בפוקושימה בשנת 2011 כתוצאה מרעידת אדמה. תוכנית זו הייתה אמורה להסתיים בחודש אפריל וגם היא הוארכה בשנה נוספת.
שיפור בשוק התעסוקה
בנוסף לגידול בהשקעות במשק ניתן להצביע בחודשים האחרונים על שיפור בתחומים נוספים כמו בצריכה הפרטית, בייצור התעשייתי ובשוק התעסוקה. בחודשים האחרונים אנו עדים לירידה בשיעור האבטלה במדינה, העומד כיום על 3.6% בלבד לעומת 4.3% בשנה שעברה. מדובר בשפל של שש שנים בשיעור האבטלה, כאשר גם במונחים היסטוריים מדובר על שיעור אבטלה נמוך מאוד.
שיעור האבטלה ביפן נמוך בהשוואה היסטורית
בין הסיבות לירידה בשיעור האבטלה ניתן לציין את ההקלות המוניטאריות של הממשלה, אשר הביאו לשיפור בסנטימנט העסקים, ואלו מצידם מרגישים נח יותר להגדיל את מצבת העובדים על רקע העלייה בפעילות הכלכלית. כמו כן, הירידה בשיעור האבטלה לוותה בעלייה במספר המועסקים, אשר עומד כיום על 62.8 מיליון איש, ובירידה במספר הבלתי מועסקים בשיעור של 16% בשנה האחרונה, לרמה נמוכה של 2.3 מיליון בני אדם (פברואר 2014).
הצד האפל של האבנומיקס
למדיניות המוניטארית המרחיבה של יפן ישנם גם סיכונים לא מעטים. סיכונים אלו רלוונטיים במיוחד במדינות מזדקנות כמו יפן, בהן תוחלת החיים גבוהה ושיעור הילודה נמוך, דבר הפוגע בפוטנציאל הצמיחה של המדינה. כפי שציינו קודם לכן, עד כה רשמה יפן הצלחה בעיקר בצד הכספי, ובשני הערוצים הנוספים ההתקדמות הייתה נמוכה, אם בכלל. כך למשל, בתחום השינויים המבניים אשר חשוב מאוד לכלכלת יפן, בשל מאפייניה הבוגרים, כמעט ולא חל שיפור. בתחום התמריצים הממשלתיים אכן חלה התקדמות מסוימת, אך בשל החוב הגבוה של יפן עוצמת המהלכים מוגבלת. הסיבה היא שתמריצים אלו מגדילים את החוב היפני, דבר אשר הממשלה מנסה להימנע ממנו ואף פועלת להפחיתו. העלאת המע"מ האחרונה בתחילת החודש (אפריל) מרמה של 5% ל- 8% היא דוגמא לאחד מהצעדים שהממשלה עושה בכדי להפחית את החוב. נציין כי זוהי העלאת המע"מ הראשונה מזה שבעה עשר שנים. בעקבות כך, ברבעון השני צפויה האטה מסוימת בכלכלה. כמו כן, לקראת סוף שנת 2015 (אוקטובר) צפוי להתרחש החלק השני של העלאת המע"מ לרמה של 10%, אך יתכן והעלאה זו תתעכב.
ליצוא יש עוד לאן להתרחב
יפן היא אחת מארבע היצואניות הגדולות בעולם, כאשר מוצרי היצוא העיקריים שלה הם תוצר של ענפי התעשייה והטכנולוגיה המתקדמים כמו כלי רכב, מכונות וציוד אלקטרוני. מנגד, היבוא של יפן הוא בעיקר דלקים ומחצבים. בעקבות אסון פוקושימה ומעבר משק האנרגיה להסתמך יותר ויותר על דלקים, מאזן הסחר של יפן החל להיות שלילי בשל עליה גוברת של יבוא מוצרי אנרגיה. היצוא היפני אומנם השתפר מעט, אך נוכח הפיחות המשמעותי של הין מול הדולר בשיעור של כ- 30% מתחילת 2012, הציפייה היא לשיפור משמעותי יותר ביצוא ובמאזן הסחר. נתון נוסף שעשוי לתמוך ביצוא היפני הוא העליה הצפויה בסחר העולמי בשנה הנוכחית, אשר צפוי לצמוח בכ- 4.5% לעומת צמיחה של כ- 2.5% בשנת 2013.
היצואניות הגדולות בעולם (במיליארדי $, 2013)
מקור: CIA
שוק ההון
השינוי העמוק במדיניות הכלכלית ביפן לא נעלם מעיני המשקיעים, ואלו מצידם הגיבו בהזרמת כספים לשוק המניות היפני, כפי שעולה מדוחותיהן של החברות המנפיקות מוצרים על שוק המניות במדינה. על פי הנתונים, ה- ETF המוביל בגיוסים בעולם מתחילת 2013 ועד סוף הרבעון הראשון של 2014 הוא ETF על שוק המניות ביפן. כמו כן, שתיים מתוך ארבעת הקרנות המובילות בגיוסים לאותה התקופה הם תחת הקטגוריה מניות ביפן. ההתעניינות הגוברת של המשקיעים בעולם בשוק המניות היפני הביאה לעליות שערים במדדים המובילים, כאשר מדד הניקיי התחזק בכ- 42% מתחילת 2013 והיום נמצא ברמת מכפילים של 20 כשהצפי לפי בלומברג לסוף השנה הוא לירידה לרמה של .516. עם זאת, בהסתכלות היסטורית ארוכת טווח, המדדים ביפן עדיין נסחרים בתשואות חסר משמעותיות בהשוואה למדדים המרכזיים בארה"ב ובאירופה.
סיכום
יפן נמצאת בעיצומן של רפורמות כלכליות משמעותיות שמטרתן להוציא את הכלכלה מהקיפאון המתמשך ולייצר קצב עליית מחירים יציב. עד כה הרפורמות הניבו תוצאות חיוביות, אך השינויים התרחשו בעיקר בצד המוניטארי. כעת על הממשלה לפעול לשינויים מבניים ארוכי טווח שיביאו לשינוי גם בצד הפיסקאלי, ובנוסף לפעול על מנת להביא לעליית השכר במשק שתימנע את השחיקה הריאלית בכח הצרכן. כמו כן, יש לזכור כי קיימים גם סיכונים באסטרטגיה של הדפסת כסף ובדרך כלל מדובר בפתרון לזמן מוגבל. בינתיים, נראה כי לפי התעוררות שוק המניות היפני, המשקיעים צופים כי תוכנית זו תמשיך להניב פירות. השיפור בפעילות הכלכלית ביפן נמשך, כאשר ברקע ממתינים להשפעת העלאת המע"מ על הכלכלה. אנחנו מעריכים שיהיה שיפור בצמיחה ברבעון הראשון של 2014 ברקע לעלייה בצריכה הפרטית. בהתאם לכך, בשלב זה נראה כי יתרונות הרפורמה עולים על חסרונותיה, ולכלכלת יפן יש עוד לאן לצעוד קדימה, במיוחד כאשר מדובר בכלכלה אשר הייתה חלשה מאוד לאורך שנים ארוכות.
