האם האג"ח הקונצרניות נסחרות ביוקר? אלטשולר שחם.

למרות עליות מחירים משמעותיות בשנים האחרונות, אנחנו ממשיכים לראות גיוסי שיא בקרנות הנאמנות האג"חיות, ובראשן קרנות המשקיעות באג"ח הקונצרניות. הקרנות הקונצרניות שניהלו 24 מיליארד שקל בתחילת 2013, מנהלות כיום מעל 36 מיליארד שקל. האם הכניסה המסיבית של הציבור ניפחה בועת מחירים באפיק?

בשוק אג"ח "בריא", המשקיעים דורשים מהחברות מרווח תשואה מספק מעל האג"ח הממשלתיות המקבילות, מרווח אשר יפצה על הסיכון הגלום באג"ח הקונצרניות. בעת משבר, המרווח אף מתרחב בצורה משמעותית הרבה יותר. כך למשל, מרווח התשואות בין מדד התל בונד־60 לבין האג"ח הממשלתיות המקבילות עמד בשיא המשבר של 2008 על 5.7%. מרווח זה הלך והצטמצם במקביל להתאוששות השוק עד למרווח מינימאלי של 0.7% בלבד באפריל 2011. מאז ראינו התרחבות מסוימת במרווח, אולם לאחרונה מרווח התשואות בין מרבית האג"ח הקונצרניות לממשלתיות המקבילות חזר להיות נמוך למדי, למעשה אחד מהנמוכים שהיו אי פעם בשוק המקומי. במצב כזה, לא מפתיע שאנחנו סבורים כי התשואה של מרבית האג"ח הקונצרניות אינה מצדיקה את הסיכון.

ראוי לציין בהקשר זה שגם אחרי עשרות הסדרי חוב בשנים האחרונות ושלל הסדרים שעדיין נדונים בבתי המשפט, המשקיעים ממשיכים לרוץ לאג"ח הקונצרניות. להערכתנו,הסיבה אינה טמונה בזיכרון קצר של המשקיעים, אלא בעיקר בתנאי הריבית הנמוכה. במצב כזה, ובמיוחד כאשר הריביות צפויות להמשיך להיות נמוכות בעתיד הקרוב, המשקיעים מוכנים לקנות אג"ח קונצרניות כמעט בכל מחיר, מתוך ציפייה להשיג עוד שבריר של תשואה. לדעתנו מדובר בשגיאה, ומי שלא ירכוש אג"ח קונצרניות במרווח מספיק גדול מעל הממשלתיות, עלול להפסיד כסף.


אז היכן בכל זאת כדאי להיות באפיק הקונצרני? היות ולדעתנו מרבית האפיק הקונצרני מתומחר ביוקר, אנו סבורים שכדאי להשקיע בעיקר באג"ח בעלות מח"מ קצר מאוד, עד שנה. למרות שככל הנראה השקעה כאמור לא תניב תשואות יוצאות דופן, אך גם אם יתרחבו בעתיד מרווחי התשואה כפי שאנו צופים, הפגיעה באגרות החוב הקצרות ככל הנראה תהיה מוגבלת, אם בכלל. בין אגרות החוב שאנו מחזיקים אפשר לציין את אג"ח 22 של חברת החשמל, שהינו בעל מח"מ של כחצי שנה ונסחר במרווח תשואה של כאחוז ורבע מעל המקבילה הממשלתית, וכן אגרות קצרות של הבנקים הגדולים הנסחרות במרווח של כ- 0.7 אחוזים מעל הממשלתיות.