המדינה מנפיקה את החברות הממשלתיות – האם לקנות? אלטשולר שחם.

לאחרונה, פרסמה רשות החברות הממשלתית מכרז בינלאומי לגיבוש תוכנית אסטרטגית להפרטה של רבות מהחברות הממשלתיות, בעיקר דרך הנפקתן החלקית בבורסה לניירות ערך. בין החברות המועמדות להפרטה אפשר למנות חברות גדולות כמו חברת החשמל, מקורות, רכבת ישראל, מע"צ, דואר ישראל, רפאל ועמידר. פרט אליהן, מופיעות ברשימה גם חברות קטנות יותר ופחות מוכרות כמו מרכז התעשייה הישראלית למחקר ופיתוח, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות והחברה לשירותי איכות הסביבה.

רצונה של המדינה להפריט את החברות אינה מפתיעה והיא החלה להתגבש למעשה כבר ב- 2012. כידוע, חברות ממשלתיות לעיתים מתאפיינות באופן ניהול משאבים לא יעיל, ואפילו בזבזני. התנהלות כאמור עשויה לבוא לידי ביטוי בהעסקת כוח אדם מיותר ויקר, ולבירוקרטיה מסועפת, דברים שבסופו של דבר פוגעים בנו, מקבלי השירות מהחברות. הפרטת החברות והנפקת חלק ממניותיהן בבורסה, תעביר חלק מסמכויות הניהול והפיקוח לשוק הפרטי ועשויה להוביל את החברות לנצל בצורה טובה יותר את הנכסים שלהן. לפי הפרסומים, גם לאחר ההפרטה המדינה עדיין תשמור על גרעין השליטה בחלק מהחברות, אולם ניתוק הניהול הישיר מהדרג הפוליטי ומשליטת ועדי העובדים עשוי לסייע "להבראת" החברות ולייעולן, בדומה למתרחש אצל חברות פרטיות רגילות.

קצת קשה להעריך בשלב זה מי עשויות להיות החברות הממשלתיות שמניותיהן יהיו מעניינות להשקעה. כאמור כפי שציינו, חלק נכבד מהן מתנהלות בצורה לא יעילה, והן יצטרכו לעבור התייעלות משמעותית לפני ההנפקה כדי להיות אטרקטיביות עבור המשקיעים. בנוסף, רובן יצטרכו לשפר את מבנה ההון שלהן, וכמובן שבסופו של יעמוד על הפרק גם סוגיית ן התמחור, נתון שכרגע אינו ידוע. עם זאת, על פניו, מבין החברות שנראות מעניינות, ובהנחה שהן תעמודנה בדרישות ההתייעלות וההון, אפשר לציין את חברת המים מקורות, שכבר עברה רפורמה מקיפה, ואת חברת נתיבי גז האחראית על מערכת הולכת הגז הטבעי במדינה. גם החברות הצבאיות - התעשייה האווירית וחברת הבת שלה אלתא, וחברת רפאל, עשויות להיות מעניינות.