הסילבר המשיך לעלות במחצית השנייה של 2013. תכלית.
בסוף חודש יוני 2013 נרשמה נקודת שפל במחיר המתכת הכסופה כשהוא נקבע על 18.06 דולר לאונקיה, מחיר המשקף ירידה חדה של כ – 46.25% בשישה חודשים. מאז, קיימת מגמת התאוששות כשהמחיר חזר לרמה של 19.78$ בחודש אפריל 2014. כשבוחנים את השינויים שחלו במתכת הכסף במהלך העשור האחרון נמצא בבירור כי המחירים עלו, ואכן ניתן לומר שמדובר במגמה חיובית ארוכת שנים כשמשנת 1994 עלה המחיר בכ – 400% סה"כ.העניין שמייצרות המתכות היקרות מושך ומאתגר את המשקיעים והתעשיינים, בעיקר בשל השימושים הרבים שהן מייצרות והרלוונטיות שלהן לכלל תחומי החיים. למשל, הכסף הינו מוליך החשמל הטוב בטבע ולכן מנוצל לתעשיות האלקטרוניקה והסולאר. דוגמא נוספת שייכת לענף התכשיטים וכלי הכסף ובו קיים ביקוש גבוה הצומח בעקביות משנה לשנה, תודות לעמידותו הגבוהה ושאר תכונותיו הנדירות של הכסף.
הביקוש לכסףהביקוש לכסף זינק בשנים האחרונות כאשר נרשם גידול מצד כמעט כל הענפים הצורכים את המתכת הכסופה. התפלגות הביקושים בין ענפי הטכנולוגיה והתעשייה, הצריכה הפרטית (בעיקר מטבעות תכשיטים וכלי כסף), והמשקיעים הפיננסים, מהווים אוסף מקורות מגוונים לשימושים במתכת הכסף ובכך יוצרים ביקוש נרחב.מצד המשקיעים בשווקים הפיננסים, מטרת ההשקעה היא לרוב גיוון תיק הנכסים הפיננסי במוצרי סחורות, כאשר הציפייה היא לנכס המושפע פחות משינויים מאקרו כלכליים קיצוניים. הדבר נכון במיוחד בתקופות בהן קיים חוסר ביטחון בשווקים.בעשר השנים האחרונות עלה חלקם היחסי של המשקיעים מ- 4% עד ל- 24% מסך הביקוש המצרפי לכסף, כאשר המדינה המשמעותית והמרכזית בזירה זו היא סין ולפי נתוני דוחות של מכון הכסף בסין היא מהווה את השוק הגדול בעולם הן למשקיעים הפיננסים והן לאלו הריאליים.דו"ח של מרכז מטבעות הכסף בסין (Chinese Silver Dragon Coins) צופה צמיחה בהיקף הביקושים בשנים הקרובות, בהמשך למגמה הקיימת, על אף היותה גבוהה כבר כעת. מצד הבנקים המרכזיים, הביקוש למתכת הכסופה כעתודות מדינה נשאר נמוך אך יציב כבר מספר שנים, כאשר מעצמות כמו יפן לדוגמה, מנהלות תכניות רב שנתיות להתאוששות המשק, המשלבות אסטרטגיה לרכישת סחורות כגון הכסף ולכן אף צפויות להגדיל את המלאי שברשותן.משתנה נוסף המשפיע על הביקוש וההיצע למתכת הכסף הינו צמיחת תעשיית שוק התכשיטים והמטבעות הצורך את המתכות היקרות, בעיקר במדינות המתפתחות כדוגמת סין והודו, שבאופן מסורתי ותרבותי צורכות יותר מוצרים מסוג זה. ברבעון השני של 2013 רשמה הודו ביקושים של למעלה מ 870 מיליון טונות של כסף, עלייה של כ – 260% מהשנה שקדמה לה, ובסה"כ ברבעון זה ייבאה כמות השווה לשליש מסך הייצור החודשי בעולם. גם סין העלתה משמעותית את צריכת הכסף שלה הן לענפי התעשייה והן למשקיעים, ואת הגידול הזה ניתן להסביר בעיקר תוך התייחסות להיקף הייצור בסין של מוצרי אלקטרוניקה, שהרי זו ביססה את עצמה כמדינה המתועשת והיצרנית המרכזית בעידן הנוכחי. בשל כך, צפוי הביקוש הסיני לצמוח ולתת את השלכותיו על שוק הכסף העולמי.תעשייה נוספת היא תעשיית המטבעות בעולם שנמצאת בצמיחה כבר מספר שנים, בעיקר בזכות הביקוש של ארה"ב. בשנים האחרונות מעלה ארה"ב את כמות מתכת הכסף לייצור מטבעות הנשר האמריקני, בכ- 10-20 מיליון אונקיות מדי שנה, והיא עתידה להמשיך במגמה זו גם בשנים הבאות.
היצע הכסףבמהלך המחצית הראשונה של 2013 חלה ירידה משמעותית במחיר הכסף. במקביל אך ללא כל קשר מובהק ירדו גם מחירי התשומות לייצור הכסף ומפעלים רבים החליטו להפחית את היקפי העבודה להם היו רגילים, חלקם לתקופה קצרה וחלקם לצמיתות. מצב זה הוביל למחסור בהיצע כאשר הביקוש נשאר קשיח ואף גובר. השלכה נוספת מהאטת הייצור היא שביתות עבודה של ארגוני העובדים בתעשייה, מהלך שגם הוא משפיע על היצע הכסף בעולם. כ- 75% מהיצע הכסף העולמי מופק בכרייה, והמדינות אשר נוטלות את עיקר הייצור הן מקסיקו, אוסטרליה, פרו ופולין, כלומר הוא נסחר ומועבר בעיקר דרך המדינות הלטיניות המרכזיות ובסין.
סיכוםבדומה לשנים האחרונות גם בשנת 2013 נרשמו תנודות במחיר הכסף, אך ששת החודשים האחרונים ובעיקר הרבעון הראשון של 2014 מראים מגמת עלייה די ברורה. ישנן סיבות והסברים רבים לתופעה זו, אך קיים קונצנזוס בכל הקשור להיות הכסף מרכיב חשוב ושימושי בתעשיות רבות ומתפתחות, תכונה המעניקה לו רלוונטיות, ובהתאם קיים לו ביקוש רב. האטה מסויימת בהיקף הייצור של המתכת הכסופה בשנה האחרונה, מסמנת היתכנות לפערי ביקוש והיצע בשוק זה, מצב שצפוי לעורר עניין נוסף בשוק המתכות.
