המבחן הראשון של תוכנית הרפורמות הכלכליות של ראש ממשלת יפן אבה כבר לקראת סיומו, וניתן לעבור לשלב ניתוח התוצאות ובחינת הרפורמות שעוד לפנינו. נזכיר כי בחודש אפריל 2013 הודיע הבנק המרכזי ביפן על תוכנית ההקלה המוניטארית במדינה והציב יעד אינפלציה של 2% בתוך שנתיים, כאשר האינפלציה באותה תקופה הייתה שלילית. במסגרת המהלך, ראש ממשלת יפן ונגיד הבנק המרכזי שילבו כוחות על מנת לחלץ את המדינה מדפלציה של חמש עשרה שנים וקיפאון כלכלי מתמשך, שאף זכה לכינוי "השנים האבודות של יפן". אם נחזור לניתוח התוצאות, אז ניתן לומר כי היעד הראשון של יפן כבר כמעט הושג במלואו, כאשר האינפלציה כיום עלתה לרמה של 1.6% וציפיות האינפלציה העתידיות במגמת עלייה גם הן. בכדי לוודא את ההגעה ליעד האינפלציה של 2%, כמו גם לתמוך ביציבות המחירים סביב קצב זה לאחר מכן, החליט לאחרונה הבנק המרכזי ביפן (BOJ) להמשיך עם תוכנית ההקלה הכמותית, להאריך תוכניות מתן אשראי קיימות ואף להאיץ את חלקן.כחלק ממדיניות זו הודיע לאחרונה הבנק המרכזי במדינה על הארכת תוכנית מתן ההלוואות לבנקים אשר כוללת מתן אשראי בריביות נמוכות לבנקים מסחריים ברחבי יפן, אשר בתורם נותנים הלוואות לחברות וכך תומכים בהשקעות במשק ובצמיחה. במסגרת הצהרת הכוונות ציין הבנק המרכזי כי ימשיך לפעול להקלות מוניטאריות ולביצוע פעולות נוספות בשוק על מנת להביא לגידול בבסיס הכסף (M1), כלומר, בסך המזומן שבידי הציבור ובפיקדונות העובר ושב, וזאת בסכום של 60-70 טריליון ין יפני בשנה (כ- 600-700 מיליארד$).
למעשה, הבנק המרכזי ביפן מעריך כי גידול שכזה בבסיס הכסף במשק צפוי להביא לקצב עליית המחירים הרצוי, אך הבנק לא הסתפק בכך והצהיר כי בכוונתו להמשיך במדיניות זו כל עוד יעד האינפלציה לא יגיע לרמה הרצויה, וכמובן יישאר ברמה זו תקופה מסוימת. כמו כן, בכוונת הבנק להמשיך ולרכוש אגרות חוב ממשלתיות כמו גם נכסים פיננסים ברמות סיכון גבוהות יותר כמו קרנות סל סחירות (ETF) וקרנות נדל"ן מסוג ריט (REIT), אם כי היקף רכישות זה עדיין לא ידוע. תוכנית ההלוואות שהורחבה לאחרונה כבר החלה למעשה עוד בשנת 2010, אך נעשתה בהיקפים קטנים יותר וללא "שילוב כוחות" עם תוכניות נוספות כמו למשל תוכנית הרכישות הנוכחית שהוזכרה. תוכנית זו הייתה אמורה לפקוע בסוף חודש מרץ, אך הבנק הודיע על הארכתה בשנה נוספת, לפחות בשלב זה. במקביל, הבנק האריך לאחרונה תוכנית הלוואות נוספת, ספציפית יותר, אשר מעניקה הלוואות בריבית שנתית נמוכה מאוד של 0.1% למוסדות פיננסים הפועלים באזור האסון הגרעיני שהתרחש בפוקושימה בשנת 2011 כתוצאה מרעידת אדמה. תוכנית זו הייתה אמורה להסתיים בחודש אפריל וגם היא הוארכה בשנה נוספת.מדיניות זו של הבנק המרכזי מוכיחה כי בכוונתו להשיג את יעד האינפלציה שהוגדר, והיא בהחלט עשויה להוציא את יפן מהקיפאון הכלכלי המתמשך. למעשה, המדיניות של הבנק כבר החלה להניב פירות, כאשר ההלוואות לבנקים מתגלגלות לסקטור העסקי אשר נהנה מעלויות מימון נמוכות, וכתוצאה מכך מוציא פרויקטים חדשים שקודם לכן לא היו כלכליים. פרויקטים אלה מביאים לגידול בהשקעות במשק, כפי שניתן לראות בגרף הבא, ובכך מביאים לעלייה בצמיחה:
ההשקעה הקבועה במשק בעלייה
מקור: Trading Economicsבנוסף לגידול בהשקעות במשק ניתן להצביע בחודשים האחרונים על שיפור בצריכה הפרטית, בייצור התעשייתי ובשוק התעסוקה. עם זאת, לאור עליית האינפלציה והצפיות לאינפלציה חיובית גם בשנים הקרובות, בשלב הבא יפן תצטרך להביא גם לעליית השכר, שכן ללא עליית שכר כוח הקנייה של הצרכן היפני ישחק והדבר יבוא לידי ביטוי בירידה בצריכה. היבט נוסף של עליית האינפלציה מגיע מכיוונו של החוב היפני הגבוה אשר צפוי להישחק כתוצאה ממגמה זו. נזכיר כי לפני מספר חודשים, קיבלו מחזיקי האג"ח צפירת הרגעה נוספת כאשר יפן הודיעה שהמע"מ צפוי לעלות מ- 5% ל- 8%, גורם נוסף אשר יביא לעלייה בהכנסות ממיסים.
לסיכום, המדיניות האגרסיבית של ראש ממשלת יפן ממשיכה להביא לתוצאות, אך בהמשך יהיה צורך גם ברפורמות מבניות במשק ובשינויים פיסקאליים מתאימים, שילוו את אלו המתרחשים בצד המוניטארי. למרות השיפור בנתונים הכלכליים, הצמיחה עדיין איטית ולא יציבה, ולתוכנית זו גם סיכונים מסוימים, שכן במידה ולא תתממש האמון במדינה ובכלכלתה ירד באופן חד, דבר אשר יביא לעלייה בהוצאות המימון ובסיכון לחדלות פירעון. עם זאת, נראה כי היתרונות של מדיניות זו גבוהים מהסיכונים, ויפן אכן עשתה צעד משמעותי אשר יהווה בסיס לצמיחה ברת-קיימא גם בשנים הבאות.
