השינוי צריך להגיע מתוכנו. אפסילון.

התגובה של השוק לנתוני התעסוקה שפורסמו בשבוע שעבר בארה"ב יכולה אולי ללמד על השינוי שחל בהערכת השווקים את המצב הכלכלי. השוק הגיב אמנם בירידת תשואות חדה של כ 0.15% בטווחים הארוכים, אולם בדברי הפרשנות שלטה ההערכה כי הנתונים הושפעו באופן חד פעמי ממזג האוויר ואין בהם כדי לסמן שינוי במגמת השיפור במשק האמריקאי. גם התבטאויותיהם של חברי הפד במהלך השבוע היו ברוח דומה, כאשר חלקם טוענים שהנתונים לא ישנו את הכוונה להמשיך עם הפחתת רכישות האג"חים. אנו סבורים שנתוני התעסוקה כן יגרמו לפד להשהות ולו לפרק זמן קצר את ההחלטה ליישם את השלב הבא בתוכנית הפחתת הרכישות, מה שעשוי לגרום לרגיעה זמנית בשוק האג"ח האמריקאי. רגיעה זמנית מאוד. זאת מאחר ולמעט נתוני התעסוקה שמטבע הדברים זוכים לחשיבות רבה, כל שאר הנתונים מצביעים על כלכלה מתחזקת. סביר להניח שאלמלא נתוני שישי האחרון, היינו חוזים בהמשך מגמת עליית התשואות. מזג האוויר הקיצוני שימש הסבר להרעה בנתוני התעסוקה, אולם לא נראה שהוא השפיע על נתוני המכירות הקמעונאיות שהצביעו על המשך מגמה חיובית לאחר שהציגו עלייה של 4.7% לעומת דצמבר שעבר. זאת אומרת, שהייחוס של השפעת מזג האוויר על נתוני התעסוקה נראה אפילו מעט תמוה לאור העובדה שהמכירות הקמעונאיות כלל לא הושפעו ממנו. אבל התמונה הכללית נראית חיובית למדי.מדד האופטימיות של העסקים הקטנים בארה"ב עלה לרמה הגבוהה ביותר מאז אמצע 2012 (שהה שם גם בספטמבר השנה), כאשר רוב הפרמטרים המרכיבים את המדד מציגים שיפור לעומת החודשים הקודמים. הנתון שבלט בדו"ח היה גיוס כוח האדם בדצמבר שעלה לרמה הגבוהה ביותר מאז 2006, מה שמעניק חיזוק נוסף להתייחסות ה"רגועה" של השוק לנתוני התעסוקה האחרונים. http://www.epsilon.co.il/media/99125/nfid.jpgלמרבה ההפתעה, הירידה באבטלה היא כבר לא תופעה ייחודית למשק האמריקאי בלבד, אלא מקיפה הרבה יותר. מדו"ח התעסוקה שפרסם השבוע ארגון ה OECD עולה כי שיעור האבטלה בקרב המדינות החברות בארגון ירד בנובמבר לשיעור של 7.8%, הירידה הראשונה מאז יוני. בנוסף לכך, חשוב לציין כי רמת האבטלה בקרב צעירים רשמה ירידה חדה יותר של 0.3% ל 15.7%. מקבץ הנתונים החיוביים של החודשים האחרונים של הכלכלה הגלובלית מביא להעלאה של תחזיות הצמיחה. הבנק העולמי העלה את התחזית שלו לשנת 2014 ל 2.4%, שהיא הרמה הגבוהה ביותר מאז 2010 (אם כי אז שיעור הצמיחה עמד על 4.3%). שלא במפתיע, הבנק צופה שמרבית השיפור בכלכלה העולמית יגיע מצידן של המדינות המפותחות.
כידוע, התוצר של המשק המקומי מושפע מאוד מהמגמות הגלובליות. אותות ההאטה בעולם ניכרו במידה ברורה ביצוא הישראלי בשנים האחרונות. כפי שניתן לראות בגרף המצורף, מאז 2011 היקף היצוא לא השתנה. קיווינו שלפחות כעת, כאשר הנתונים מראים על שיפור בעולם, גם הנתונים המקומיים יצביעו על שינוי במגמה. http://www.epsilon.co.il/media/99130...7%95%D7%AA.jpgאלא שזו עדיין לא כאן. סקר המגמות בעסקים מראה שהמגזר העסקי עדיין פסימי למדי, ובכל הענפים נרשמה ירידה בציפיות בהיקף הפעילות לשלושת החודשים הקרובים. בסקר אמון הצרכנים נרשמה ירידה קלה, כאשר הרמה האבסולוטית היא עדיין נמוכה מאוד. בניגוד לאופטימיות הקלה שהשתקפה מהפרוטוקולים של בנק ישראל בנוגע לתעסוקה, הנתון של מספר המשרות הפנויות בחודש דצמבר רשם ירידה של 7.4% לעומת החודש הקודם. מגמת הירידה במשרות הפנויות מטרידה מאוד מאחר וזוהי הירידה החודשית החמישית בששת החודשים האחרונים.http://www.epsilon.co.il/media/99135...7%95%D7%AA.jpgלזה אפשר להוסיף את נתוני גביית המיסים לחודש דצמבר שהצביעו על האטה חדה (למרות שיתכן והם מהווים תיקון לעלייה החדה שנרשמה בנובמבר), מה שמשלים את התמונה הלא שמחה של המשק המקומי. בהמשך למה שכתבנו בשבוע שעבר, המגמה המתסכלת שבה המגמה במשק המקומי נפרדת מזו של העולם המפותח נמשכת. בניגוד לעבר, השפעת השיפור בכלכלה הגלובלית כלל אינה מורגשת, והנתונים של החודשים האחרונים מצביעים כאמור על הרעה. אם גם העלייה בהיקף הסחר העולמי אינה משפיעה לחיוב על המשק, מה כן ? לממשלה פתרונים. בנק ישראל ככל הנראה כבר מיצה את הכלים שנמצאים בארסנל שלו, ונראה שרק אם תתרחש הרעה משמעותית נוספת, תישקל הפחתת ריבית. נכון לעכשיו, הסיכויים לכך נמוכים למדי. אם כך, תפנית במגמה תחול רק במידה ומדיניותה הכלכלית של הממשלה תשתנה. אלא שבינתיים מה השינוי שכן התבצע במדיניות הממשלה הוא השינוי בכלל ההוצאה הממשלתי שיקטין את ההוצאה הציבורית. המהלך הזה (גם אם חיוני לטווח הארוך) טומן בחובו את הסיכון של החרפת ההאטה בטווח הקרוב. אנו סבורים שהסיכון בהמשך הירידה בצמיחת המשק עולה על הסיכון של חריגה זמנית בגרעון ולכן מניחים כי נתוני החודשים הקרובים ימשיכו להצביע על פעילות מתונה מאוד במשק.
לפיכך, אנו ממשיכים להחזיק בחשיפה גבוהה לשווקים של המדינות המפותחות (בעיקר ארה"ב ואירופה), ובמח"מים שבין ארבע לחמש שנים באפיקים הסולידיים.