למה הכלכלה העולמית נעה קדימה ואילו מדד אמון הצרכנים של בנק הפועלים מצביע על הרעה באמון הצרכנים בישראל?
הכלכלה העולמית נעה קדימה, כך זה נראה מנתוני מדד מנהלי הרכש העולמי האחרונים. המדד שסוקר 20,000 יצרנים ברחבי העולם ירד אמנם קלות בחודש דצמבר, אולם הוא עדיין נמצא ברמה של 54 נקודות, וממשיך את רצף העלייה הארוכה ביותר של המדד מאז המשבר של 2008. בחינה של רכיבי המדד מעניקה תחושה אופטימית למדי לגבי הכלכלה הגלובלית. מדד ההזמנות החדשות עלה לרמתו הגבוהה ביותר מאז תחילת 2011, לצד נתוני התעסוקה שמציגים אף הם תמונה אופטימית, כאשר קצב הגידול של המשרות החדשות עלה בשיעור הרב ביותר בשלוש שנים האחרונות.
לנתוני הצמיחה של שוק התעסוקה העולמי יש שתי השלכות עיקריות. הראשונה, זה מעיד על ביטחונו הגובר של המגזר העסקי שלאחר שמיצה את תהליכי התייעלות, חוזר לגייס כוח אדם. במקביל, הגידול בתעסוקה יתמוך בביטחונם של הצרכנים, מה שאמור להגדיל את הצריכה הפרטית. השינוי במגמת הצמיחה הגלובלית מעודד בשל היותו מקיף, והוא כולל גם את המגזר היצרני וגם את מגזר השירותים. בנוסף, שינוי ניכר כמעט בכל המשקים הגדולים בעולם למעט צרפת והודו, ובמידה מסוימת גם סין.הנתונים הללו מספקים אישוש לתחזיות האופטימיות בדבר העובדה שהכלכלה העולמית משתחררת מהטראומה של המשבר הפיננסי, ואט אט מתחילה לעמוד על רגליה. הבנקים המרכזיים נוקטים עדיין במידה רבה של זהירות ואינם מרמזים כלל על כך שהם עומדים לשנות את המדיניות המוניטרית. אולם, במידה וקצב ההתאוששות הנוכחי יימשך, סביר להניח שנגלה מוקדם מהצפוי שהדברים חוזרים למסלול הנורמלי גם בקשר לריביות ותשואות האג"ח. אנו מניחים שלפחות בשלב הראשון עיתוי השינוי במדיניות של הבנקים המרכזיים תהיה שונה ממדינה למדינה. זאת אומרת, למרות שההתאוששות הכלכלית היא תופעה עולמית רחבה כיום, אנו מניחים שיתחיל תהליך של היפרדות במדיניות של כל בנק מרכזי בעולם. סביר להניח שהפד יהיה ראשון ויתווה שינוי מדיניות, בעיקר בשל העובדה שהמשק האמריקאי מציג את ההתאוששות המרשימה ביותר מבין כל השווקים. הפרוטוקולים של הפד שפורסמו השבוע מלמדים שרוב גדול של חברי הפד תומכים בהמשך יציאה ממדיניות רכישת האג"חים, כאשר רובם סבור שכעת הנזק שנובע מהפעילות הזו עולה על התועלת. אירופה תמתין זמן מה, מאחר והצמיחה שם היא עדיין "שבירה" והבנק המרכזי יחכה עד שיצטברו בידיו הוכחות מוצקות לכך שהיא ברת קיימא. אולם בראייה לטווח ארוך, הנתונים הנ"ל מסמנים נקודת ציון נוספת במסע הארוך לעבר "הנורמלי הישן". היינו, שינוי מגמה ארוך טווח בריבית ובשוק אגרות החוב. בראייה כללית, אנו סבורים שלראשונה מאז המשבר, ההתאוששות נראית יציבה ובעלת בסיס רחב. באופן מוזר ואולי אף מרגיז, נתוני השבוע האחרון של המשק המקומי הצביעו על המשך מגמת הסטגנציה במקרה הטוב, שלא לומר ירידה במקרה הרע. אם בשורות הקודמות הערכנו שהאמון הצרכני בעולם יגבר, הרי לפחות מדד אמון הצרכנים של בנק הפועלים הצביע על הרעה בכמעט כל הפרמטרים שנבדקו.
http://www.epsilon.co.il/media/98832...__________.png
הסקר מצביע על הרעה בתפיסת המצב השוטף וגם בציפיות לעתיד, אינדיקטור מקדים שלילי לגבי הצריכה הפרטית בעתיד. ברור אם כן, כי שיעור המועסקים במגזר העסקי ימשיך לדרוך במקום כל עוד לא יחול שינוי במגמת הצריכה הפרטית. אין ספק כי במידה והמגזר העסקי לא ייצור מקומות עבודה וימתן את ההשקעות הקפיטליות, הדבר עלול לפגוע בצמיחת המשק בטווח הבינוני.לפני שבוע הערכנו כי הפגיעות של אגרות החוב הארוכות עלתה בעקבות צמצום המרווח בין האגרות הישראליות לאמריקאיות. אנו עדיין מניחים כי המרווח הנמוך יחסית יגביר את התנודתיות בשוק המקומי. אם כי, נתוני השבוע האחרון כמו אלו שפורסמו לפני כן מחזקים את הדעה כי הריבית בשוק המקומי תיוותר ברמתה הנוכחית עוד זמן רב. יתרה מכך, המשך הרעה עשוי אפילו לגרום לבנק ישראל להפחית את הריבית על אף שינוי הכיוון בארה"ב. לכן, על אף ההערכה כי התנודתיות תגבר, אנו ממשיכים להחזיק במח"מ שבין ארבע לחמש שנים. בהמשך למה שנכתב לעיל, הגענו לנקודה בה כל משק וכל שוק יגיב בהתאם למצב הספציפי שלו, מה שרלוונטי מאוד לשוק הישראלי.
נקודה לדיון : הנגידה טענה השבוע בדיון בועדת הכספים כי השפעתו של השקל החזק על היצוא (בעיקר ההיי טק) היא נמוכה יחסית. אם כך, מדוע הבנק ממשיך לרכוש דולרים ?
נקודה נוספת לדיון : הכנסת התקינה השבוע תקנה שמאפשרת לעיריות להגדיל את תשלומי הארנונה. תגידו, אתם השתגעתם ?
נכתב על ידי עידן אזולאי
