סקירה שבועית: האינדיקאטורים האחרונים במשק מצביעים על האטה בצריכה הפרטית. מיטב דש.

עיקרי הדברים

• הצמיחה ללא השפעת הגז התמתנה בשיעור משמעותי בשנת 2013 לעומת השנים הקודמות.
• מנוע הצמיחה בשנה הקודמת הייתה הצריכה הפרטית שהשתפרה על רקע הצריכה הנמוכה בשנת 2012, שוק עבודה חזק, הגדלת מינוף הצרכן ומשיכת חסכונות.
• האינדיקאטורים האחרונים במשק מצביעים על האטה בצריכה הפרטית.
• האבטלה בישראל ממשיכה לרדת אך אינה מייצרת לחצים לעליית השכר.
• מדדי מנהלי הרכש בתעשייה באירופה ממשיכים להשתפר למעט בצרפת בה המצב מתדרדר. לעומת זאת, האשראי הבנקאי באירופה ממשיך להתכווץ.
• נרשמה האטה במדדי מנהלי הרכש בסין. נחשפו נתונים על גידול מהיר מאוד בחובות הממשל המקומי במדינה.
• מדד מנהלי הרכש בתעשייה בארה"ב מצביע על שיפור צפוי בייצור ובתעסוקה.
• מחירי הבתים בארה"ב חזרו לעלות בשיעור דומה לאמצע העשור הקודם. בקצב הנוכחי המחירים יגיעו לשיא תוך פחות משנתיים.
• בנאומו שנשא בסוף השבוע הביע הנגיד האמריקאי היוצא הערכה אופטימית לגבי מצבה הכלכלי של ארה"ב.
• בעקבות התייקרות מחירי המזון והירקות עדכנו את תחזית האינפלציה לחודש דצמבר לעלייה של 0.3%. התחזית ל-12 מדדים עומדת על 1.7%.
• ברבעון השלישי חל שיפור קל במינוף החברות הבורסאיות ובכושר שירות החוב שלהן.



מאקרו ישראל
המשק צמח בשנת 2013 בקצב של 3.3% בלבד, כאשר על פי ההערכות הפקת גז הוסיפה כ-1% לצמיחה. זאת לעומת צמיחה של 3.4% ב-2012 ו-4.6% ב-2011.

למרות הצמיחה הנמוכה, שיעור האבטלה בקרב גילאי 25-64 ירד בחודש נובמבר לרמה הנמוכה ביותר אי פעם של 5.0% תוך יציבות בשיעור ההשתתפות.

על רקע הצמיחה הכללית הנמוכה בלטה עלייה בצריכה הפרטית בקצב של כ-4%, תוך התרחבות מהירה בצריכה של מוצרי בני קיימא. הצריכה אומנם עלתה לא על חשבון הורדת שיעור החיסכון מההכנסה השוטפת אשר נותר יציב ברמה של כ-16%. אולם, בשנתיים האחרונות חל גידול במשיכות מקרנות השתלמות ומקופות גמל אשר ככל הנראה נועד למימון רכישת דירות וגם לצריכה. כמו כן, כפי הצגנו בתחזית השנתית, חלק מהצריכה מומן ע"י הגדלת מינוף של משקי בית.

לאחרונה מתחילים להופיע סימני חולשה באינדיקאטורים שמשקפים את הצריכה הפרטית במשק. גידול במכירות ברשתות השיווק, במכירות בכרטיסי אשראי וביבוא מוצרי צריכה היה אפסי או שלילי בחודשים האחרונים.
מאקרו חו"ל
מדדי מנהלי הרכש בתעשייה האירופאית המשיכו להשתפר. יחד עם זאת, ניכרת מגמה שלילית חזקה בצרפת, בה המדד מצביע על התכווצות המגזר התעשייתי.

למרות שיפור במצב הכלכלי באירופה, האשראי הבנקאי ממשיך להתכווץ בקצב מהיר יותר מאשר בחודשים הקודמים. על פי הנתונים שפרסם ה-ECB בסוף השבוע, האשראי לעסקים ירד בחודש נובמבר בשיעור של 3.1% לעומת החודש המקביל אשתקד, זאת לעומת הירידה של 3.0% בחודש הקודם.

מדדי מנהלי הרכש בסין, הן בתעשייה והן במגזר השירותים, התמתנו בחודש דצמבר.

לאור חששות מפני בועת האשראי בסין זכה לתשומת לב מיוחדת הדו"ח על חובות הממשל המקומי שהתפרסם בשבוע שעבר בסין. מהדו"ח עלה שחובות אלו צמחו בכ-70% מסוף שנת 2010 עד אמצע שנת 2013, או בקצב שנתי של קרוב ל-30%.
היקף סך החובות של הממשל בסין ביחס לתוצר שעומד על כ- 53% עדיין לא חריג בנוף העולמי הנוכחי, במיוחד נוכח העובדה שבצד שני של המאזן יש לסין נכסים רבים. אולם, החוב צומח בקצב מאוד גבוה. גידול כל כך מהיר בחובות בשנות המשבר העולמי והאטה בצמיחה בסין עצמה מהווה סימן שהמצב אינו בריא במיוחד.

מדד מנהלי הרכש בתעשייה בארה"ב ירד אומנם במקצת בחודש דצמבר, אך רמתו עדיין גבוהה מאוד ומצביעה על התרחבות מהירה של המגזר היצרני. המדד ממשיך להצביע על גידול בהזמנות חדשות על רקע רמה נמוכה של המלאים. פער גבוה בין הזמנות למלאים מוביל בדרך כלל לגידול בייצור ובתעסוקה.

לפי מדד קייס שילר, מחירי הבתים בארה"ב ממשיכים לטפס בקצב גבוה של קרוב ל-14% בשנה, כמעט כמו בשיא בועת הנדל"ן של אמצע שנות האלפיים. בקצב הנוכחי תוך פחות משנתיים מדד קייס שילר יעבור את השיא שנקבע באמצע שנת 2006. מצב זה אמור להדאיג את ה-FED ולדרבנו לסיים את ה-QE.

שווקים
המגמה השלילית בשוק האג"ח המקומי נמשכה גם בשבוע שעבר. המרווח מול האג"ח האמריקאי ל-10 שנים נפתח במקצת. בשבוע הבא מצפה למשקיעים שמוטרדים מהמרווח הנמוך בשורה "מעודדת". האג"ח השקלית החדשה ל-10 שנים תהיה בעלת מח"מ של כ-8.7 שנים לעומת 7.6 שנים באג"ח המשמשת כבנצ'מארק כעת. כתוצאה מזה, האג"ח החדשה אמורה להיסחר בתשואה של כ- 3.90%-3.95%, והפער מול האג"ח האמריקאית של האג"ח ל-10 שנים החדשה יסחר במרווח גבוה יותר.
כמובן שמדובר בלא יותר מאירוע טכני, אך בכל זאת לא נטול השפעה. הבנצ'מארק החדש עשוי להגביר אטרקטיביות של האג"ח הישראלי בעיני משקיעי חו"ל והמשקיעים המקומיים.

ריבית לשנה בעוד שנה עלתה ל-1.5% והריבית לשנה בעוד שנתיים כמעט ל-2.5%, מה שמגלם את התוואי החזוי של העלאת הריבית שהוצגה בתחזית של בנק ישראל.
בשבוע שעבר בחנו את תשואת האג"ח ל-10 שנים על פי כמה תרחישי הריבית בעתיד ומצאנו שהתשואה הנוכחית לא רחוקה משווי משקל כלכלי. בחינת תשואת האג"ח ל-5 שנים באותה השיטה מגלה שאמצע העקום עדיין יקר יחסית.

שני תרחישי הריבית ב-5 השנים הקרובות. לפי תוואי אחד, הבסיסי, הריבית עולה ל-2% בסוף שנת 2015, כפי שצופה בנק ישראל, ולאחר מכן ממשיכה לעלות בקצב של כ-1% בשנה עד לשנת 2018. לפי תוואי זה, תשואת האג"ח הנגזרת ל-5 שנים אמורה לעמוד על כ-2.6%. לפי תוואי אגרסיבי יותר (גבוה בכ-0.5% מעל התוואי הקודם), התשואה ל-5 שנים אמורה לעמוד על כ-3.0%.
בפועל, התשואה ל-5 שנים עומדת על כ-2.4% ומגלמת תוואי ריבית נמוך בכ-0.5% מהתוואי הבסיסי.

אג"ח קונצרניות
מרווחי האג"ח הקונצרניות ירדו במקצת בשבוע שעבר, בעיקר בזכות ירידות שערים חדות יותר של האג"ח הממשלתיות. מאז שהחלו ירידות שערים באפיק האג"ח הממשלתי וההקונצרני, הירידות פגעו יותר באג"ח בדירוגים גבוהים. לעומת זאת, האג"ח בדירוגים נמוכים שמושפעות מעליות שערים בשוק המניות, הציגו ביצועים עודפים.

התפתחות זו די נדירה בשוק הקונצרניות המקומיות בו בדרך כלל ירידות שערים פוגעות בעיקר באג"ח החלשות יותר. במצב שנוצר.

לפי הנתונים המעודכנים שפרסם בנק ישראל, חל ברבעון השלישי שיפור קל במצב הפיננסי של החברות הבורסאיות. מינוף החברות שמשתקף ביחס בין סך החוב להון עצמי ירד במתינות, אך הוא עדיין עומד ברמה גבוהה יחסית.
כושר שירות החוב של החברות שמחושב כיחס בין סך רווחי החברות לתשלומי הריבית והקרן עלה בשיעור מאוד מתון ועדיין רחוק מהרמות שהיו נהוגות בדרך כלל ב"זמנים טובים".