השבוע החולף היה שלילי, ומחק ראלי חודשי בארבעה ימי מסחר. כבר בסקירה האחרונה ציינו כי אנו בפתחו של היפוך תוך התיחסות למגמה המהוססת במדד לצד ירידה בהתלהבות הציבור כפי שבאה לידי ביטוי בקרנות הנאמנות. וכשציבור הוא הסוחר המרכזי במניות (הרחבה בסקירה קודמת) אכן מרגע שהגיעה התנועה קבלנו מהלך חסר פרופורציה ומנותק במידה רבה מהעולם. השוק שגילם כמעט אפס סבירות לתיקון נכנס להלם כשמגזר הבנקים מאבד 70 נקודות ללא תיקון, ומושך את המדד מטה. כמובן שגם הדואליות ובראשן אופקו תרמו למגמה השלילית אך איש לא יכחיש כי תם הראלי וכמובן שאין מה לדבר על ראלי דצמבר. ברם, מכאן ועד שינוי מגמה הדרך עודנה ארוכה משני טעמים: הראשון, שחקני המעוף ליבו מגמה פעמיים בשבוע החולף. גם בלעדינו ניתן היה לקבל ירידה חדה במדד אך הדחיפה בשעת הנעילה עושה את ההבדל בין אופטימיות להוצאת רוח מהמפרשים. שנית, הפרמטרים מדגישים כי אנו בתיקון עמוק אך לא במגמה שלילית מובהקת: הסטיה טיפסה אך עודנה נמוכה ביחס לממוצע, יחס P/C מתקן במהירות ועדין הינו מאוזן ואף הפדיונות בקרנות דלים ומשקפים לחץ מכירות אך עדין לא פאניקה האופיינית למפולת.
עולה השאלה המתבקשת עד לאן? למעשה, מהלך התיקון החד קרוב למיצוי סביב 1300 הנקודות ומעבר לדשדוש אלא שהשבוע טומן בחובו הפתעה, אם חיובית אם לאו נגלה בהמשך, בערב רביעי לאור החלטת הפד ביחס לתכנית ההדפסה. ת"א, בטח ברגישות הנוכחית לא תהא סבלנית לירידות חדות מסביב לגלובוס ולכן זה הדבר היכול להוביל למגמה שלילית אמיתית, ונזכיר כי לפי שחקני המעוף (וציינו זאת החל מסוף נובמבר בסקירות) כל המהלך האחרון אין בו ממש ואנו מצפים לירידה מתחת ל 1300 הנקודות עד ינואר ובהמשך חזרה לרצועת הדשדוש 1170-1250.
בהתאם, הותירו הכותבים את מרכז הפוזיציה עמוק מתחת לספוט וכעת קוצרים את הפירות. גבולות הפוזיציה לא השתנו כמעט במהלך השבוע אלא היה זה המדד שנע לכיוון הפקיעה אופטימאלית ברמת 1305-1315; גבול עליון ברמת 1360 וגבול תחתון בסביבות 1270. וכאן נכנסת שאלה קריטית שבינתיים אין לה תשובה – האם לממש רווחים נאים כבר בצהרי רביעי ולהעביר חלק מהפוזיצה, בפרט הקרובה לספוט, לינואר או שמא מוטב להמתין. ההחלטה תיפול ברביעי בבוקר כפקטור של הספוט כשהחשש הוא כמובן מתנועה חדה בעקבות החלטת הפד וברננקי. אנו לא פוסלים גם ריבאונד אפשרי בשווקים אך לאור הירידה הצפויה בסטיה תרחיש זה פחות מדאיג, כשהחשש הוא מגאפ אלים בחמישי (וכמובן שאין מה להרחיב בנוגע לכדאיות הפקיעה השבועית).
במידה ותחל סגירה מוקדמת ניתן לצפות לירידה נוספת במדד, הפעם אגרסיבית בהרבה מלווה בעליה בסטית התקן כשעבור שחקני המעוף תהא זו הזדמנות פז לכתוב בתקבול גבוה משמעותית מכפי שהורגלנו בחודשים האחרונים.
מדי פעם בפעם אנו מתייחסים גם לפקיעת האופציות השבועיות, ונדמה כי השבוע אין מנוס וחייב לעשות זאת שוב. תקציר הפרקים הקודמים: היעדר עניין/נזילות, הפרשי BID-ASK גבוהים ושוני בספוט הגלום בין הקצר לארוך מרחיקים גופים מקצועיים משוק זה והוא נותר דליל ולא אפקטיבי. הנחנו כי זה יהיה המצב עם הנפקת האופציות השבועיות ובחמישי האחרון קיבלנו המחשה טובה מדוע אין, בינתיים, כל סיבה להיכנס להשקעה מעין זו: פקיעה ברמת 1323 ונפילה של 1.42% ותיקון מיידי בפתיחה ל 0.72%. ראינו כבר מהלכים שכאלה מתרחשים גם באופציות השבועיות אך היכולת לתקן, "לברוח" מבעוד מועד או פשוט לגלגל פוזיציה כמעט ולא קיימת באופציות השבועיות ובהתאם אופציות בשווי 15 ₪ פקעו ב 700 ₪ (וכמובן הצליחו לגרום גם הפסדים לחלק מבתי ההשקעות שלא התכסו כראוי). האשמת מזג האויר הינה מגוחכת, שהרי מחזור הפקיעה לא רק שהיה ממוצע לתקופה האחרונה אלא אף גבוהה במקצת וכמובן שהיעדר פעילים סטטיסטית שווה ערך בין לונג ושורט. הסיבה האמיתית היא השלב הרנדומלי היוצר בעיות ועיוותים בעת מחזור גדול מהממוצע או בלחץ ארביטראז' – כל עוד הבורסה דשדשה במחזור נמוך היה הדבר נסבל אך העוקבים אחרי שלב הטרום החודש מגלים כי כמעט כל בוקר הוא בוקר פקיעה: קפיצה/נפילה של אחוזים רבים טרם הפתיחה הרשמית ובסה"כ הפעם הרנדומלי תפס מוקדם מדי. זהו תמרור אזהרה עבור הנהלת הבורסה הצפוי להרחיק סוחרים מקצועיים מהאופציות השבועיות, ובוודאי שגם מעלה חששות לעתיד ביחס לפקיעה החודשית.
ברמת המאקרו, מדד המחירים לצרכן ירד בנובמבר ב 0.4% וזאת בהתאם לצפי. אין הפתעה ממשית במיוחד כשהרשתות דיווחו על בלימה במחצית השניה של החודש עם ירידה דומיננטית במחירי הירקות. אמנם מדד נובמבר נחשב הסטורית למדד הנמוך בשנה אך עדין נדמה כי גם במדדים הבאים אין לצפות לקפיצה, וזאת על אף עליה מתבקשת במחירי הפירות והירקות כתוצאה מהסופה.
המדד מאפשר לנגידה להוריד ריבית כעת ללא חשש מיוחד, עת קצב האינפלציה השנתי נמוך מ 2% וכמובן שהירידה בשער הדולר תורמת אף היא את שלה. כאן המקום להתעכב אחר פעילות בנק ישראל השבוע, וליתר דיוק אי-פעילותו. פלוג גילתה מנהיגות יוצאת דופן ולא מיהרה כקודמה לעוט על השוק ולרכוש דולרים באמוק – והתוצאה = שוות ערך לחלוטין לפעילות פישר. כפי שהערכנו הדולר לא יתרחק משער 3.5 באף תרחיש שהוא ורואי השחורות שציפו למפולת בשער המטבע האמריקני התבדו. פלוג מודעת היטב לכך שירידה בשער הדולר תגיע, אם תגיע, רק ברביעי עת ברננקי יבהיר לשווקים כי הוא ממשיך במלאכת ההדפסה ולכן כל יום בו נמנע בנק ישראל מלרכוש דולרים זוהי הצטברות נוספת של מנה היכולה להביא לאפקט אפקטיבי בהרבה בעת הצורך. קשה לראות, וזאת לאל קשר לפעולת ברננקי חציית הגבולות הנוכחיים סביב 3.48-3.54 ואנו מצפים להמשך יציבות במסחר הצמד למרות תנועה חדה הצפויה בערב רביעי בצמד האמיתי: יורו – דולר.
בגזרת הסחורות הנפט והזהב אף הם לא רשמו כל תנועה משמעותית מתוך ציפייה לבחון אם תקוצץ התכנית ועד כמה. ההנחה היא שקיצוץ בתכנית יוביל לירידה במחיר הנפט ותמיכה/עליה במחיר הזהב אך כפי שיובהר בהמשך קשה לנו לראות קיצוץ בעל משמעות ולכן מעבר לתנודה נקודתית סביר כי הסחורות ישארו בגבולות שהערכנו בשבוע החולף עם סבירות לא מבוטלת להמשך התחזקות הנפט ודשדוש של הזהב.
באירופה, תיקנו המדדים השבוע בחדות והצדיקו שוב את שאנו מדגישים בסקירות – הבורסות ביבשת הישנה הן מינוף של וול סטריט וכיוון שאינן רושמות אף קצב עליות גבוה יותר, ההשקעה העדיפה היתה ונותרה ארה"ב. דראגי כבר מצחצח נאומים שיפיחו חיים בבורסות האדומות אלא שהוא כינור שני לברננקי ולכן אין להתייחס לנעשה ביבשת אלא רק לחדשות מארה"ב. בין השורות אפשר שוב לראות כי גרמניה מגמגמת עת נתון הייצור התעשייתי ירד החודש ב 1.2%. זו הירידה השניה בעקביות המוחקת מהלך כמעט חצי שנתי והדבר מעלה סימני שאלה ביחס לאפשרות שגרמניה תצליח לסחוב היבשת במשבר נוסף. ברמה הפילוסופית נכון לשאול האם בכלל יהא זה משבר נוסף שהרי הכלכלות הריאליות מעולם לא יצאו מהמשבר אך אין ספק שהצטרפות הבורסות לעגמומיות הריאלית תוביל לירידה משמעותית בצמיחה שממילא אירופה אינה רושמת כזו מזה שלוש שנים.
ובכל זאת, בשורה חיובית יוצאת דופן הגיעה השבוע מאירלנד ורק בשל גל הירידות נדחקה זו לשוליים: אירלנד הפכה למדינה הראשונה שהפסיקה תכנית חילוץ לאחר שעמדה בתנאי ההלוואה ושר האוצר הבהיר כי אין למדינה עוד צורך בחילוץ. מה שלא יקרה בספרד בעשור הקרוב וביוון אי-פעם מתרחש במדינה שדווקא התעקשה ללכת בדרך שונה מיתר המחולצות עם סכום ראשוני גבוה ותכנית צנע מינימלית. הצמיחה במדינה רחוקה מלהשביע רצון והצפי הינו לצמיחה בשנה הבאה של 1.9% בלבד אך בהשוואה לאיחוד אין ספק שמדובר על הבדל ניכר לטובת המדינה, כשמעניין לציין ששתי המדינות שרשמו התאוששות ניכרת, אירלנד ואיסלנד, היו דווקא המדינות שסירבו להצעות תמיכה ענקיות לצד צעדי צנע מרחיקי לכת.
בארה"ב בשבוע החולף גלשו המדדים מטה באיטיות. מה שיכול להיראות כדרמטי הוא בסה"כ ירידה של קצת מעל 1% במדד אלא שהרמות הגבוהות מובילות בנקודות לכאורה למרחק גבוה מהשיא האחרון, ולדרמה נקודתית. דאו מאבד 160 נקודות ו s&p מאבד 20 נקודות אלו אפילו לא קצה קצהו של ירידה אלא בסה"כ מגמת דשדוש ותו לא.
לצד עליה בדורשי האבטלה הנתון החיובי של השבוע הינו המכירות הקמעונאיות שזינקו בנובמבר ורשמו עליה של 0.7% בהובלת מכירות כלי הרכב. המדובר בעליה קריטית משתי סיבות. הראשונה, כבר כעת ידוע כי המכירות דצמבר רשמו חולשה יחסית לאשתקד על אף עונת החגים כשהבלאק פריידי הוא הדוגמה הבולטת ולכן חשיבות גבוהה לתמיכה ברמה רבעונית. השניה, המבצעים לעונת החגים איחרו במעט השנה ולכן ניתן להתייחס לעליה זו כמדויקת ולא נקודתית ולכן אנו מצפים לשמירה על סטטוס קוו על 2014.
ניתן להמשיך ולנתח נתונים אך אלו חסרי משמעות אל מול הכרזת הפד ונאום ברננקי ברביעי – היקצץ התכנית או ישאירה על כנה? ראשית ראוי להתחיל ממה השוק מגלם. לאור אחוז האבטלה שצלל ל 7% (ועל אף שאינו מדוייק הוא הנתון הרשמי) ונתוני צמיחה מעודדים יחסית קיים כמעט קונצנזוס כי ברננקי יצמצם התכנית. יצמצם ולא יקצץ מאחר וההערכה היא כי מדובר על 10-15 מיליארד דולר ירידה בחודש בלבד, קרי כ 70 מיליארד דולר חודשי ולכך השוק מוכן ולא צפויה תנועה דרמטית.
שנית, צריך להעריך מה יתרחש אם תרחיש זה לא יתממש. בהנחה וברננקי יצמצם את התכנית באופן נרחב יותר (להערכתי הסבירות לכך מאוד נמוכה) ניתן לצפות לתנועה אלימה מטה. השוק על אויר חם, בפרט מניות הטכנולוגיה, וכל כולו נשען על הזרמת כספים בלתי פוסקת ולכן מהלך שכזה יכניס את המשקיעים החכמים למימוש רווחים מיידי, ודי שנזכיר כי התשואה השנתית, הדו-שנתית והתלת-שנתית הינה כה גבוהה עד כי גם ירידה של 5% לא תיגרע ממנה מאומה. מנגד, הותרת התכנית על כנה לא תוביל לעליה חדה אלא חזרה לרמות השיא לכל היותר וזאת מהטעם הפשוט שברור כי ברננקי בסה"כ דוחה את הצמצום ולא מבטלו, קרי אנו צפויים לאותו מחול שדים בינואר וחוזר חלילה. אז השוק כמובן, בהיעדר אלטרנטיבה, יריע לנגיד אבל יהא זה מהלך נקודתי, להערכתי אף לא מעבר ליומי ואז חזרה לסטטוס קוו של דשדוש ברמות הללו.
להערכתנו, ברננקי לא יצמצם את התכנית או יצמצמה בצורה כה זניחה עד כי תהא חסרת משמעות. תיתכן אף אמירה אמורפית על "בחינת התחלת אסטרטגית היציאה" אבל מספר של ממש, בדומה ל 85 מיליארד דולר, כנראה שלא נקבל. גם במידה וינקבו במספרים הרי שיהיה מדובר במהלך פרוגרסיבי כה עדין שיבחן מדי רבעון כשהסיבה איננה איתנות הכלכלה או נתונים כאלה ואחרים אלא פוליטיקה ישנה בה ברננקי יעשה כל שלאל ידו לסיים את הכהונה ללא באמפרים ולהיזכר כנגיד הטוב בהסטוריה של וול סטריט. כבר כעת הנגיד נחשב ככזה, וכשכל שנותר לו הוא פחות מחודש ימים עד לסיום כהונתו תהא זו טעות להרעיד את השווקים ולכן אנו מצפים לתנועה של אחוז לכל היותר לכיוון, ובסבירות נמוכה למהלך חד בהרבה בעקבות ההודעה שככל הנראה לא תהא דרמטית כלל וכלל.
מניות ומגזרים
- אין שינוי בכל המניות והמגזרים.
שבוע טוב ומוצלח !
