סקירה שבועית: עיקר ההפתעות במדד המחירים לצרכן באו מסעיף הדיור ומסעיפי צריכה שונים. מיטב דש.

עיקרי הדברים:
• עיקר ההפתעות במדד המחירים לצרכן באו מסעיף הדיור ומסעיפי צריכה שונים. אנו לא מעריכים שההפתעה במדד מעידה על האצה בקצב האינפלציה במשק וצופים שמדד המחירים ב-12 החודשים הקרובים יעלה ב-1.6%.

• מחירי הדירות בבעלות ממשיכים לעלות בקצב גבוה ממה שהוערך קודם.

• בחודשים האחרונים חל שיפור בנתוני היצוא במשק. המגמה ביצוא הישראלי תואמת את השיפור בסחר בעולם. גם היבוא ממשיך להתרחב.

• מדד אמון הצרכנים בישראל ממשיך להשתפר. לעומתו, סקר הערכת מגמות בעסקים מצביע על הרעה.

• מדד המחירים הגבוה, עלייה במחירי הדירות בבעלות תוך קצב גבוה בפעילות שוק המשכנתאות ושיפור ביצוא צפויים לגרום לאי שינוי בריבית של בנק ישראל בהודעה הקרובה. אולם, קיים סיכוי לא מבוטל להורדה נוספת של הריבית בשנת 2014.

• הגירעון הממשלתי צפוי להמשיך ולהתרחב עד סוף השנה. אין סימנים ברורים להאצה בגביית המסים שמשקפת שיפור בפעילות המשק.
• אנו מעריכים שהסיכוי להטלת המס על משקיעים זרים בשוק האג"ח די קלוש.

• מדבריה של הנגידה המיועדת של ה-FED היה קשה להסיק שנושא צמצום הרכישות עומד על הפרק בטווח הקרוב.

• הצמיחה באירופה הואטה ברבעון השלישי. הרשויות הביעו דאגה מהמצב הפיסקאלי של המדינות הגדולות. אנו ממשיכים להמליץ על גישה זהירה להשקעות באירופה.

• ממשלת סין פרסמה תוכנית נרחבת לרפורמות בתחומים שונים. אנו מעריכים שסין תתקשה גם לשמור על קצב הצמיחה הנוכחי וגם לבצע רפורמות עמוקות. יתכן והשוק הסיני יציג ביצועים טובים בעקבות פרסום התוכנית, אך במבט אל 2014 סין ממשיכה להוות גורם סיכון.

• שוק האג"ח המקומי הציג ביצועים עודפים על פני השווקים האחרים בחודש האחרון.

• סביבת האינפלציה וציפיות האינפלציה בעולם ממשיכות להתמתן.





מאקרו ישראל.
> אחרי שתי הפתעות כלפי מטה ביחס לתחזית במדדי המחירים לחודש אוגוסט וספטמבר באה הפתעה הפוכה באוקטובר. המדד עלה ב-0.3% לעומת הציפיות לאי שינוי במדד. עלייה במחירי המזון (0.4%), סעיף הדיור (0.1%), ריהוט וציוד (0.8%) והלבשה והנעלה (6.4%) היו גבוהים מהתחזית שלנו. ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-1.8%.

> מחירי הדיור בבעלות עלו בחודש האחרון ב-0.6%. הקצב השנתי של עליית מחירי הדירות בבעלות עומד על כ-10% בחודשים האחרונים. גם מחירי השכירות, הנמדדים במדד המחירים, עלו מקצב של 2.7% בחודש ספטמבר ל-3.6% באוקטובר.

> הפתעה כלפי מעלה במדד אינה מבשרת להערכתנו על עליה בסביבת האינפלציה. מדד המחירים צפוי לעלות ב-12 החודשים הקרובים בשיעור של כ-1.6%.

> נתוני היצוא התעשייתי השתפרו משמעותית בחודשים האחרונים. שיפור ביצוא הישראלי תואם לשיפור בסחר החוץ במדינות הגדולות. נתוני היבוא, למרות התנודתיות הגבוהה, בסה"כ מצביעים על המשך מגמת התרחבות. רק היבוא של חומרי הגלם ירד בשלושת החודשים האחרונים, אך הוא מושפע הן מהתחזקות השקל והן מירידה במחיר הדולרי של חומרי הגלם שנרשמה בשנה האחרונה.

> באוקטובר נשברה המגמה שהתחילה עוד בחודש פברואר של ירידה בגירעון, כולל כאחוז מהתוצר. הגירעון המצטבר ב-12 חודשים עלה מ-32.9 מיליארד ₪ בספטמבר (3.1% תוצר) ל-34.3 מיליארד באוקטובר (3.3%). העלייה בגירעון נבעה הן מגידול בהוצאות הממשלה והן מחולשה בגביית המסים. הגירעון צפוי לגדול לרמה של כ-45 עד סוף השנה.

> עודף בגביית המסים, שרובו נובע מגורמים חד פעמיים, ובוודאי גם תת ביצוע בסעיף ההוצאות בתקציב הממשלה אינם יכולים לשמש בסיס להפחתה פרמננטית של המסים. הגירעון הגבוה שצפוי בשנת 2013 של כ-4% אינו נותן סיבה להתרופפות המשמעת התקציבית. כל עוד המשק לא מראה סימני שיפור ברורים בפעילות שיביאו לגידול פרמננטי בגביית המסים - ובינתיים אין סימנים כאלה - אין מקום לשינוי במדיניות המיסוי. כדאי לנתב את ההכנסות החד פעמיות להפחתת נטל המס.

> בעקבות עוצמתו של השקל שוב עלה בשבוע שעבר הרעיון להטיל מס על משקיעים זרים בשוק האג"ח. יש לציין שמרבית המדינות מעניקות פטור ממס למשקיעים זרים בשוק האג"ח. אנו מעריכים שסבירות להטלת מס על משקיעים זרים באג"ח ממשלתי בישראל נראית די נמוכה ותביא יותר נזק מתועלת.
http://www.meitavdash.co.il/files/fi...ra17102013.JPG

מאקרו עולם.
> מכיוון שצמצום רכישות ה-FED מרכז כעת את מירב העניין בשווקים, עדותה של הנגידה הבאה של הבנק בפני הקונגרס, פרופ' ג'נט ילן, ריכז את תשומת הלב של המשקיעים בשבוע שעבר. היא סיפקה את "הסחורה" שהשווקים ציפו לה והיא הביעה תמיכה חד משמעית בתוכנית שלדעתה מעניקה תרומה משמעותית להתאוששות כלכלית בארה"ב. מבחינת השווקים, גישתה של הנגידה המיועדת תומכת במשקיעים הן בשוק המניות והן באג"ח.

> הצמיחה במשק האירופאי התמתנה ברבעון השלישי לקצב של 0.1% לעומת 0.3% ברבעון הקודם. האטה בצמיחה חלה בגרמניה וצרפת. לעומתן, איטליה, ספרד והולנד רשמו שיפור. אולם, שוקי האג"ח במדינות האירופאיות ממוקדות בעיקר בנושאים המוניטאריים וכמעט זנחו את הסיכונים הפיסקאליים.

> לא רק פרמיות הסיכון בשוק האג"ח הממשלתי באירופה חזרו כמעט ארבע שנים אחורה, אלא גם השוק הקונצרני מציג ביצועים עודפים על פני השווקים האחרים בעולם. המרווח הממוצע של האג"ח הקונצרניות באירופה סגר את הפער לעומת האג"ח האמריקאיות, זאת למרות המצב הפיננסי המאתגר יותר של החברות באירופה והסיכון הגבוה יותר של תשואות הבנצ'מארק של האג"ח הממשלתיות.

> ממשלת סין פרסמה מסמך שמפרט את הרפורמות המבניות בהם יתמקדו הרשויות בשנים הקרובות:

1. רפורמות לשינוי במצב הדמוגרפי - הגמשת מדיניות ילד אחד, הגברת ניידות האוכלוסייה הכפרית לערים הבינוניות והקטנות, דחיית גיל פרישה.
2. ליברליזציה של השווקים - כולל שוק המטבע והריביות והגברת מעורבות של המגזר הפרטי בכלכלה.
3. רפורמת קרקעות ונכסים פיסיים אחרים שתתמקד במיסוי, רישום והעברת בעלות.
4. רפורמה בחברות הממשלתיות שתהפוך אותם ליותר מכוונות לשווקים.
5. רפורמות פוליטיות שנועדות לאפשר יותר חופש לפרט, יתמקדו בנושאים סביבתיים, באיכות החיים של האזרחים ובמלחמה בשחיתות.
אנו מעריכים שהסינים יתקשו גם לשמור על קצב הצמיחה הנוכחי וגם לבצע רפורמות שנוגעות בבעיות הגדולות בכלכלה הסינית, כולל טיפול בבועת האשראי ובועת הנדל"ן. לפיכך, להערכתנו הסיכונים בהשקעה בסין עולים על הסיכויים, למרות שבטווח הקצר השווקים צפויים להגיב בחיוב להכרזה על הרפורמות.

שווקים.
> האירועים של השבוע האחרון הפחיתו סיכוי להורדה נוספת של הריבית ע"י בנק ישראל עוד השנה:

1. מדד המחירים עלה מעל הציפיות.
2. מחירי הדירות בבעלות המשיכו לעלות ואף בקצב גבוה ממה שהוערך קודם. כמו כן, שוק המשכנתאות ממשיך לפעול בקצב גבוה, למרות המגבלות שהוטלו ע"י המפקח על הבנקים.
3. שיפור בנתוני היצוא התעשייתי לחודשים האחרונים.

> יחד עם זאת, אנו לא פוסלים אפשרות שבנק ישראל יבצע הפחתת ריבית נוספת בתחילת השנה הבאה, כפי שמגולם בשוק המק"מ והתלבור. השקעה באג"ח בריבית משתנה שמעניקה תוספת תשואה של כ-0.15%-0.20% מעל המק"מ מפצה על הסיכון של הורדה נוספת בריבית ולכן עדיפה על פני ההשקעה במק"מ או באג"ח השקליות הקצרות.

> אחרי דו"ח התעסוקה המפתיע, תשואות האג"ח בשוק האמריקאי התמתנו במקצת בהשפעת המסרים שהעבירו נגידי הבנק המרכזי ובראשם הנגידה המיועדת. המסרים על השארת הריבית ללא שינוי לתקופה ממושכת יותר, תוך עדכון של טריגרים האבטלה והאינפלציה שיאפשרו זאת, גרמו לירידה משמעותית של תשואות האג"ח האמריקאי ל-5 שנים.

> שוק האג"ח המקומי הציג ביצועים עודפים על פני השווקים האחרים בחודש האחרון ובמיוחד בשבוע האחרון, כאשר השיג תשואה הגבוהה ביותר במונחים דולרים על השקעה באג"ח ל-10 שנים.

> הפער בין התשואה הממוצעת של האג"ח ל-10 שנים בשווקים המתעוררים לבין האג"ח השקלית עלתה לרמה הגבוהה ביותר ב-3 השנים האחרונות. הפער של האג"ח הממשלתית ל-10 שנים בישראל מול ה-TB האמריקאי ירד לרמה הנמוכה ביותר מאז המשבר.

> הביצועים העודפים של שוק האג"ח הישראלי קשורים להערכתנו לגורמים המקומיים, כגון הערכות האינפלציה, הריבית, תלילות העקום והגירעון.