האם יישום המלצות ועדת האוזר יעוררו את הבורסה בת"א?. אלטשולר שחם.

בשנות הגאות של 2006-2007, שוק המניות המקומי נהנה ממחזורי מסחר ערים של מיליארדי שקלים ביום. מאז המשבר של 2008, החלה מגמה של ירידה חדה במחזורי המסחר, שהשפל שלה התרחש ב- 2012, אז צנחו מחזורי המסחר ל - כמאתיים מיליון שקלים ביום בלבד. התופעה הזו התרחשה בכל העולם, אולם בעוצמה חלשה בהרבה מזו שבת"א.

פרט לירידה במחזורי המסחר, כמאה חברות נמחקו מהבורסה ורק בודדות הצטרפו אליה בשנתיים האחרונות. בנוסף, מתוך החברות הקיימות יש כ- 180 חברות שלדוחות שלהן מוצמדת הערת עסק חי, כך שאפשר לצפות שעשרות רבות של חברות נוספות ימחקו בשנתיים הבאות. השממה הזו היא אחד הגורמים שהובילה את השוק הישראלי לדרוך במקום בשנים האחרונות, בעוד שאר הבורסות בעולם מזנקות למעלה.

צריך לזכור כי המשק הישראלי מצומצם בממדיו, ולכן לא צריך לצפות שהיקפי המסחר יגדלו לממדים של בורסות מובילות בעולם. עם זאת, בכלכלה הישראלית יש שפע של חברות איכותיות שחלקן אף מובילות בתחומן בעולם, ולכן אין סיבה ששוק ההון המקומי לא יהווה מקום פעיל ואטרקטיבי למשקיעים זרים ומקומיים כאחד. השאלה המרכזית, היא כיצד הופכים את המגמה ומחזירים את הבורסה בת"א לשגשוג?

לצורך כך הוקמה ועדה בראשות פרופ' האוזר, שפרסמה לאחרונה את מסקנותיה. הוועדה העלתה שורה של המלצות שמטרתן לשכלל את המסחר ולעודד את הנזילות בבורסה הישראלית. בין השאר, הציעה הועדה להאריך את שעות המסחר ולהתאים אותן לשעות מסחר בבורסות זרות, ואף לבטל את המסחר ביום ראשון ובמקום זאת לסחור ביום שישי. היא גם הציעה לאפשר לבנקים להוות עושי שוק כדי להגדיל את הנזילות, להפוך את הבורסה ממלכ"ר לתאגיד למטרת רווח, להוסיף חברי בורסה, ולהפחית את שיעור המס.

מרבית המלצות הוועדה אינן חדשות ורובן כבר הוצעו, נוסו ונכשלו בעבר. בנוסף, הוועדה לא נתנה את הדעת כלל לעניין הרגולציה הכבדה, שהיא אחד מהגורמים שמכבידים על הפעילות בשוק ההון ומרחיקים את המשקיעים. עם זאת, חלק מההמלצות בהחלט עשויות להיות מועילות. לדוגמא, השקת מוצרים פיננסים חדשים כמו "תעודות מניה" (משהו שמוכר בבורסה האמריקנית בשם ADR) או חוזים עתידיים על מדדים ומטבעות שיש קושי לסחור בהם בעולם. צריך גם להקים "מאגר השאלות" שיקל על ביצוע פעולות שורט דרך מספר גדול יותר של חברי בורסה, ולא רק באמצעות הבנקים הגדולים.

דרך נוספת להגביר את העניין בשוק המקומי, היא לעודד חברות זרות המנהלות פעילות ענפה בישראל לרשום את ניירות הערך שלהם למסחר בת"א. בארץ פועלות חברות רבות כאלו, חלקן בעלות ממדים גדולים, כך שהן תוכלנה להעשיר את השוק. אפשרות נוספת להביא חברות גדולות למדדים המרכזיים, היא להפריט חברות ממשלתיות דרך שוק ההון. מהלך כזה לא רק שיעשה טוב לאותן חברות מבחינה פיננסית, אלא גם יאפשר למשקיעים ליהנות מהצמיחה שלהן.

פרט לכל אלו, אחד הפתרונות היעילים ביותר לעודד את המסחר בשוק המקומי, הוא כאמור צמצום הרגולציה, שרק הולכת ומתגברת בשנים האחרונות, בניגוד למגמה בעולם. חשוב להדגיש כי אין הכוונה לרגולציה שנעשית למטרות כמו חיזוק היציבות הפיננסית של הגופים, כפי שהתבקשו הבנקים להגדיל את הונם העצמי. זהו מהלך חיובי, במיוחד לאור קשיי הנזילות שראינו בקרב בנקים רבים בעולם. הכוונה היא בעיקר להתגברות הרגולציה כלפי בתי ההשקעות הובילה למגמת קונסולידציה בענף, שמשפיעה בצורה שלילית על שוק ההון. דווקא ריבוי חברות פיננסיות הוא שיכול לעורר את השוק. הדרך לעודד את הקמתן של חברות השקעות חדשות ולאפשר לחברות קיימות להתרומם, מחייבת צמצום הרגולציה בדומה למגמה המתרחשת בשאר העולם. גם קרנות גידור הן שחקניות חשובות לשוק ההון, ועידוד הגדלת פעילותן באמצעות צמצום הרגולציה והקטנת מיסוי, יכולה לשפר את המצב בצורה דרמטית.