תשאירו משהו לשנה הבאה. אפסילון.

יום אחד, כשתכתב ההיסטוריה הפיננסית של העולם, תיזכר ישיבת הפד בספטמבר (שבה הוחלט להמשיך כרגיל את רכישות האג"ח בניגוד לציפיות השוק), כאירוע שהצליח להסיט/הצית את אחד מהמהלכים הגדולים ביותר אי פעם לכיוון נכסי סיכון. מאז אותה ישיבה, תשואות האג"ח בכל העולם ירדו בחוזקה לצד עלייה בשערי המניות. אלא שהשפעתה של אותה ישיבה עומדת ללוות אותנו עוד זמן רב. נזכיר שהכל החל במאי השנה כאשר ברננקי רמז בדבריו על שינוי צפוי במדיניות המוניטרית כחלק ממהלך שנועד להחזיר את הכלכלה למצב "נורמלי". כידוע, לבסוף הפד קבע כי הנתונים שהוצגו בפניו בספטמבר אינם מצדיקים את הקטנת מעורבותו בשווקי האג"ח, מה שגרר כאמור תגובה חדה בשווקים השונים. מאז קרו מספר דברים. ראשית, הדיבורים אודות TAPPERING בסוף השנה פסקו לאור מה שהתרחש בוושינגטון במהלך החודש האחרון. חוסר אחריותם של הפוליטיקאים כלפי הכלכלה האמריקאית גרם לכך שהצמיחה במשק, לפחות עד סוף השנה, תהיה מתונה למדי, מה שבוודאי לא יגרום לפד לשנות את מדיניותו עד מועד זה. מן הסתם, שינוי המדיניות יקרה לכל המוקדם אי שם בסוף הרבעון הראשון של 2014, מתוך תקווה שעד אז ההשפעות השליליות של ההתנהלות ההזויה של וושינגטון על הכלכלה, תתפוגגנה. עד אז מובטח למשקיעים "ראש שקט" בהקשר של עליית ריבית/תשואות או שאר דברים רעים שמשמעותם האמיתית היא חזרה לכלכלה נורמלית. במילים אחרות, בחודשים הקרובים מובטח למשקיעים כי האלטרנטיבה האפסית שגרמה להם להסיט יותר ויותר כספים לכיוון נכסי סיכון, תיוותר במקומה. אז מה יקרה עכשיו ? מה שהיה הוא שיהיה. נכסי הסיכון, על אף השיאים שהם שוברים כמעט מידי יום ימשיכו ליהנות מזרימת כספים מצידם של המשקיעים ש"נשברו" או אלו ש"רוצים לקבל קצת יותר מפיקדון בבנק". למעשה, זו המגמה כבר עתה. מתחילת השנה זרמו לקרנות ותעודות הסל המנייתיות בעולם 324 מיליארד דולר, מגמה שאם תימשך, עשויה לשבור את השיא שנקבע בשנת 2000.כמובן שלא רק שוק המניות נהנה ממדיניות ה"אין ברירה". שווקי הנדל"ן בעולם מציגים התאוששות מרשימה מנקודת השפל, ובמספר מקרים אף שוברים את נקודות השיא שנקבעו טרום המשבר. יחד עימם גם נכסי הסיכון האחרים כמו אגרות חוב קונצרניות ואגרות חוב ממשלתיות בעלות מחמים ארוכים. הכל עולה וזרימת הכספים בעיצומה. כיף לא נורמלי. אלא שהטיעון של "אלטרנטיבה אפסית" לא יכול להחזיק שוק לאורך זמן. בנקודה מסוימת, המשקיעים ירצו לדעת האם יש גם צידוק כלכלי להחזקה בנכסי הסיכון. אם ההנחה היא ששנת 2014 תתאפיין בעליה בשעורי הצמיחה, הרי אז ניתן להצדיק את המחירים הנוכחיים על ידי התאמת מכפילים למשל. אבל אם זה לא יהיה המצב, השוק יתקשה ""להצדיק" את המחירים הנוכחיים.בשלב מסוים, הפד ירצה לחזור ולהחזיר את המערכת הכלכלית למצב נורמלי. מה שאומר, שינוי איטי ומדורג של המדיניות המוניטרית, שככל הנראה יגרום למשקיעים לבחון שוב את תיק ההשקעות שלהם. במידה ונכסי הסיכון ימשיכו ליהנות מסנטימנט חיובי עד הרבעון הראשון של 2014, ההשפעה של המהלך עלולה להיות חריפה מזו שהייתה בחודשים האחרונים. שינוי במדיניות המוניטרית ימצא את תשואות האג"ח ברמה יחסית נמוכה, מה שיותיר אותם פגיעים למדי למהלך כזה. במקביל, גם שווקי המניות שנמצאים ברמות שיא (בהנחה כמובן שישייטו סביב הרמה הנוכחית ואף יותר עד אז) עלולים להיפגע אף יותר, מה שיסלול את הדרך לתיקון רציני, "חוויה" שאותה לא חווינו כבר הרבה זמן.אבל גם התיקון העתידי לא ישנה את מהות הדברים. היינו, שינוי מדיניותו של הפד יבוא על רקע השיפור המתמשך בכלכלה, וזו למעשה הנקודה החשובה ביותר. תיקון במחירי נכסי הסיכון לצד מצב מקרו משופר יוצרים את הבסיס הבריא להמשך מגמה ארוכת טווח בשווקים. הירידה בביטחונו הכלכלי של הצרכן האמריקאי שנגרמה בשל הכאוס בוושינגטון היא בסופו של דבר זמנית ואינה יכולה לשנות את העובדה שמצבו הכלכלי השתפר באופן ניכר בשנים האחרונות. עדות נוספת לחוסנו של אותו צרכן הגיעה השבוע מהדו"ח הרבעוני של הפד Household Debt Service and Financial Obligations Ratios . בדו"ח ניתן לראות כי יחס שירות החוב של משקי הבית בארה"ב שאומד את סך החוב לעומת ההכנסה הפנויה, הגיע לרמתו הנמוכה ביותר אי פעם. במילים אחרות, מעולם לא הקצה האמריקאי הממוצע סכום כל כך נמוך ביחס להכנסתו לטובת תשלום חוב. http://www.epsilon.co.il/media/93549/31.10_500x339.jpgמה עושים בכסף שנשאר ? נכון, צורכים. אלא אם כן הממשלה מקלקלת את המצב רוח ואז צורחים. אבל השורה התחתונה היא שעם תיקון בשוק או בלי תיקון בשוק, בסופו של דבר, מה שיכתיב את המגמה בשווקים לטווח ארוך תהיה תמונת המקרו. בטווח הקצר, נהנה מכך "שהאלטרנטיבה לא אטרקטיבית".שורה תחתונה, בינתיים נמשיך ליהנות מזרימת הכספים לעבר נכסי הסיכון, בארץ ובעולם. הכספים האלו ימשיכו להוות תמיכה לאפיק המנייתי והקונצרני. בנוסף ולאור העובדה שאנו מניחים ריבית ותשואות נמוכות לפחות עד סוף השנה וקצת מעבר לכך, נשמור על מח"מ של בין ארבע לחמש שנים באפיק השקלי שמועדף עלינו כרגע על פני האפיק הצמוד.נכתב ע"י עידן אזולאי