בנקים במלכוד. אפסילון.

נתחיל בשורה התחתונה, גם המשבר הזה ייפתר בדקה התשעים. אלא ש...חשבנו שלאחר מה שעברנו בקיץ 2011, הפוליטיקאים יתבגרו קצת ויפגינו תבונה רבה יותר. מי שצופה בחבורת התימהונים שמחשיבים עצמם כמנהיגי המפלגה הרפובליקנית, לא יכול שלא לתהות עד לאיזה רמה של טמטום מסוגלים אנשים מכובדים לכאורה להגיע. בהופעותיהם הפומביות בשבוע האחרון נראים נציגי הרפובליקנים ככאלו שלא מאמינים אפילו למה שהם אומרים, תוך שהם מלווים את ההופעות הללו בסיסמאות נבובות שאינן קשורות למציאות. הרפובליקנים כבר החלו לשלם את המחיר הציבורי על מעשיהם כפי שעולה מסקר שנערך על ידי ABC שמצא כי 70% (!) מהאמריקאים אינם מצדיקים את האופן שבו הם נוהגים. נתראה בקלפי. אלא שהנזק לכלכלה כבר נעשה. סקר גאלופ שפורסם השבוע הראה כי הביטחון הכלכלי בארה"ב צנח לרמה בה לא ביקר מאז משבר תקרת החוב הקודם. קרוב לוודאי שהירידה בביטחון הצרכני תבוא לידי ביטוי בנתונים שיתפרסמו בשבועות הקרובים. http://www.epsilon.co.il/media/91913/10.10.pngהמשבר הנוכחי יאט את קצב הצמיחה של המשק האמריקאי במידת מסוימת, מה שעשוי להרחיק עוד יותר את המועד שבו יחל הפד להקטין את רכישות האג"ח. תלוי במידת הנזק המצטבר שתהיה לאירוע הנוכחי. עם זאת, יש לציין שהפעם, בניגוד לקיץ 2011, העולם נמצא במקום טוב בהרבה מבחינת היציבות הכלכלית, וסביר להניח שכפי שהוא התאושש ממרחץ הדמים שהתחולל אז בשוק, כך יקרה גם הפעם ובמהירות רבה יותר. במקביל לכך, הנשיא אובמה הכריז על ג'נט ילן כנגידת הפד הבאה. מתברר שבחירת נגיד/ה היא משימה אפשרית. ילן ידועה בנטייתה "היונית" בהקשר של המדיניות המוניטרית, מה שמצטרף כגורם נוסף שיחזק את הסבירות לכך שהפד ימשיך במדיניות מרחיבה מאוד, על כל ההשלכות שיש לכך על התשואות בעתיד הקרוב/הבינוני.גורם נוסף שעשוי לסייע לשווקי האג"ח בעולם הוא התחזית המעודכנת של קרן המטבע העולמית שפורסמה השבוע. הקרן אמנם הפחיתה את שיעורי הצמיחה הצפויים, אולם לא נתייחס לכך, בעיקר בשל העובדה שהתחזיות הללו מתבררות לעיתים קרובות כ"זנב שמכשכש בכלב". אלא שבמקביל לתחזית, הקרן העלתה נושא חשוב ומהותי שקשור למדיניות המוניטרית המרחיבה והשלכותיה, או ליתר דיוק, של מה יקרה במידה וזו תסתיים. הקרן רואה ביציאה לא מבוקרת מהמדיניות המוניטרית סכנה ליציבות הפיננסית בעולם. הקרן אמנם לא מחדשת מאומה (כהרגלה), אולם עצם העלאת הנושא לכותרות בעקבות הדיון האינטנסיבי שנערך בנושא בחודשים האחרונים מצריך מבט נוסף למדיניות המוניטרית המרחיבה של רוב הבנקים המרכזיים בעולם, בעיקר בשווקים המפותחים. כולנו זוכרים את ההשפעה שהייתה להצהרת ברננקי במאי אודות כוונתו להקטין את רכישות האג"ח במידה צנועה. ההערכה שרווחה אז הייתה שהפד יקטין בשלב ראשון את רכישות האג"ח שלו בסכום קטן יחסית של כ 15 מיליארד דולר לכל היותר. אם זו לא יציאה מבוקרת מהמדיניות המוניטרית, מה כן? אלא שגם "היציאה המבוקרת" הזו גרמה לתשואות לטוס מ 1.6% ל 3%, תוך שהיא גורמת לעליית תשואות בכל העולם.זה המקום לתהות האם הבנקים המרכזיים בעולם כלואים במין מלכוד שאינו מאפשר להם לחזור למצב של ריביות "נורמליות"? מצד אחד, כל כוונה לשינוי מינורי משפיעה לשלילה על המשקים כפי שראינו לדוגמה בעליית הריביות על המשכנתאות בארה"ב שהאטה את קצב ההתאוששות של ענף הנדל"ן. מנגד, המשך נקיטת מדיניות של כסף זול מסייעת לניפוח של מחירי נכסים ולהעלאת רמת הסיכון של הנכסים שנמצאים בידי הציבור (נדל"ן, אג"ח קונצרני וכו'). שלא לדבר על ההשפעה שיש לכל שינוי כזה על שווקי המטבע.האם לניסוי הכלכלי הגדול בהיסטוריה יהיה סוף טוב ? ימים יגידו. אלא שבהינתן הנתונים הנוכחיים שמצביעים על התמתנות בקצב הצמיחה הגלובלי, כנראה שהניסוי הזה יימשך עוד זמן לא מועט. אפילו הנתונים המשופרים של השנה האחרונה לא הצליחו לשכנע את הפד לשנות את מדיניותו. על אחת כמה וכמה, המדיניות לא תשתנה כאשר תחזיות הצמיחה בעולם מונמכות. החשש מכך שהיציאה מהמדיניות הנוכחית ישפיע לשלילה יגרום לכך שהריביות בעולם יוותרו נמוכות כל עוד לא יתקבלו עדויות ברורות ליציבותם של המשקים, ומעל לכל, לכך שהם שבו לצמוח בקצב "נורמלי". במילים אחרות, עוד הרבה מאוד זמן. בזמן הזה, המשקיעים ימשיכו להגדיל את הסיכון בתיק ההשקעות שלהם, מה שיתמוך בעיקר בשווקי המניות (מישהו זוכר מתי היה בפעם האחרונה תיקון ראוי בשווקים ?) ובמידה מסוימת גם באפיק הקונצרני.השורות הנ"ל רלוונטיות כמובן גם למשק הישראלי. על המלכוד בו נתון בנק ישראל דנו מספר פעמים בעת האחרונה. הירידה החדה בהיקף היצוא בחודשים האחרונים שמושפעת הן מהירידה המחזורית בכלכלה הגלובלית והן מחוזקו של השקל, לצד שוק הדיור הבוער וההאטה במשק מהווים רקע מאוד לא נוח מבחינת הבנק המרכזי. כמעט כל פעולה שינקוט עלולה להזיק לכל אחד מהענפים הנ"ל. לבינתיים ומאחר ובנק ישראל הצהיר שהוא מייחס חשיבות רבה יותר לנושא היצוא, נראה שבנק ישראל ימשיך במדיניות המוניטרית הנוכחית.כמו בעולם, גם בישראל, האלטרנטיבה הזניחה דוחפת את המשקיעים להגדיל את הסיכון בתיק ההשקעות שלהם. במבט לקראת 2014, נראה שהאפיק המנייתי יהווה את האפיק המועדף מבין אפיקי ההשקעה בשוק. מרווחי השפל של האפיק הקונצרני שמציעים ברובם יחסי סיכוי-סיכון לא ראויים לצד תשואות אפסיות ושליליות באפיקים הממשלתיים, "יתדלקו" עוד יותר את קצב הסטת הכספים לעבר האפיק המנייתי.לפיכך, אנו ממשיכים להחזיק בחשיפה מקסימלית לשוק המניות, תוך הטייה קלה לעבר המניות הקלות (75 ויתר). במקביל ובהמשך למה שנכתב לעיל, אנו סבורים כי בשל המרווחים הנמוכים באפיק הקונצרני, יש להחזיק בתיק שדירוגו הממוצע גבוה יחסית (לפרופיל הסיכון של הלקוח/קרן).נכתב ע"י עידן אזולאי