על הקשר הרופף בין ישראל וארה"ב (בינתיים רק בשווקי האג"ח). אפסילון.
אהה, עכשיו הבנו. כל מה שצריך על מנת להעלות את השוק זה להשבית את שירותי המדינה. כך זה לפחות נראה מתגובתו של השוק לאחר שהממשל לא הצליח להעביר את התקציב ובכך שותקו למעשה שירותים רבים. פתאום שמנו לב לתופעה חדשה. כיצד יתכן שהשוק עלה למרות שבתחילת השנה חששנו מההשפעה של ביטול הטבות המס ? מדוע השוק עולה גם לאחר שהתקציב השנתי לא עובר? מדוע השווקים מפרשים את ההתרחשויות האחרונות באו"ם לחיוב ? השאלות האלו עולות לאחר שאירועים דומים לאלו שהוזכרו לעיל קרו בשנים האחרונות ועוררו מהומה לא קטנה בשווקים. התשובה לשאלות הנ"ל טמונה בשתי מילים שנשמעות נהדר באנגלית : bull market. זוכרים מה קרה בקיץ 2011 עם סאגת תקרת החוב ? ההכרזה על מדינה פלסטינית באו"ם לפני שנתיים ? למה אז הזדעזעו השווקים והפעם לא? מפני שאז השווקים היו במצב של...נכון מאוד, bear market. ההתאוששות של משקי העולם ובראשם המשק האמריקאי, לצד הריבית האפסיות שגורמות לכל השקעה עם תוחלת תשואה שגבוהה מאפס להיראות אטרקטיביות, מזינה את השווקים. ונכון לרגע זה, המומנטום נמשך. החלטתו של הפד להמתין עם הפחתת רכישות האג"ח שלו התבססה על כך שהנתונים אינם מצדיקים עדיין את הידוקה של המדיניות המוניטרית. אם נתעלם לרגע מהטעויות שעשה בפד באופן שבו שידר את כוונותיו החל ממאי, הרי לאור הנתונים שהתפרסמו מאז שהתפרסמה החלטתו המפתיעה לפני שבועיים, נראה שבכל זאת, לקראת סוף השנה יש לצפות לתחילת יציאה ממדיניות מוניטרית מרחיבה. כך למשל מדד מנהלי הרכש שפורסם השבוע הצביע על שיפור בכמעט כל רכיביו ונמצא ברמה הגבוהה מזה כשנתיים וחצי. המדד הציג שיפור בנתוניו וטיפס לרמה שמבטאת ציפיות להמשך התאוששותושל מגזר הייצור.http://www.epsilon.co.il/media/91309...7%9B%D7%A9.pngחלק מהנתונים שפורסמו בשבועות האחרונים הראו התמתנות מסוימת בשבועות האחרונים. חלקם ובעיקר אלו הקשורים בשוק הנדל"ן הציגו האטה לעומת החודשים הקודמים שמקורםה ככל הנראה בעלייה המהירה בריבית על המשכנתאות. אולם גם אלו לא יכולים לשנות את המגמה הכללית של המשך שיפור במשק האמריקאי.אחד הטיעונים שבהם השתמש הפד להצדקת אי פעולתו היה שאף אחד משלושת הפרמטרים שמנחים אותו בקבלת ההחלטות לא הגיע ליעד אותו קבע לפני כמה חודשים : צמיחת המשק, אינפלציה ותעסוקה. למעשה כל אחד הנתונים הנ"ל נמצא ברמה רחוקה למדי מהרף אותו קבע הפד. השאלה שצריכה להישאל כעת היא האם היעדים הללו אינם גבוהים מידי, והאם יש מקום לשנותם על מנת להתחיל בצמצום הרכישות ולו בשל הצורך להתחיל ולשדר "נורמליות" לשווקים ? עם זאת, במידה והנתונים הכלכליים ישמרו על המגמה החיובית, אנו מניחים שלקראת סוף השנה / תחילת שנה הבאה הפד יחל בצמצום הרכישות שלו. כפי שכתבנו לפני מספר חודשים, זה יהיה הצעד הראשון במסע הארוך לקראת חזרה לנורמליות. בהנחה שהאמור לעיל יתממש, סביר להניח שלקראת חודש נובמבר תגבר התנודתיות בשוק האג"ח, תוך זחילת תשואות כלפי מעלה. אם כך, האם כדאי למחזיקי האג"ח הארוך בישראל לקצר מח"מ ולהמתין לשוך הסערה שעתידה להגיע ? לשאלה הזו יש שתי תשובות : כן ולא. נתחיל בלמה כן. הגרף המצורף מטה שמשווה את התשואות על האג"חים הארוכים בארה"ב ובישראל בארבע השנים האחרונות מסביר. כפי שניתן לראות, המתאם הגבוה בין שני השווקים בשנים האחרונות התנתק מאז חודש אפריל עת החלו התשואות בארה"ב לטפס מעלה. למעשה, נכון לרגע זה,בעוד שהמחזיקים באגרת השקלית הארוכה נהנו מעלייה של כשלושה וחצי אחוזים במחירה מתחילת השנה, חבריהם האמריקאים ספגו הפסד כבד של כתשעה אחוזים.http://www.epsilon.co.il/media/91314...7%94%D7%91.pngקוראים נכבדים, ברוכים הבאים ל"נורמלי החדש". ה"נורמלי החדש" הוא מצב בו המתאם בין תשואות אגרות החוב בשווקים הגלובליים קטן, וכל שוק אג"ח משקף את המצב של אותו משק ספציפי. הדברים באים לידי ביטוי היטב בשוק האג"ח הישראלי. מאחר ואנו חוזים המשך שיפור בכלכלה האמריקאית לצד התמתנות בצמיחה של המשק הישראלי, יש לצפות שהמתאם בין שני השווקים ימשיך להיות רופף. ז"א, תחילת מדיניות מוניטרית מצמצמת בארה"ב במקביל להמשך מדיניות מרחיבה בארץ ימשיכו לתמוך במח"מים הארוכים בשוק המקומי. שוק האג"ח הישראלי ימשיך ליהנות משני גורמים עיקריים : הראשון, הצעדים התקציביים האחרונים אמנם הכו בכיסו של הצרכן הישראלי, אולם הם ייצבה ושיפרה את מצבו הפיסקלי של המשק, מה שמקטין את פרמיית הסיכון הכלכלי . בנוסף, הצפי להתמתנותו של המשק בשנה הבאה והמשך התחזקותו של השקל יותירו את הריבית ברמה נמוכה עוד זמן רב מאוד.כל מה שנכתב לעיל רלוונטי למשקיעים הסבלניים שמסוגלים להתעלם מהתנודות החדות. דהיינו, רובנו. לחסרי הסבלנות מוטב לקצר את המח"מ מאחר ולמרות שבסופו של יום אנו צופים עליית תשואות בארה"ב ויציבות בתשואות המקומיות, הרי שהשוק ימשיך להתאפיין בתנודתיות רבה, כפי שהיה בחודשים האחרונים. לאחר שהחזקנו במח"מים ארוכים בעת האחרונה, אנו מקצרים קלות מטווח של ארבע לחמש שנים לטווח של שלוש וחצי לארבע וחצי. במקביל, לאור הירידה החדה בציפיות האינפלציה, אנו מטים קלות את התיק הסולידי לעבר הצמודים ביחס של כ 45/55.כמה שאלות לסיום :
- האם יש סיכוי שהשבתת הממשל הייתה מתרחשת במידה והיו משביתים גם את שדות התעופה ?
- מי הנגיד ?
נכתב ע"י עידן אזולאי
