אילו חברות עשויות להיפגע מהלחץ של רשויות המס? אלטשולר שחם.
חברות הענק הן היחידות שפורחות בשנים האחרונות, אבל לא רק בגלל היתרון התחרותי והגלובאליות שלהן, אלא גם בגלל יכולת לצמצם את תשלומי המס. למשל, החברות לא מביאות בחזרה הביתה את המזומנים שהרוויחו בחו"ל, וכך נמנעות מלשלם עליו מס. בישראל לדוגמא, ניצלו חברות את חוק עידוד השקעות הון ההיסטורי, שאפשר פטור ממס לעשר שנים למי שוויתר על מענקי ממשלה והשקיע ב"פריפריה". התופעה התרחבה בשנים האחרונות, וחברות ובעלי ממון רבים מנצלים את הכשלים בתקנות המיסוי ואת מקלטי המס כדי לשלם פחות מס, הרבה פחות ממה שמשלם האזרח הפשוט.
לאחרונה, הכריז מזכ"ל ארגון המדינות המפותחות (OECD), אנחל גוריה, מלחמה בתכנוני המס של הגדולים. למהלך צפויות להצטרף מדינות רבות והוא עשוי לכלול מגוון מהלכים למיגור התופעה, כגון סגירת פערים בין שיטות המס של מדינות שונות, חיזוק חוקי המס בכל מדינה, הגדלת השקיפות בדיווחי החברות ועוד. יהיו שיאמרו שהתוכנית נידונה לכישלון, שהרי למרבית המדינות יש היום הסכמי "כפל מס" רחבים בינה לבין מדינות אחרות, ובנוסף, יש מדינות שאינן חברות ב- OECD ומשמשות כמקלטי מס. מצד שני, הלחץ של האזרחים לשוויון במס ביחד עם העובדה שהמדינות עצמן משוועות היום למזומנים שמגיעים מהמסים, עשויים לתמוך במהלך.
על פניו, נראה כי החברות האמריקניות המובילות הן אלופות העולם באי-תשלום מס. גוגל, מיקרוסופט, יבמ, אקסון מובייל וג'נרל אלקטריק, הן רק מקצת מהענקיות שמרוויחות המון ומשלמות מעט מאוד מס. פרט אליהן, ענקית שנמצאת תחת עינה הבוחנת של רשות המסים האמריקנית, היא אפל. לאחרונה, נדרש מנכ"ל החברה לתת עדות בקונגרס ולהתייחס לסוגיה לפיה אפל לא שילמה את מלוא המס במקומות בהן היא פועלת. הביקורת נגד החברה התבססה על כך שאפל הקימה מרכז פעילות פיקטיבי למעשה באירלנד, והזרימה אליו את ההכנסות הבינלאומיות שלה כדי לשלם פחות מס ממה שהייתה צריכה לשלם בארה"ב. אין ספק שרשויות המס בארה"ב לא מתכוונות להרים ידיים ואפשר להעריך כי לפחות חלק מהחברות יאלצו לשלם מס גבוה יותר בעתיד.
גם החברות הישראליות אינן נקיות מהתופעה הזו. אחת החברות שנראה כאילו המדינה מחפשת דרכים להגדיל את המס עליה, היא מפיקת האשלג
כיל.
החברה נהנית מרווחיות גבוהה בעקבות תמלוגים נמוכים יחסית שנגבים ממנה עבור משאבי
הטבע
שהיא מפיקה. לאחר שועדת ששינסקי העלתה את התמלוגים על הגז והנפט, היא דנה בימים אלו גם בהגדלת המיסוי עבור אוצרות
טבע
נוספים, ביניהם האשלג. בניגוד למצב בארה"ב, שם רשות המסים תתקשה לגעת ברווחים שנצברו מחוץ למדינה,
בכיל
המצב שונה, והסיכון לפגיעה ברווחיה עקב העלאת המיסוי על אוצרות
טבע,
נראה לנו מוחשי יותר ומחיר המניה משקף את זה.
המחיר הנוכחי של מנית
כיל
משקף להערכתנו העלאה ריאלית של התמלוגים על אוצרות
הטבע
שמפיקה
כיל
בדומה לזה שהוטל על הגז והנפט. אם לחלופין יתברר שהתמלוגים יהיו נמוכים יותר, המחיר של המניה כנראה יסגור את הדיסקאונט למחיר ההוגן החדש. עם זאת, צריך לזכור כי לסיכון העלאת המיסוי מתווסף סיכון נוסף - ירידה אפשרית במחירי האשלג בעקבות התפרקות קרטל האשלג בעולם, אלמנט שעשוי לפגוע גם הוא בהכנסות החברה.
