החלטת הריבית לחודש ספטמבר. אקסלנס.

בנק ישראל מותיר את הריבית לחודש ספטמבר ברמה של 1.25%. הותרת הריבית החודש על כנה הייתה בהתאם לתחזיות הקונצנזוס ולתחזיות שלנו.

תוכן ההודעה היה ללא הפתעות מיוחדות, אולם הטון בהודעה החודש, בדומה לחודש קודם, היה מעט יותר אופטימי.

בנוגע למאקרו המקומי, מציינים בבנק את האומדן הראשון לרביע השני שעלה ב- 5.1%, שהושפע מתחילת הפקת הגז. ההערכות הן שבניכוי השפעת תחילת הפקת הגז, הפעילות המקומית ממשיכה להתרחב בקצב שאפיין אותה בשנתיים האחרונות, כאשר הגידול בביקוש המקומי מקזז את הירידה ביצוא.
לגבי הצריכה הפרטית שעלתה ב- 6.7%, הבנק מציין כי עלייה זו היא יותר משניתן היה לצפות בעקבות הקדמת הרכישות לקראת עליית המע"מ. כמו כן, נתוני הגירעון הממשלתי היו גבוהים מהתוואי העונתי גם בניכוי ההשפעה של הקדמת הקניות – דבר שעשוי להצביע על שיפור בפעילות הכלכלית.

בהקשר של שוק הדיור המקומי, הבנק מציין כי מחירי הדירות שבו לעלות ונתונים קודמים עודכנו כלפי מעלה (נבלמה הירידה בקצב השנתי של עליית מחירי הדירות). מספר העסקאות ממשיך לגדול וקצב נטילת המשכנתאות ממשיך להיות גבוה. על מנת להפחית את הסיכון, פירסם המפקח על הבנקים טיוטת הנחיות חדשה, המגבילות את שיעור ההחזר מן ההכנסה ואת חלק ההלוואה שניתן בריבית משתנה.
בדומה לטיוטות הקודמות, אנו מעריכים שגם הפעם לא תהיה השפעה מהותית לטיוטא על הביקושים לדירות. הדרך היחידה שלהערכתנו בנק ישראל יכול לקרר מעט את הביקושים היא דרך כלי הריבית. הערכתנו להמשך יציבות בצמיחה ופיתרון אקסוגני בשער החליפין (דרך עליית תשואות בארה"ב) יאפשרו לבנק ישראל לבצע מהלך זה.
קצב הימצאות האינפלציה בפועל וציפיות האינפלציה בסביבת מרכז היעד מאפשרים מרחב תמרון לבנק ישראל לכוון את ציפיות הריבית בהתאם לחששות אשר יצוצו כל פעם מחדש.

לגבי מאקרו בעולם הבנק מציין כי ניכר שיפור איטי בפעילות הריאלית במשקים מפותחים (ארה"ב וגוש האירו) והמשך התמתנות בחלק מהמשקים המתעוררים. בנוסף, הבנק מציין את אי הודאות לגבי התחלת צמצום ההרחבה הכמותית ועוצמתו והשלכותיו על התנודתיות בשווקים.
נקודה נוספת בהודעה הייתה ההחלטה של הועדה המוניטארית לחזור למתכונת של 12 החלטות ריבית בשנה וזה על רקע אי הוודאות בשווקים העולמיים והרצון לשמור על גמישות הנובעת מקיומו של דיון מוניטארי מידי חודש. אנחנו לא רואים בכך שינוי אמיתי או גמישות נוספת וזאת מכיוון שבכל מקרה יש לוועדה זכות ויכולת להחליט החלטות ריבית במועדים שלא מן המניין.

הגורמים להחלטת בנק ישראל כפי שהם מתוארים בהודעה:

• הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה נמצאות מתחת למרכז היעד – האינפלציה בפועל ב- 12 החודשים האחרונים נמצאת מעט מעל מרכז היעד.
• האומדן הראשון לצמיחה ברבעון השני הצביע על צמיחה של 5.1%, הושפע מתחילת הפקת הגז – בניכוי השפעת הגז הפעילות ממשיכה להתרחב בקצב שאפיין אותה בשנתיים האחרונות.
• ניכר שיפור איטי בפעילות הריאלית במשקים מפותחים – והמשך התמתנות בחלק מהמשקים המתעוררים.
• שער חליפין אפקטיבי נותר ללא שינוי – לאחר מגמת הייסוף שאפיינה אותו בחודשים האחרונים.
• בנקים מרכזיים במשקים מפותחים הותירו את הריבית ללא שינוי בחודש האחרון וממשיכים במדיניות ההרחבה הכמותית - לגבי ה-FED רווחת ההערכה שצמצום ההרחבה הכמותית יתחיל עוד השנה.
• מחירי הדירות שבו לעלות ונתוני חודשים קודמים עודכנו כלפי מעלה. נטילת משכנתאות בהיקפים גבוהים נמשכת – על מנת להפחית את הסיכון, פרסם המפקח על הבנקים טיוטת הנחיות חדשה.

מה לגבי העתיד
נתוני הצמיחה לרבעון שני, המדד המשולב ונתוני האינפלציה תומכים בהערכות שלנו כי האינדיקטורים בשוק המקומי לא תומכים בהורדת ריבית נוספת. בנוסף, אנו מעריכים מזה חודשיים כי המשך התאוששות בארה"ב עשויה לחזק את שער הדולר בעולם ולכן לפטור חלק מהבעיה בשוק המט"ח בצורה אקסוגנית שלא תחייב הורדת ריבית נוספת.
על העלאת ריבית אולי עדיין מוקדם קצת לדבר ובכל זאת פתרון בשוק המט"ח ויציבות בצמיחה בהחלט יתמכו בהעלאת הריבית כדי לקרר מעט את שוק הנדל"ן.

אנו מעריכים כי מגמת עליית התשואות עוד לא הסתיימה ולכן אנו בעד החזקה קצרה של התיק. כמו כן, בציפיות הנוכחיות, הנגזרות משוק ההון, אנו בעד עדיפות לצמוד הקצר.