רק היצוא יכול. אפסילון.

את צהלות השמחה שפרצו באוצר ניתן היה לשמוע כבר בעלייה לקסטל. הנתונים שפורסמו השבוע הצביעו על עלייה של כ 15% בשיעור שנתי בהכנסות ממיסים בחודש יולי, מה שנוטע את התחושה האופטימית לגבי עמידה ביעד הגרעון לשנת 2013. כמובן שנבירה מעמיקה יותר של הנתונים מעלה שחלק ניכר מהעלייה נובע ממספר עסקאות בודדות, חלק אחר מהעלאות המיסים השונות והיתרה מהקדמת הרכישות שנעשתה טרום ההעלאה. הנתונים הנ"ל מהווים אמנם בשורה חיובית במישור של עמידה ביעדים הפיסקליים, אולם אין בהם עדיין בכדי לרמז מאומה על התפתחות הפעילות הכלכלית בחודשים הקרובים. נהפוך הוא. השבוע פורסמו גם מדד אמון הצרכנים וסקר המגמות בעסקים שהצביע על אותה מגמה שלילית שהחלה בתחילת השנה והחמירה מאוד בחודשיים האחרונים. מדד אמון הצרכנים ביולי השתפר אמנם ועלה לרמה של 32- לעומת 36- בחודש הקודם, אולם הרמה הנוכחית היא עדיין שלילית מאוד וממשיכה לבטא את חששו של הציבור מפני המצב הכלכלי במשק בחודשים הקרובים. כפי שכתבנו בחודש האחרון, התערערות ביטחונם של הצרכנים בא לידי ביטוי במדדי הצריכה השונים. לאור הנתונים הנ"ל, נראה שגם האינדיקטורים הבאים של היקפי הצריכה ימשיכו להצביע על פעילות מתונה ביותר.בעוד מדד אמון הצרכנים רושם תיקון מסוים, הרי המגזר העסקי רואה את העתיד בצבעים כהים בהרבה מאלו של הצרכנים. למעשה, כמעט כל הפרמטרים שנבחנו בסקר מצביעים על הרעה בקרב המגזר העסקי, וחמור מכך על הרעה בציפיות לעתיד הקרוב. הציפיות להזמנות לשוק המקומי לשלושת החודשים הקרובים ירדו מ 1.6- ביוני ל 5.3- ביולי. ירידה חדה נרשמה גם בציפיות לשינוי במחירי המוצרים המוגמרים. האינדיקטור האחרון מתחבר היטב לנתוני שיעורי ניצולת הייצור שפורסמו אף הם במסגרת הדו"ח. המדד הכללי של ניצולת הייצור ירד בחודש יולי ל 80.8% מרמה של 82.7% בחודש הקודם, כאשר הסקטור של התעשייה המסורתית רושם את הרמה הנמוכה ביותר מאז דצמבר 2010. http://www.epsilon.co.il/media/87986...__________.jpgלנתונים אלו יש משמעות מבחינת ציפיות האינפלציה. עלייה בפער התוצר (ההפרש בין הייצור בפועל לסך כושר הייצור) נוצרת כאשר יש ירידה בהיקף הביקושים, ומספרם של גורמי הייצור המושבתים עולה. כתוצאה מכך, גם יכולתם של היצרנים להעלות מחירים קטנה מאוד, מה שאמור לבוא לידי ביטוי בהתייצבות או ירידת מחירים. התהליך הלא סימפטי הזה מהווה ככל הנראה את הסיבה לירידה בציפיות התעשיינים לשינוי במחירי המוצרים. ובמילים אחרות, גורם האינפלציה היחיד שקיים כיום במשק מגיע מצד ההיצע ולא הביקושים, מה שימשיך לתמוך במדיניות המוניטרית הנוכחית ואולי אף להרחיבה. מאחר ונראה שנכון לעכשיו ישועתו של המשק לא תגיע מצידה של הצריכה המקומית (הן הציבורית והן הפרטית), נותר לבדוק את הציפיות לגבי היצוא. למרבה הצער, סקר העסקים אינו נושא בשורה גם במישור זה. התעשיינים צופים ירידה בהיקף ההזמנות ליצוא, מרמה של 4.6 ביוני ל 0.5 ביולי.רגע. לפני שאתם נכנסים למרה שחורה ונותנים הוראות מכירה, הנה באה נקודת האור. התעשיינים אמנם צופים ירידה בהזמנות, אלא שמספר נתונים אחרים מראים שאולי בכל זאת יש סיכוי לשינוי מגמה בתחום הזה. נתוני סחר החוץ שפורסמו השבוע הצביעו אמנם על המשך מגמת הירידה ביצוא, בחודשים מאי-יולי 2013 ירד יצוא הסחורות על פי נתוני המגמה, ב-8.9% בחישוב שנתי, בהמשך לירידה של 8.2% בחישוב שנתי בפברואר-אפריל 2013. אלא שבמקביל עולה כי יבוא חומרי גלם עלה בתקופה הנסקרת (מאי- יולי) ב-5.1% בחישוב שנתי, לאחר ירידה של 5.2% בפברואר-אפריל 2013. הוסיפו לזה את העלייה של 10.7% בשיעור שנתי של יבוא מוצרי השקעה בחודשים מאי-יולי 2013, לאחר ירידה של 5.2% בחישוב שנתי בחודשים פברואר- אפריל 2013.כפי שניתן לראות, הנתונים הללו אינם עולים בקנה אחד עם ציפיות התעשיינים לגבי היצוא כפי שהשתקפו בסקר העסקים.תמיכה לנתונים האחרונים ניתנת מצד נתוני האינדיקטורים המובילים של ה OECD שמראים כי הכלכלה הגלובלית נמצאת בתהליך התאוששות. מגמת השיפור ניכרת במידה ברורה בארה"ב, יפן ובריטניה. שיפור קל יותר נרשם בגוש האירו, כאשר דווקא בשווקים המתעוררים נרשמה ירידה בקצב הצמיחה.http://www.epsilon.co.il/media/87991/oecd.jpgהאם היצוא יצליח להוות משקל נגד לירידה בצריכה המקומית ? יתכן, עם הסתייגות. אין ספק שהנתונים הנ"ל מותירים בכל זאת מקום לאופטימיות לגבי היצוא. אלא שגם אם היצוא יגדל באופן כמותי, הוא עדיין יושפע מחוזקו של השקל. חודש יולי סיפק הוכחה ברורה לכך. בחודש שעבר התחזק הש"ח ביחס לרוב המטבעות הנסחרים בעולם. ביחס לדולר ארה"ב התחזק ב-0.6%, ביחס לאירו התחזק הש"ח ב-1.4%, ביחס ללירה שטרלינג התחזק ב-2.5%, ביחס לפרנק השוויצרי ב-1.8% וביחס לין היפני התחזק הש"ח ב-2.9%. כל הכתוב לעיל מספק חיזוק נוסף להנחה שהריבית בישראל תישאר במקומה עוד זמן רב. זו לא רק האינפלציה הנמוכה, אלא גם היצוא. גם לבנק ישראל ברור שהמדיניות המוניטרית חייבת להמשיך ולתמוך ביצוא. לא, אנחנו ממש לא מתכוונים לרכישות חסרות התכלית של דולרים (מה עושים עם 79 מיליארד דולר ? עד 120). אלא לכך שהריבית, גם ברמתה הנוכחית, חייבת לתרום את תרומתה הצנועה ולתמוך ביצוא.על כן, אנו סבורים כי מגמת ההיפרדות בין המשקים והשווקים השונים עליה כתבנו בשבועות האחרונים, תימשך. הפעילות במשק הישראלי לא מספקת אפילו לא טיעון קלוש אחד לשינוי במדיניות המוניטרית, אלא להיפך. אגב, על אף ההתאוששות של חלק גדול מהמשקים המפותחים, עליית ריבית לא נראית עדיין באופק באף אחד מהם.לפיכך, אנחנו נמשיך להחזיק את התיק השקלי שלנו במח"מ של בין ארבע לחמש שנים. אגרות החוב הקונצרניות אמנם נסחרות במרווחי שפל, אלא שהריבית הנמוכה (שאולי ותהיה נמוכה אף יותר בקרוב) תמשיך להסיט כספים לאפיק הזה ולתמוך בו. לכן, אנו מותירים את החשיפה הגבוהה לאגרות החוב הקונצרניות.נכתב ע"י עידן אזולאי - מנהל השקעות ראשי אפסילון בית השקעות