האם יש עדיפות לחברות האמריקניות הקטנות? אלטשולר שחם
ההיסטוריה מלמדת כי מניות של חברות קטנות מניבות תשואה גבוהה יותר מזו של הגדולות לאורך זמן. אחת הסיבות לכך היא פוטנציאל הצמיחה הגדול יותר שיש לחברות קטנות. מנגד, חברות גדולות כבר חולשות על נתח שוק רחב, כך שהמכירות צריכות לגדול באופן משמעותי כדי להשפיע על הצמיחה בצורה דרמטית. חברות בוגרות הן גם גמישות פחות לשינויים עסקיים מאשר חברות צעירות יותר.
לצמיחה מהירה ולגמישות תפעולית יש אמנם יתרון, אולם היא גורמת למניות הקטנות להיות תנודתיות הרבה יותר, הן למעלה אבל גם למטה. למי שיכול להתעלם מתנודתיות מחירים קצרת טווח ולהחזיק לטווח ארוך יותר זהו אינו חיסרון מהותי, אולם אם יש לכם לב חלש, התנודתיות הזו עלולה להקשות עליכם להחזיק במניה ברציפות. נקודה חשובה נוספת, היא שלחברות גדולות קל יותר לגייס מימון, הן באמצעות הון ובוודאי באמצעות חוב. לכן, יש להן יכולת טובה יותר להרחיב את הפעילות או להגן על עצמן במקרה של האטה כלכלית. גם מבחינת הסחירות יש יתרון לחברות הגדולות, שמציגות מחזורי מסחר גבוהים יותר, מה שמקל לקנות מהן בסכומים גבוהים ולמכור במהירות בעת הצורך. זה נכון במיוחד בעת משבר, שם הסחירות הנמוכה במניות קטנות יכולה להיות לרועץ.. השיקולים האלו מובילים למסקנה כי בדרך כלל יש עדיפות למניות של חברות גדולות, דפנסיביות, בתקופות של מיתון או האטה במשק, ולחברות הקטנות בתקופת החזרה לפעילות תקינה, כמו היום.
אז האם יש עדיפות לחברות האמריקניות הקטנות בתקופה הנוכחית? כנראה שכן. מצד אחד, בשנים האחרונות ראינו התחזקות של מגמת הגלובליזציה בפעילות החברות האמריקניות הגדולות. הגידול במכירות מחוץ לגבולות ארה"ב לא רק סייע להן להמשיך לצמוח, אלא גם שיפר את רווחיותן על ידי תכנוני מיסוי מתוחכמים והשארת המזומנים מחוץ למדינה. אולם לאחרונה, לאור החובות הגדולים של המדינות, הגבירו רשויות המס את הלחץ על החברות הגלובאליות בנושא הזה. אפל למשל, היא דוגמא טובה לחברה אליה הופנו חיצים רבים בעניין הזה לאחרונה. להערכתנו, המהלך הזה יצליח לפחות באופן חלקי, ועשוי לפגוע בעיקר ברווחיות של החברות הגדולות, בעוד הרווחיות של החברות הקטנות תלויה פחות בתכנוני מס למיניהם.
פרט לכך, גם מבחינה תמחורית הקטנות נראות מעניינות יותר. למעשה, מדדי המניות הקטנות בארה"ב עלו בצורה כמעט זהה לזו של המדדים המובילים בשנתיים האחרונות, ולכן ההעדפה שלנו היא למניות ממדד הראסל על פני המדדים המרכזיים.
בעוד בבורסה האמריקנית המניות הקטנות והגדולות הציגו שיעורי עלייה דומים, בבורסה המקומית ראינו השנה את המניות הקטנות מזנקות למעלה בעוד מניות השורה הראשונה והשנייה מדשדשות. יכול להיות שהחברות הגדולות, שהתמנפו יתר על המידה, נפגעו יותר מההאטה במשק. בנוסף, ראינו השנה גידול בהיקף הצעות הרכש מכיוון בעלי השליטה של החברות הקטנות, משהו שנתן להן דחיפה למעלה. בהתחשב בבעיות מהן סובל השוק המקומי - האטה כלכלית, עודף רגולציה, אי-וודאות גיאו-פוליטית, חוסר עניין של המשקיעים הזרים ועוד, ייתכן שיארך עוד זמן מה עד שהמניות הגדולות יסגרו את הפער, אולם להערכתנו הוא ייסגר בהמשך, ולכן אין לנו העדפה של הקטנות על פני הגדולות.
