הצמיחה ב2014 לאור תקציב המדינה. אפסילון.

בשבוע הבא צפויה הכנסת לאשר את תקציב המדינה לשנים 2013-2014. חרושת השמועות בעיתונות בדבר הפחתת הוצאות הממשלה תוך כדי העלאת מיסים על מנת לצמצם את יעד הגרעון מרכזת עניין בשוק האג"ח הממשלתי. נראה כי הממשלה נחושה לבצע ריסון פיסקאלי עם הגדרת יעדים ברורים: צמצום יחס החוב הממשלתי לתוצר והורדת משקלן של הוצאות הריבית מסך ההוצאות הממשלתיות. בחינה מעמיקה של הדברים מציפה מספר אתגרים שקשורים במהלך הזה.


בניית תקציב המדינה כוללת בתוכה חוקים והנחות, כאשר ההוצאות נגזרות משנה קודמת בתוספת גידול של 1.7%. צד ההכנסות כולל בתוכו הנחות צמיחה וכפועל יוצא כולל גם עליה בגביית המיסים כתוצאה מצמיחת המשק. במידה וצד ההוצאות גבוה מצד ההכנסות נוצר גרעון, המדינה מגדירה בחוק את גובה הגרעון אליו תוכל להגיע בפרק הזמן של התקציב. הגרעון דומה במהותו למינוס בחשבון הבנק אשר ממומן ע"י הלוואה לטווח ארוך כלומר במידה והמדינה מוציאה יותר כסף מהכנסותיה ונכנסת לגרעון הגרעון לא ממשיך לתקציב הבא אלא "נכנס" לסל שנקרא חוב של מדינת ישראל אשר ממומן ע"י אג"ח ממשלתי. ההשלכות העכשוויות יגיעו בדמות הוצאות ריבית אשר משולמות מידי שנה ונלקחות בחשבון כחלק מצד ההוצאות בתקציב. ע"מ לראות מציאות ברורה יותר של תקציב המדינה יש לתת את הדעת בדבר שלושת הגורמים שהוזכרו מעלה:

הוצאות, הכנסות וגירעון.
צד ההוצאות ע"פ הנחות הצעת התקציב המפורסמת, כולל בתוכו מספר רב של "עיזים". במילים אחרות, גזירות קשות במיוחד לביצוע שמוצעות מהתקציב לקראת אישורו. חלק גדול מסעיפים אלו קשורים יותר למשא ומתן ופחות למספרי התקציב בפועל.

צד ההכנסות: על פי הנחות הצעת התקציב, בשנת 2013 צפויה צמיחה של 2.9%. צמיחה זו צפויה לתרום להכנסות נוספות ממיסים של כ-8.6 מיליארד ₪. כמו כן הגדלת מס נטו תוסיף לצד ההכנסות עוד 8.7 מיליארד ₪. יש לציין שתחזית הצמיחה עקבית עם נתוני הצמיחה בפועל אשר פורסמו וכ-6 מיליארד ₪ אמורים להגבות בזכות העלאת מע"מ. מינואר ועד מאי 2013 נגבו מיסים בסך של כ-100 מיליארד ₪ מה שתואם את קצב גביית המיסים בתקציב (234 מיליארד ₪). הבעיה מתחילה בשנת 2014 שם מניח האוצר צמיחה של 2.8% (ללא השפעת סקטור הגז) מה שצפוי להוסיף כ-13.3 מיליארד ₪ להכנסות, וזאת בתוספת להגדלת מס נטו אשר צפויה לתרום כ-12.8 מיליארד ₪ נוספים.
http://www.epsilon.co.il/media/84779/27.7_500x108.jpg

ניתן לראות ע"פ הטבלה מעלה שבתחזית מעט יותר שמרנית הכנסות המדינה ממיסים בשנת 2014 נמוכות בכ- 14 מיליארד ₪.

צד הגרעון: יעד הגרעון ע"פ האוצר הינו 4.65% לשנת 2013 ו-3% לשנת 2014.
כלומר ע"ב הצעת התקציב ההנחה היא שב-2013 יהיה חוסר איזון בין צד ההכנסות להוצאות של 45.6 מיליארד ש"ח וב-2014 כ-30 מיליארד ש"ח. נניח ש-2013 תיסגר ברמות הגרעון הנוכחיות. אך 2014, בהנחת תחזית הכנסות שלילית יותר, עלולה להסתיים בגרעון דומה.(מעל 40 מיליארד ₪).

ע"פ תיאוריות הכלכלה המסורתיות ריסון פיסקאלי לא אמור לתמוך בצמיחה ובטח שלא בעליה בקצב גביית המיסים. אך יש שיגידו שזמנם של תיאוריות אלו עבר מזמן. במשק מדשדש בו מבצעת הממשלה מדיניות מרסנת יכול הבנק המרכזי לבצע פעילות מרחיבה, כלומר להוריד את הריבית המוניטארית במשק וכפועל יוצא לנפח מחיר של נכסים (אג"ח מניות נדלן וכו') ולהעלות את רמת העושר של הציבור. ציבור עשיר יותר צורך יותר ומשלם יותר מיסים. כמובן שצמיחה שכזו אינה צמיחה ברת קיימא ובהיעדר איזון בין המדיניות המוניטארית לפיסקאלית עלולה לייצר אף התמתנות בפעילות הכלכלית. זאת מאחר וכאשר הממשלה מעלה מיסים כגון מע"מ ומס הכנסה היא מעלה את נטל המס כאחוז מהתוצר. תופעה זו מחריפה ככל שצמיחת התוצר מושפעת מסעיף ההשקעות, כתוצאה מעלית מחירי נדל"ן ע"י משקיעים אשר אינם מהווים אינדיקציה לצריכה הפרטית.
http://www.epsilon.co.il/media/84784/27.7.2_500x239.jpg
משרד האוצר ובנק ישראל נוקטים בכל האמצעים הנכונים לשמירה על הכלכלה הישראלית, אולם מספר רב של נתונים במשק מראים על מגמה שלילית בפעילות הכלכלית. לכל זה יש להוסיף את התחזקותו של השקל מול הדולר והנזק שנגרם בשל כך ליצואנים. הריבית הנמוכה של בנק ישראל עלולה לייצר בהמשך בעיה חמורה בתחום הנדל"ן בישראל. ה"עושר" של הציבור כתוצאה מפעילות משולבת של האוצר ובנק ישראל רק תורמת להעמקת אי השוויון במשק ולחיזוק העשירונים העליונים, כאשר מנגד -הגדלת המס שוחקת את הצרכן ה"אמיתי" בדמות מעמד הביניים.

לסיכום, בהינתן מצב המשק המפורט מעלה, אנו מניחים שהמדיניות הפיסקאלית המרסנת בהצעת התקציב עלולה לפגוע גם ביכולתו של המשק לעמוד ביעד הגרעון של האוצר ל-2014. לכן, אנו סבורים שרבים הסיכויים להתממשותו של התרחיש בו המשק יחווה צמיחה מתונה יותר ב-2014. תרחיש זה מבטא את המשך התהליך של שחיקת כוח הקנייה של הצרכן בישראל, מה שיתמוך באינפלציית ליבה נמוכה, ומדיניות מוניטארית מרחיבה. אנו ממשיכים להניח שתהליך "ההיפרדות" בין ישראל לארה"ב יימשך. זאת אומרת, בעוד שהמגמה החיובית של המשק האמריקאי תשפיע לרעה של שוק האג"ח שם, הרי שוק האג"ח הישראלי ייתמך בשל המגמה השלילית.
נכתב ע"י ירון גורדון