ברננקי מרגיע, דטרויט פושטת רגל וסין מגבירה תחרותיות. פסגות.

דו"חות החברות מאכזבים? ה-OECD יוצא למלחמה בתכנוני המס? דטרויט פושטת רגל? כל זה כמובן לא חשוב כמו העובדה שברננקי שוב מלטף את ראשיהם של המשקיעים ולוחש להם דברי הרגעה נעימים באוזן. בכלל, נראה שהשווקים עברו תהליך של התניה פבלובית ע"י ברננקי והפד כאשר כל רמז על האצה בצמצום המדיניות המוניטארית מוביל מיידית לירידות וכל רמז על האטה בצמצום מוביל לעליות. בדיוק כמו שברור שהתניה זו נובעת מהמינופים הגבוהים שהמשקיעים לקחו (בזכות הנזילות הגבוהה שיש בשווקים) כך גם ברור כי בטווח הבינוני, התניה זו מעוותת. רק במידה והכלכלה תשתפר בקצב הולך וגובר הפד יאיץ את צמצום המדיניות המוניטארית שלו. כמובן ששיפור כזה בכלכלה צריך דווקא להוביל לעליות בשוקי המניות. במידה ושיפור כזה לא יגיע הפד יקטין את ההרחבה הכמותית בקצב איטי כך שהיקף הנזילות שהוא יזרים לשווקים יוותר גבוה.דטרויט פושטת רגל

הבעיות של דטרויט שהובילו לפשיטת הרגל אינן כמובן חדשות ולמעשה הכתובת הייתה על הקיר זמן רב. שנותיה היפות של דטרויט היו כמובן במחצית המאה הקודמת כאשר תעשיית הרכב האמריקאית פרחה, אך עם השנים הבעיות בסקטור הרכב הכריעו גם את העיר שהפכה סמל לשקיעתה של "אמריקה של פעם". אוכלוסיית דטרויט התכווצה במהלך השנים וירדה משיא של כ- 1.8 מיליון איש בשנות ה-50 ל-700 אלף איש בלבד כיום. באופן טבעי גם החלק של סקטור התעשייה כמייצר תעסוקה הלך וקטן כאשר בשנות ה-50 כ-16% מהתושבים (296 אלף איש) הועסקו בסקטור התעשייה וכיום מאוישות בסקטור רק 27 אלף משרות, כלומר פחות מ-4% מהתושבים. שיעור האבטלה בעיר עומד על 10.3% והוא הגבוה ביותר מבין הערים הגדולות בארה"ב.
הבעיות של דטרויט הובילו לקיטון משמעותי בהכנסות ממיסים, קיטון שהעלאות המיסים בשנים האחרונות לא הצליחו למנוע אלא דווקא האיצו בשל הפגיעה בכלכלה (מזכיר קצת את ספרד). בשל כך נאלצה דטרויט להגיש בסוף השבוע בקשה לפשיטת רגל שבאופן מיידי הופכת להיות פשיטת הרגל המוניציפאלית הגדולה ביותר בהיסטוריה של ארה"ב. על פי ההערכות לדטרויט חוב של 18- 20 מיליארד דולר כאשר כמחצית מחוב זה היא התחייבויות פנסיוניות והטבות בריאות לעובדי העיריה (כולל כבאים, שוטרים, מורים וכו') שיצאו לגמלאות. עובדים אלו הם שיסבלו הכי הרבה מחדלות הפירעון של דטרויט כאשר הם צפויים לספוג תספורת של כ-90%. עם זאת, בהסתכלות מקרו-כלכלית, לפשיטת הרגל של דטרויט לא צפויה להיות השפעה רחבת היקף על כלכלת ארה"ב והסיכון הטמון למשבר בסקטור הפיננסי הוא נמוך מאוד כיוון ש:
• החוב האג"חי של דטרויט (כ-8 מיליארד דולר) מהווה רק כ-0.27% מהיקף שוק האג"ח המוניצפאלי בארה"ב (כ-2.9 טריליון דולר).
• היקף שוק האג"ח המוניצפאלי הוא כמחצית מהיקף שוק האג"ח הקונצרניות, כשליש מהיקף שוק האג"ח הממשלתיות וכשישית מהיקף שוק המניות.
• חלק נכבד מחוב זה (6 מתוך 8 מיליארד דולר) הוא בצורת אג"ח מגובה הכנסה (Revenue Bond), כלומר הן הקרן והן הריבית מגובים בהכנסות של פעילויות שונות (רשות המים, הכנסות מאגרת כבישים וכו') ולכן התספורת על אג"ח אלו תהיה קטנה יותר.
• בניגוד לפשיטות הרגל המוניצפאליות הקודמות שהיו בארה"ב (מחוז ג'פרסון באלבאמה ב-2011 או מחוז סטוקטון בקליפורניה), הבעיות של דטרויט הן מבניות וקשורות בעיקר לדעיכה של סקטור הרכב והקיטון האדיר בבסיס המס כתוצאה מכך. לא מדובר פה על איתות לגבי יכולת החזר החוב של ערים גדולות אחרות. למעשה ההפך הוא הנכון, בשנתיים האחרונות הסקטור הציבורי בארה"ב עבר תהליך התייעלות תוך כדי קיצוצי משרות חדים כך שהמצב הפיננסי אצל הרוב דווקא השתפר וימשיך במידה והתאוששות המשק האמריקאי תמשך.
• ולסיום, הנקודה החשובה ביותר, בשל הטבות מס, שוק האג"ח המוניציפאלי מוחזק בעיקר על ידי משקי בית ולא על ידי הסקטור הפיננסי בארה"ב כך שהסיכון למשבר פיננסי היא נמוכה מאוד.סין מנסה להגביר את התחרות בסקטור הפיננסי

הבנק המרכזי בסין (PBOC) הודיע בשבוע שעבר כי הוא מבטל את רצפת הריבית להלוואות שהונהגה עד כה. הרצפה, הקבועה לשיעור של 70% מגובה מהריבית המוצהרת של הבנק המרכזי (כיום 6%) נועדה לאפשר לבנק המרכזי לשלוט באופן ישיר וקל יותר על שוק האשראי ועל הריבית במדינה שבה שער החליפין עדיין מקובע ברמה מסוימת. על פי ההודעה הרשמית של הבנק הסיני, ההפחתה נועדה לתמוך בצמיחה כאשר היא עשויה להוביל לגידול באשראי לפירמות הקטנות והבינוניות ולמשקי הבית. עם זאת, על פי הנתונים, ברבעון הראשון רק 11% מההלוואות ניתנו מתחת לרמת הריבית המוצהרת כך שלא נראה שביטול הרצפה יתרום לעידוד האשראי (בטח לא כמו הפחתת ריבית). עם זאת, ייתכן והצעד של הממשל הסיני נובע גם מהרצון לאפשר לבנקים להתחרות בשוק אשראי החוץ בנקאי הגדול שיש בסין ובו השליטה של הממשל חלשה באופן יחסי. לכן, באופן עקרוני, כדי לאפשר תחרות מלאה, הממשל היה רוצה גם לבטל את תקרת הריבית של ההלוואות לפיקדונות, מה שיאפשר למשקי הבית לקבל יותר על הפיקדונות ולהפחית מהאטרקטיביות של מוצרים פיננסיים מסוכנים עם תשואה גבוהה שהובילו את הסקטור הפיננסי בסין לצרות שהוא נמצא בהן. עם זאת, כיוון שהעלאת הריבית על הפיקדונות עלולה לפגוע בצמיחה שגם ככה מקרטעת, הבנק נמנע מצעד זה כרגע. אורי גרינפלד- מנהל מחקר מאקרו