סקירה שבועית 23.6.13

השבוע החולף עמד בסימן המתנה לדברי ברננקי, ובשליטה והתערבות של שחקני המעוף כל אימת שהמדד איים להתרחק מרמת 1220. ההנחה היתה, כפי שצויין בסקירה האחרונה, כי ברננקי יאכזב המשקיעים ולכן די יהיה ביום בודד בכדי להתכנס סביב רמת 1210 שצוינה לאורך החודש כרמת פקיעה אופטימאלית. ואכן בחמישי, הגיעה אותה ירידה מיוחלת של כ 1% אך ללא שינוי מהותי וזו בדיוק גם הנקודה הקריטית: המשקיעים המקומיים אדישים לחלוטין לנעשה מעבר לים עת סטית התקן ביולי נושקת ל 13% גם בימי הירידות. נדמה כי אדישות/שאננות שורה באחד העם, והדבר מוצא ביטויו גם בגיוסי הקרנות בשבוע החולף – ניתן היה לצפות לפדיונות או לכל הפחות לבלימת מגמת הגיוסים אלא שדברים כרגיל ובקצב החודשים האחרונים עת תעשיית הקרנות רושמת שיא חדש, 600 מליון גיוס ולא פחות מ 100 מליון ₪ במניתיות טהורות. אם בוול סטריט השאלה היא האם יצאנו לתיקון הרי שבת"א מגמת הדשדוש בעינה עומדת וגם שבירת 1200 נדמית כבטווח המיידי כאירוע מוכר ולא כסנטימנט שלילי אקוטי.

כך או כך, שחקני המעוף שכיוונו כל החודש לרמת 1210 מגיעים לשבוע הפקיעה עם הרמה המיוחלת ובאמתחתנו נכס בסיס רב לאור הירידות בחמישי. יש לזכור כי יוני בא לפצות על מאי המאופס, ולכן הפעילות החודש ניכרה לא רק ברמת השמירה על המדד אלא אף בהתערבות משמעותית והכבדה במטרה להוביל לרווחים גבוהים מהממוצע. על אף שכל רצועת 1200-1220 הינה רווחית ביותר, יש לציין כי הגבולות לא השתנו מהותית: פקיעה אופטימאלית ברמת 1200-1215; גבול עליון ברמת 1150 וגבול תחתון ברמת 1180. השאיפה היא להימנע מהתערבות בימים שנותרו לפקיעה עם אפשרות ליציאה מוקדמת בצהרי שלישי / רביעי. גם בשבירת 1200, אם וכאשר, ההעדפה תהא לגלגל כתיבות עמוקות ליולי בכדי להעלות תקבול מאשר להתעקש ולהחזיר המדד לרצועה ולכן יש לצפות לשבוע פקיעה נטול דרמות מכיוון שחקני המעוף. תנועה אלימה מטה אף תאפשר קידום אגרסיבי נוסף של הצד המרויח אך זאת רק לאחר שבירה מוכחת של 1200.

ברקע השבוע עמדה החלטת הממשלה לייצא 40% מהגז שהשליכה על המגזר כולו, ובפרט על כיל וחברה לישראל כשהראשונה מאבדת למעלה מ 20% בשבועיים בלבד. יש כאן עמק שווה בין היזמים ובין המדינה אלא שהבעייתיות היא בהתנהלות לפיה המדינה יכולה לשנות החלטותיה רטרואקטיבית, כשהמשקיעים במניה הם האחרונים הנלקחים בחשבון. מלבד גל הפופוליזם ששטף את הכנסת, נין לומר בוודאות כי התנהלות זו צפויה להרחיק משקיעים זרים מאפיקי השקעה דומים, ועל המשקיעים במגזר הנפט-גז לקחת בחשבון אלמנט סיכון גדול מעצם מציאת המחצב. כך לדוגמה, קשה להאמין כי בתרחיש בו ימצא נפט בלוויתן תאשר המדינה הכמויות הנוכחיות המוכרות, ולכן שוויה של רציו שאינו מתחשב במגבלות העדכניות צפוי להיחתך לכל הפחות בעוד 10% וכך גם יתר מניות המגזר (להוציא ישראמקו), בין אם בשל תמחור ראוי או סנטימנט שלילי גרידא.

כמובן שכותרת השבוע הנוכחי הינה בחירת מחליפו של פישר, פרופ' יעקב פרנקל. נתניהו החליט ללכת על המוכר ולהמשיך עם ארומה בינלאומית, כשבחירת פרנקל היא סימן שאלה לא קטן בעקבות קריסת AIG והתנהלות עבר תזזיתית כנגיד. יחד עם זאת, ראוי לבחון הנגיד כממשיך, אם לאו, דרכו של פישר וכאן בהחלט מדובר על פוטנציאל לשינוי משמעותי.

ראשית, פרנקל אינו דוגל בהתערבות בשוק בדגש על נסיון לייצב ע"י כך את שער החליפין. הנגיד הנכנס מקבל מפישר ירושה לא פשוטה ממנה אי אפשר להיפטר ולא ניתן להפסיק באחת אבל עד כמה שזה תלוי בפרנקל בהחלט ניתן לצפות כי לא נראה רכישות ענק כשל הנגיד היוצא שכל שעניין אותו הוא שער החליפין. פרנקל הנהיג בעבר את רצועת הניוד, ובהחלט יתכן כי בתרחיש קיצון הוא ישוב לפתרון זה כשהתמיכה הלא צפויה להתחזקות הדולר מגיעה מכיוון ברננקי עם אפשרות צמצום תכנית הרכישות.

שנית, פרנקל מחובר הרבה יותר לכלכלה הריאלית מאשר קודמו. בעוד פישר הטיל את האחריות לבועת הנדלן על הממשלה והמשיך להוריד ריבית ללא לאות, פרנקל הצליח בקדנציה הקודמת להילחם באינפלציה ע"י העלאה אגרסיבית. אין ספק שנתניהו לקח בחשבון כי פרנקל ייגע בשוק הנדלן, ולא ימשוך ידיים, ולכן מדובר על החלטה בעייתית עבור ציבור המחזיקים בדירה ואופטימית עבור הממתינים לרכוש.יש לזכור כי נתוני היקף נטילת המשכנתאות במאי היה כמעט חסר תקדים עם לא פחותמ 5.6 מיליארד ₪ ! זו כבר לא בועת נדל"ן אלא בועה המתקרבת בהיקפה למשבר הסאב-פריים כשפרנקל יודע כי בקדנציה השניה הוא ישפט על עניין זה בעיקר.

שלישית, לפני הורדת ריבית פרנקל התמהמה מאוד אך לפני העלאתה הוא לא היסס לרגע. אם זה תלוי בנגיד הנכנס (ויתכן וזה המצב) ההחלטה הערב תהא להותיר הריבית על כנה, מה גם שהוא התלונן לפני כחודש כי הנגיד הנכנס יהיה חסר כל אמצעי השפעה משמעותיים אם הריבית תמשיך לרדת (ומאז ירדה הריבית במחצית האחוז).

אין זה תפקיד פשוט כלל וכלל לאומר האדמה החרוכה אותה משאיר פישר עם תכנית עבודה שלא ניתן להפסיקה ואף לשנותה אבל אם להעריך באופן גורף – פרנקל לא ייטיב עם שוק המניות, ונכון הדבר גם ביחס לרגולציה ההדוקה בה הוא דוגל בדגש על מניות הבנקים והביטוח.

בשוק המט"ח, ההחלשות מתחת לרמת 3.6 היתה צפויה, שלא לומר שקופה, אך דבר ברנננקי מחקו באחת העניין והובילו להתחזקות ניכרת עד רמת 3.64. הדבר מהווה הוכחה ניצחת, שוב, לכל מי שהיה לו ספק בדבר היכולת להשפיע על המגמה העולמית ו/או על הגורם האמיתי להתחזקות/החלשות מטבע אך אין אנו מצפים שהאפקט יאריך ימים. התחזקות השקל צפויה לשוב ובמהרה ולכן רמת 3.6 צפויה לשוב עד סוף החודש כחלק מרגיעה סביב 1.29-1.3 ביורו/דולר.

בשוק הסחורות, לאחר דשדוש ארוך הזהב ביצע פריצה של רמת 1350 ונחתם במחיר 1290$ לאונקיה. זיהינו סימני חריקה עוד ב 1600, כמו גם סימני היפוך מגמה, וכעת לא צפוי תיקון כי אם דשדוש ברמת 1250-1300. במידה וגם דשדוש זה יפרץ הרי שמדובר על מהלך מתמשך עד לקירבת 1000$ לאונקיה, ואין מנוס ממשיכת כל המתכות מטה.

נכון הדבר גם ביחס לנפט, בו אנו עדיין מחזיקים בדעת שורט. דברי ברננקי הוציאו אויר חם משוקי המניות המבוסס כולו על המשך הזרמת כסף, ולכן האפקט תרם מוצה בזהב השחור ויש לצפות לרמת 90$ לחבית אם כי בתנודתיות גבוהה ולא במגמה חד-כיוונית.

באירופה, צלילה ניכרת במדדים הגיעה לאחר דברי ברננקי עת הדאקס שובר כלא היתה את רמת 8000 ומאבד כ 5% ביומיים. הדבר לא צריך להפתיע, כשהקדמה הגיעה מכיוון התנהלות הניקיי אבל אירופה כעת היא מינוף על הנעשה בוול סטריט. כל אימת שארה"ב תאבד גובה, אירופה תצלול משמעותית יותר, מאחר ואבסולוטית בעוד האמריקנים מציגים שיפור מה האירופאים נסקו על סמך שום כלום. הוסיפו לכך זרימת כסף טבעית שהתגברה בחודשים האחרונים מכיוון אירופה לארה"ב, וקיבלנו מתכון בטוח לאובדן גובה מהיר.

ברמת היבשת ותחת חסות הערפל של ברננקי/וול סטריט שתי בעיות מיידיות ישנן על הפרק. בעיה ראשונה, חדשה-כה ישנה, היא איום של קרן המטבע להפסיק הסיוע לתכנית החילוץ של יוון. הקרן פונה למדינות האיחוד בשאלה ישראלית משהו: איפה הכסף? 3 מיליארד יורו לא הוזרמו בחודשים האחרונים, כשהמדינות מתקשות להמשיך את הריטיינר הקבוע של הקרן. זו מבחינתה לא יכולה כמובן להמשיך בהזרמה, ושוב נדמה כי רומזים ב"עדינות" ליוון כי מקומה אינה באיחוד. הכסף ימצא לבסוף, פשוט כי אין ברירה אחרת, אבל הסאגה בתקופה עדינה זו יכולה להוביל ללחץ מיותר בשווקים ויש לבחון תשואת אג"ח יוון כפקטור מרכזי להתנפחות הפרשה.

עניין שני, ואף הוא חדש-ישן, רובו ככולו נוגע ביציבות המערכת הבנקאית בבריטניה. לאחר התערבות והצלה של ממש, עדיין צצים בנקים שאינם יכולים לעמוד בתחיבויות שנטלו בעיקר בשל הלוואות ובדגש על שוק הדיור (וההיקש מובן...). הבנק המרכזי בממלכה מצא הפסד פוטנציאלי של 52 מליארד ליש"ט אל מול פחות ממחצית מכך בטחונות, ולא שאלת הגיוס היא האקוטית אלא כיצד מערכת הבנקאות במדינה כבר ניצבת בפני אירועים שכאלה אחרי שלפי אך רגע חוותה אירוע מכונן. המסקנות ברורות.

באסיה, למרבה ההפתעה היציבות הגיעה מהניקיי שלאחר מסחר יומי ממוצע של 3% , חתם מרבית השבוע בדשדוש. יחד עם זאת, סימני ההאטה בסימן הולכים ומתרבים, וכתרנגולת והביצה שני בנקים מובילים מוסיפים שמן למדורה: ברקליס ו HSBC, כל אחד בנפרד וביום שונה, חתכו תחזית הצמיחה לסין מ 8.4% ל 7.4%. אבד הקטר הסיני היכול לתמוך במיתון עולמי ולכן מתווה היציאה של ברננקי הופך אקוטי מאי-פעם.

בארה"ב, הסקירה האחרונה עסקה בחלק האמריקני בסמנטיקה הרבה יותר מאשר בניתוח כלכלי. ציינו כי אם ברננקי יחזור על מנטרת ה"התערבות לפי הצורך" המשקיעים יראו זאת בעין רעה, ואכן ברננקי לא איכזב- והמשקיעים לא איכזבו: "הרכישות ימשכו לפי הצורך ובהתאם לנתונים", אמר הנגיד וכפי שהערכנו די היה בזה בכדי לשלוח את וול סטריט לתיקון מהיר של 4%. הנגיד מבין את גובה העץ עליו טיפס וכעת אין באמת דרך נוחה לרדת ממנו בהדרגה. אמנם אין אנו מצפים למפולת אבל הסנטימנט הנוכחי בוול סטריט הופך לשלילי, ואם סימנו את תום הראלי, כעת אנו מסמנים תחילתו של גל יורד: לא מפולת, לא דרמה אבל בהחלט גלישה שעיקרה רמות 1540-1600. במידה וסטית התקן תשוב (ותחזיק) מעל 20% בהחלט יתכן כי הירידות תצבורנה תאוצה, ובהחלט מעניין יהיה לבדוק האם ת"א תגיב באופן דומה ברמת הויקס או תוסיף באדישותה כמוזכר לעיל.

כבתחילת החודש, חשוב שוב לציין את הקורלציה ההפוכה הצפויה לנו גם השבוע מבחינת נתונים טובים = ירידה בשווקי המניות. כעת משברור כי ברננקי מחפש דרך יציאה והקטנת ההיקף, כל נתון חיובי מקרב צמצום התכנית, ונתון שלילי מרחיקו. נתוני שוק התעסוקה עוד משדרים חוסר יציבות אבל נתוני שוק הנדל"ן השבוע היו מצויינים, מה שכאמור רק ליבה את מגמת הירידות. מדד בוני הבתים רשם את העליה הגבוהה זה עשור, לרמתו מאז 2006. במקביל, התחלות הבניה זינקו ב 6.8% ובסה"כ שוק הנדל"ן צובר תאוצה שזוהי בשורה שלילית תמיד עבור שוק המניות, בבחינת אלטרנטיבת השקעה, ובפרט כשהמשקיעים מייחלים לנתונים חלשים שיידחו הקץ.

מניות ומגזרים
בכל המניות והמגזרים, אין שינוי המלצה.

שבוע טוב ומוצלח !