הקרב על המטבע יסתיים בניצחונם של משקיעי הנדל"ן. אפסילון.
כצפוי, בנק ישראל הפחית השבוע את הריבית, במסגרת כניסתה של ישראל ל"מלחמת המטבעות". בהודעת הריבית האחרונה, בדומה לקודמתה, צויין נושא שער החליפין כגורם המרכזי שהניע להפחתה. בסיום ההודעה, מצוין כי הבנק "יעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור". כפי שכתבנו לפני שבועיים, בנק ישראל החליט להשאיר את ההתמודדות עם שוק הנדל"ן לממשלה, לאחר שהבין כי מיצה את הכלים שיש ברשותו בנושא זה. הבנק המרכזי תולה את תקוותו בכך שצעדי המיסוי יעשו את שלהם ויצליחו למתן את הביקושים לדירות.
אלא שאם אנשי בנק ישראל עקבו אחר כותרות העיתונים בימים האחרונים, הם בוודאי גילו כי גוברת ההתנגדות להטלת המיסים על משפרי הדיור בקרב מקבלי ההחלטות. במובן מסוים, יתכן ונוצר מצב של lose - lose. דהיינו, אם המיסים החדשים יעברו, סביר להניח שהביקוש לדירות יגבר מאוד בטווח הקצר, מה שעשוי לגרום לעלייה נוספת במחירי הדירות. במידה והמיסים לא יוטלו, הביקוש "הרגיל" לדירות יוותר בעינו, אלא שכעת רוכשי הדירות ייהנו גם מעלות מימון מופחתת. סיטואציה לא פשוטה שמותירה את הבעיה של שוק הנדל"ן המקומי על כנה. כך או כך, שוק הדיור מצטרף למספר גורמים אחרים שבגללם הפחתת הריבית לחודש יוני תהיה כנראה גם האחרונה. זאת מאחר ופערי הריבית בין ישראל לארה"ב וגוש האירו צומצמו מאוד, מה שעצר, לפחות לעת עתה את המגמה החזקה של התחזקות השקל. הדגש הוא על לעת עתה.
שוק האג"ח הגיב להפחתת הריבית באופן מתון עד שהגיעו החדשות הטובות מאמריקה. על החדשות האלו נגיב בהמשך. השאלה שנשאלת כעת, היא האם עליית התשואות הארוכות בארה"ב עתידה למשוך עימה את התשואות המקומיות ? התשובה לדעתנו, לפחות בשלב הזה היא שלא. התנודתיות החדה בשוק אגרות החוב האמריקאי תשפיע מן הסתם גם על מפלס העצבנות בשוק המקומי, אלא שהפחתת הריבית הקצרה לצד עליית התשואות שבאה לאחריה יצרו את העקום התלול ביותר מזה כשנתיים. בהנחה שהריבית תישאר נמוכה עוד מספר חודשים, אם לא למעלה מזה, הרי לאור תלילותו החדה של העקום, "פוטנציאל" עליית התשואות הופך די מוגבל.
או שהמשקיעים יניחו שבשל סיבה כזו או אחרת, שיעור הצמיחה במשק יעלה בזמן הקרוב, מה שיצדיק עקום תלול יותר מזה הנוכחי. אלא שלפחות כרגע נראה כי הסיכון להתמתנות בפעילות המשק בטווח הקרוב עולה בשל המדיניות הפיסקלית החדשה אשר השלכותיה נסקרו על ידינו בשבועיים האחרונים.
לפיכך, אנו סבורים שטווח המח"מ שראוי לאחזקה באפיק השקלי נע בין שלוש לארבע שנים. בנוסף לכך, אנו משווים בחזרה את החלוקה בתיק האג"ח בין האפיק הצמוד שהיווה עד כה 60% ממנו, לאפיק השקלי בשל עליית הציפיות האינפלציוניות. למרות שהריבית הריאלית במשק שלילית כבר זמן רב, נראה שלחצי האינפלציה נותרים מתונים ביותר. לנתוני הפדיון של הרשתות הקמעונאיות שפורסמו בשבוע שעבר והצביעו על מגמת ירידה בצריכה, הצטרפו נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי שהראו מגמה דומה. אלו, לצד ירידה במחירי הסחורות, מביאים אותנו למסקנה כי ציפיות האינפלציה הנוכחיות גבוהות, ועל כן, אנו מטים את תיק האג"ח לאפיק השקלי.
לפני מספר חודשים הצגנו "מפת דרכים" לשינוי במדיניות המוניטרית של הפד. כזכור, טענו שבשלב הראשון יהיו אלו מספר חברים בפד שיביעו את התנגדותם להמשך רכישות האג"ח, זאת לצד נתונים שימשיכו להעיד על התחזקותו של הצרכן האמריקאי. כל אלו, כך חזינו, יביאו לתחילה על עליית תשואות ובסופו של התהליך, גם הריבית תועלה. נתוני השבוע מחזקם את דעתנו שהתוואי אותו הצגנו יימשך גם בעתיד. נתוני בטחון הצרכנים שפורסמו השבוע היו החזקים ביותר מזה שש שנים. הביטו על הכותרת שעלתה השבוע ב "usa today" אשר מעריכה שממרץ 2009 עלה השווי של בתי האב בארה"ב ב 12.8 טריליון דולר הודות לעלייה במחירי הבתים ובשווקי ההון.הצרכן האמריקאי חוזר ובגדול. העלייה בהיקף הצריכה תעלה את היקף הפעילות הכלכלית בארה"ב ובסופו של דבר תגרום לשינוי כיוון גם במדיניותו של הפד. בשלב ראשון, הפד ימתן את היקף הרכישות שלו ובסופו של תהליך, גם יעלה את הריבית. אלא שעד שזו תעלה בפועל, סביר להניח שגם התשואות הארוכות בארה"ב ינועו בטווח יחסית קצר, אם כי בתנודתיות רבה בתגובה לנתונים שיתפרסמו.
נכתב ע"י עידן אזולאי
