אל תחסמו את המשקיעים הזרים. אפסילון.

שר האנרגיה סילבן שלום התייחס השבוע לאישור מסקנות ועדת צמח, ואמר שהן יובאו לאישור הממשלה בשבועיים הקרובים. להזכירכם, המלצות ועדת צמח שהוגשו באוגוסט 2012 היו שמירה על עתודות הגז לתצרוכת מקומית בגובה 25 שנה. המשמעות היא מתן היתר ליצוא של כ- 500BCM, או כ- 50% מעתודות הגז. לאחרונה נשמעו קולות בקרב כמה פוליטיקאים, המתנגדים בתוקף לנושא ייצוא הגז, בין היתר כי "נפסיד המון כסף". קל להזדהות עם הקריאות הללו, כשמנגד ניצבים טייקונים וחברות ענק, "המאיימים" על משאבי הטבע של המדינה והאזרח הפשוט. אך האם משהו עצר לרגע וחשב מהן ההשלכות? מה לדוגמה יקרה למאגר לוויתן ולמשק האנרגיה אם לא יאשרו יצוא של גז? התשובות לשאלות הללו אינן פשוטות, לא תמיד פופוליסטיות, וההשלכות שלהן על המשק עלולות להיות משמעותיות.נתחיל בעובדות. למרות שהמלצות ועדת צמח הוגשו כבר באוגוסט 2012, נכון למאי 2013 אף ממשלה ישראלית, לא הקודמת ולא הנוכחית, התפנתה לאשר את מסקנות הועדה כך שאי הודאות עדיין מרחפת סביב אחת מהמהפכות המשמעותיות ביותר לכלכלה הישראלית, ומתחילה להרחיק משקיעים פוטנציאליים מהשקעה במאגרים. כן, אותם משקיעים שללא תרומת הידע והמשאבים שלהם לא היו מפותחים פה אותם שדות, וכל מהפכת האנרגיה שלפתחה אנו עומדים לא הייתה קורמת עור וגידים. האם המתנגדים טרחו לכמת את הנזק שיגרם למשק במידה והחלטות אלו ואחרות של הממשלה ירחיקו מפה משקיעים בשדות? ומה לגבי אותה תוספת שנתית לתוצר שנובעת מהשימוש בגז ומהאפשרות לייצא אותו? ומה עם אובדן ההכנסות ממס? והנזק התדמיתי שיבריח מפה השקעות זרות?הרי לכם נקודה למחשבה: מאגר תמר צפוי לשרת את צריכת האנרגיה של ישראל ב- 20 השנים הקרובות, ועלות פיתוחו הסתכמה בכ- 3.1 מיליארד דולר. מאגר לוויתן גדול פי 1.7 לערך ועלות פיתוחו מוערכת במיליארדי דולרים (כ- 5 מיליארד דולר עלות הפיתוח, ועוד כ- 10 מיליארד דולר עלות מתקן הנזלת גז). האם ניתן לצפות שהחברות המחזיקות במאגר ישקיעו סכומים אדירים אלו ללא האפשרות למכור כמויות משמעותיות מהגז? כמו כן, אלו גופים יעניקו מימון לפיתוח פרויקט בסכומים הללו, ללא האפשרות למכור סכומים משמעותיים מהגז? התשובה ברורה. ללא האפשרות לייצא את הגז, המאגר לא יפותח. בכך יפסיד המשק את הפוטנציאל של גידול נוסף בתוצר, בתעסוקה, בהכנסות המדינה ממס, הגברת כושר התחרות של המשק, חיסכון באנרגיה,השקעות זרות ועוד. בנוסף, פיתוח מאגר נוסף לצד תמר יקטין את התלות הגדולה במאגר אחד ויחיד, שאמור לבדו לספק את כל צרכי הגז של המשק (מבחינה תפעולית, ביטחונית ועוד).ועכשיו לקצת מספרים. כן, נושא הכימות שכל כך חסר בהתבטאויות הפוליטיקאים. אומרים שתמונה שווה אלף מילים, אז בחרנו לצרף את הגרף הבא, של בנק ישראל, שמציג את תקבולי הממשלה כתוצאה מהפקת הגז. http://www.epsilon.co.il/media/68068/2.5.1_500x155.jpgהקו הירוק מציג את הכנסות הממשלה מהמאגרים תמר ולוויתן. הנתונים מוצגים כאחוז מהתוצר. בשנת 2020, תמר ולוויתן יתרמו כבר כ- 0.5% מהתוצר. או כ- 6 מיליארד ₪. אם אנחנו מדברים על הגירעון השנתי כיום, בסך כ- 40 מיליארד ₪, אזי ניתן להבין שמדובר בסכומים די משמעותיים.כעת נעבור להשלכות האינפלציוניות של הגז. ההשפעה הישירה ביותר של הגז על האינפלציה היא דרך מחירי הגז שצפויים לרדת החל משנת 2015. חשמל מהווה כ- 2.7% מהמדד ולכן בהנחת השפעה מצטברת, שלוקחת בחשבון ירידה של כ- 20% במחירי החשמל על פני השנים הקרובות, נקבל ירידה של כ- 0.55% במדד. אך לגז השפעות מרסנות נוספות על המדד, אותן קשה לכמת. כך למשל מחירי החשמל שירדו ישפיעו על מחירי מוצרים שונים במשק, בנוסף חברות תעשייתיות שיתחברו לגז ייהנו מעלויות אנרגיה נמוכות ויוכלו להוריד מחירים, וכן לתיסוף הצפוי בשקל כתוצאה מהגז השפעה מרסנת על האינפלציה. כל אלו מחזקים אצלנו את הסברה שהסביבה האינפלציונית תמשיך להיות מרוסנת בתקופה הקרובה.נכון, קל מאוד לשנוא את הטייקונים ותאגידי הענק, וללכת שבי אחרי התבטאויות "פטריוטיות" של נציגי העם. אך אל לנו להתבלבל. לעיתים צריך לעצור, לחשוב ולנתח את המצב לעומק. להבין את ההשלכות השונות ולא להסתנוור מהתבטאויות שלעיתים הינן פופוליסטיות וחסרות ידע והבנה מעמיקה בנושאים שעלולים להיות משמעותיים מאוד לעתיד של כולנו.ונסיים בכמה מילים על דירוג האשראי של ישראל. בחודש אפריל אישרה סוכנות הדירוג פיץ' את דירוג האשראי של ישראל בחו"ל ברמה שלA+. אחת הסיבות העיקריות לדירוג הגבוה היא תחילת הפקת הגז ממאגר תמר. אותו מאגר שללא הטייקונים ותאגידי הענק לא היה מפותח, ואולי אף לא היה נמצא. לדירוג האשראי חשיבות רבה, בעיקר במגזר העסקי הבינלאומי. הודות לדירוג האיכותי, ולמרות הגירעון בתוצר שבינתיים רק הולך ותופח (ואולי ירד בעתיד, נוכח תקבולי המס בגין הגז, כן אותו הגז שרוצים לשמור בלב הים, בבטן האדמה), ישראל נתפסת כמקום אטרקטיבי להשקעות זרות, והמדינה (וגם חברות ציבוריות) יכולה לגייס חוב במחיר נמוך יחסית, ולחסוך בהוצאות מימון. דירוג האשראי של המדינה מעיד על מצבו המקרו כלכלי של המשק בו פועלות החברות, משפיע על החלטתם של משקיעים זרים האם לפעול באותה מדינה, חוסך בהוצאות מימון ובכך תורם באופן ישיר לצמיחה במדינה.ללא הגז הטבעי, אותו קוראים חלק מהפוליטיקאים לשמור בבטן האדמה, דירוג האשראי של ישראל ככל הנראה, לא היה עומד כיום עלA+. ללא הגז הטבעי, יתכן והגירעון ימשיך לגדול, והאינפלציה תרים ראש. ובנימה אופטימית זו, נחכה ונצפה להחלטות הממשלה בעניין מסקנות ועדת צמח.נכתב ע"י :תרצה פלורנטין - מנהלת תיקי השקעות ורו"ח ערן קלינסקי מנהל מחלקת מחקר