אותן בעיות, אותם כלים, אותן תוצאות. אפסילון.

המהלך הכפול שנקט השבוע בנק ישראל מבשר על נטישתו של קרב כלכלי אחד, לצד כניסתו למאבק כלכלי חדש. בהודעה שנלוותה להפחתת הריבית המפתיעה מוסבר כי זו ננקטה בעיקר בשל הלחץ המתמשך על השקל. בהמשך נרחיב בהקשר של המטבע. אלא שבהודעה חסרה התייחסות לנושא שלא נפקד מהודעות הריבית הקודמות, הדיור. בנק ישראל אמנם מזכיר את הנושא בתחתית ההודעה, כאילו יוצא ידי חובה ולא מעבר לכך. באי התייחסותו זו, מודיע למעשה הבנק המרכזי כי אין ביכולתו להשפיע יותר על שוק הדיור, וארסנל הכלים שבאמתחתו לטיפול בנושא זה, מוצה. מה שנכון, נכון. בנק ישראל נקט בשנים האחרונות במספר צעדים על מנת למתן את עליית מחירי הדירות במקביל לנקיטת מדיניות מוניטרית מרחיבה. אלא שהשפעתם של צעדים אלו על מחירי הדירות היה בסופו של דבר מינורי למדי, לאור הטיפול הלקוי של הממשלה בעניין. בנק ישראל אולי מרים את ידיו במלחמה במחירי הדירות, אבל הבעיה לא נעלמה. נהפוך הוא. היא החמירה מאוד. זאת בשל העובדה שהאטרקטיביות הכלכלית של רכישת דירה עלתה כפועל יוצא של הפחתת הריבית. במקביל, הממשלה הורידה את הכדאיות של קניית דירה לאחר שהמיסים על משפרי דיור ומשקיעים הועלו. אז למה החמירה? מפני שלמרות שעלות הרכישה למשקיעים עלתה, היא מתקזזת עם הירידה בעלות המימון. אלא שמנגד, משפרי הדיור שבדרך כלל נמנים על אותו פלח אוכלוסייה שמתחיל להתבסס כלכלית, מוצא עצמו עם עלייה ניכרת במחירים שהוא יידרש לשלם על הדירה השנייה שלו. מן הסתם, הריבית הנמוכה אינה רלוונטית לאותו פלח אוכלוסייה (או בשמו המוכר, מעמד הביניים) מפני שהקפיצה המשמעותית של עשרות אלפי שקלים במחיר הדירה בשל המיסים החדשים מוריד מהפרק את השאיפה לדירה גדולה יותר.ובכל זאת, מה יעשו אותן משפחות שנמצאות בשלב מתקדם בחייהן ? שתי אפשרויות. או שיצטופפו, או שישכרו דירה גדולה יותר. כאן נכנס לתמונה הגרף הידוע שמציג את הפער שנפער בין העלייה במחירי הדירות למחירי השכירות. זוכרים ? בפרק זמן של ארבע שנים נוצר הפרש של 20% בין שני הגרפים. http://www.epsilon.co.il/media/67056/16.5.pngהיכונו לסגירת הפער. או שהוא יגיע כתוצאה מצניחת מחירי הדירות.. תרחיש דמיוני לאור הנתונים המוכרים. או שמחירי השכירות יעלו. בעצם, זה כבר קורה. מדד חודש אפריל הציג את המגמה המוכרת של עלייה ניכרת בשכר הדירה. המגמה הזו לא תיעצר מפני שבאין עלייה בהתחלות בנייה, ועם העלאת המיסוי על הרוכשים, אין שום סיבה לשינוי כיוון. מדדי המחירים האחרונים מעידים שאכן אין אינפלציה בישראל, למעט בסעיף אחד, עלות הדיור. החשש הוא שסעיף הדיור יחל להשפיע במידה רבה יותר בחודשים הקרובים. כאמור, בנק ישראל נטש את שדה הקרב הזה, ובצדק. עכשיו תורה של הממשלה. עד שלא נתבשר על תכנית מקיפה לטיפול בנושא הדיור, הסיכון של אינפלציה מצד מחירי השכירות יגבר. אמנם עדיין לא נראה שיש בכך כדי לגרום לעלייה בפריצת היעד, אבל לא ניתן להתעלם משאר ההשלכות שעלולות להתלוות למגמה שכזו. לצד עלייה באינפלציה, ההכנסה הפנויה תישחק עוד יותר בשל העלייה בעלות הדיור והעלאת מיסי הקנייה וההכנסה. כך עלול להיווצר מעגל קסמים לא סימפטי. הריבית הנמוכה שוחקת את כוח הקנייה, הפעילות הכלכלית מצטמצמת, הכנסות המדינה קטנות ויעד הגרעון של 3% בשנה הבאה הופך קשה מאוד להשגה. ואז מה יעשו ? יטילו עוד מיסים ? עוד קיצוצים ? מעגל הקסמים הזה יכול להיפתר רק אם כאמור הממשלה תחליט להתמודד עם בעיית הדיור באופן רציני. עד אז, גם הפחתת ריבית נוספת תהיה בבחינת ירייה של כדור סרק.אלא שבנק ישראל נואש כאמור מכך שהוא מוצא עצמו הגוף היחיד שמנסה לטפל בדיור, ובשל כך המטרה המוצהרת של המהלך המשולב היא התמודדות עם השקל החזק. הבנק הודיע שהוא מתעתד לרכוש למעלה משני מיליארד דולר כדי למתן את השפעת הפקת הגז. הרכב מנצח לא מחליפים. רכישת דולרים בשוק החופשי הרי הוכיחה עצמה בשנים האחרונות, ובזכותה אנו יושבים על הר של 90 מיליארד דולר. נו, אז מה הדולר שוב צנח ל 3.55 ? הרי בנק ישראל עצמו הודה בתחילת השנה שהוא חושש מההשפעה השלילית של התחלת הפקת הגז המקומי על השקל, מדוע לא נקט בפעולת מנע אז כשהדולר היה בשער גבוה יותר? מה ההיגיון בפעולה אחרי שהדולר צנח והשפעתו כבר ניכרת ?כפי שהיה בעבר, כך יהיה גם עכשיו. השפעת המהלך תורגש בטווח הקצר ביותר, בעיקר בשל אלמנט ההפתעה. אולם בטווח הארוך כוחות השוק ינצחו כפי שהם תמיד מנצחים. מישהו באמת מאמין שרכישה של 2 מיליארד דולר בחצי שנה הקרובה יכולה לשנות מגמה? ספק רב. אלא אם כן במהלך השנה יוחלט על רכישה נוספת של 10, 20, אולי אפילו 30 מיליארד דולר. מי יודע?כפי שכתבנו בתחילת השנה, הפקת הגז המקומי יוצרת מציאות חדשה מבחינת השקל. השקל ישמור על חוזקו לעוד מספר רב של שנים. חוקי המשחק השתנו. אם הם השתנו, מדוע משתמשים באותם כלים? אחד הצעדים שרצוי שהממשלה תיישם בהקדם הוא הקדמת הפעלתה של קרן הרווחה הלאומית. אפילו הקצאה של משאבים קיימים שישועבדו לטובת אלו העתידיים על מנת שהקרן תחל לפעול בהקדם. על מנת לפתור את הבעיה הזו יש להשתמש בכלים מחוץ לקופסה ולא בכאלו שכשלו פעם אחר פעם.האם בנק ישראל ימשיך ויפחית את הריבית בעתיד ובכך יעמיק את מעורבותו במלחמת הכל בכל בשוק המט"ח ? המהלך האחרון מלמד (בדומה למהלכים קודמים של הבנק), שבנק ישראל לא יבחל בשימוש נוסף בשימוש בריבית בקרב על השקל. כל זה היה גורם לנו לחשוב שאולי בכל זאת יש להאריך את המח"מ של תיק האג"ח כדי ליהנות (קיים ספק רב אם יש להשתמש במקרה הזה במילה הנאה) מתשואה שוטפת. אמנם בזירה המקומית עלה הסיכוי להאטה, אולם לפני הארכת המח"מ יש לקחת בחשבון מספר פרמטרים שעלו בזירה הגלובלית. המרווח בין תשואות האג"ח של ארה"ב לבין השחרים הצטמצם לרמת שפל, הנתונים של השבועות האחרונים בארה"ב ובחלק מאירופה מצביעים על חזרה לתוואי של התאוששות והדיבורים של בכירי הפד בדבר הצורך בשינוי במדיניות המוניטרית בארה"ב הולכים וגוברים. כל אלו יוצרים את התחושה שהסיכון לשווקי האג"ח עלה. לפיכך ולאור התשואות הנמוכות והשיפוע המתון אנו מותירים את המח"מ של התיק השקלי שלנו על כשלוש שנים, וכארבע וחצי שנים באפיק הצמוד. ציפיות האינפלציה הנוכחיות מותירות אותנו אדישים בהעדפה בין הצמודים לשקלים.נכתב ע"י עידן אזולאי