מה הסיכונים הטמונים בהשקעה בשוק האג"ח? אלטשולר שחם.

אגרות חוב מסווגות כרכיב השקעה סולידי שהרי כשאתם משקיעים בהן אתם יודעים מה התשואה שתקבלו אם תחזיקו אותן עד למועד הפדיון. השאלה היא מה קורה כאשר מוכרים את האג"ח בדרך, סצנריו שקורה ברוב המקרים, ויותר מזה – מה קורה אם המנפיק לא מסוגל לשלם את תשלומי הריבית ולהחזיר את הקרן? עוד לפני שנדבר על הסיכון הזה, נקודה שרבים מתעלמים ממנה, היא שככל שמתארך המח"מ, תנודתיות המחירים של האג"ח עשויה לגדול. לדוגמא, כאשר ציפיות הריבית במשק ישתנו בצורה כזו שתוביל לעלייה של רבע אחוז במחיר אג"ח שקלית לשנה, מחירה של אג"ח בעלת מח"מ של ארבע שנים תעלה באחוז שלם. אסור לשכוח את זה כשאתם בוחרים אג"ח לתיק שלכם.


סיכון הזמן שנאמד באמצעות המח"מ אינו הסיכון היחידי כמובן. כאמור, אחד הסיכונים המרכזיים הוא סיכון האשראי. המדינה או החברה שהנפיקו את האג"ח אמנם הבטיחו לשלם למשקיעים את הריביות לאורך הדרך ולהחזיר את הקרן במועד הפירעון, אולם לא תמיד הדברים מתפתחים כפי שתוכנן מראש.


עד המשבר של 2008, היו שבויים משקיעים רבים בקונספציה כי באג"ח ממשלתיות לא קיים הסיכון הזה. התשלום תמיד יגיע, ובזמן. אולם, הבעיות הפיננסיות של המערכת הבנקאית בקפריסין עשו לנו שוב דז'ה וו ארבע שנים אחורה לתחילת המשבר הכלכלי בעולם, שאז נשברה האכסיומה הזו. ואכן, בשנים האחרונות ראינו מחיקת חוב חלקית של יוון והנפקת אג"ח חדשות של מדינות נוספות עם תשואות גבוהות יותר מאלו של האג"ח הישנות שלהן. מי שהשקיע באג"ח האלו איבד לכן חלק לא מבוטל מכספו.


השאלה היא כיצד מזהים מדינה במצוקה ונמנעים מהשקעה באג"ח שלה? אחד הפרמטרים הפשוטים ביותר לבחינת סיכוייה של מדינה להיקלע לצרות, הוא יחס החוב הלאומי לתוצר המקומי הגולמי שלה. כשהיחס גבוה מידי, המשמעות היא שההכנסות של המדינה לא יספיקו בשביל להחזיר את החובות. אצלנו בארץ המצב טוב יחסית, כשהחוב מהווה רק כ- 70% מתוך התמ"ג, למשל בהשוואה לארה"ב בה החוב בסוף 2012 הגיע לערך גבוה יותר מהתמ"ג. אצל קפריסין, היחס הזה גבה הרבה יותר - הוא זינק ל- 127% ברבעון השלישי של 2012. רק ליוון יחס חוב-תוצר גבוה יותר, כך שהכתובת בהחלט הייתה על הקיר, ומי שהשקיע בקפריסין למעשה שם את כספו על קרן הצבי.


גם באג"ח קונצרניות, סיכון האשראי הוא הסיכון המרכזי. לראיה, בשנים האחרונות ראינו עשרות חברות מקומיות שנקלעו למצוקה פיננסית ומחקו חלק נכבד מהחובות שלהן דרך הסדר חוב. לפי הדוחות של הרבעון השלישי של 2012, לכ- 11% מהחברות הוצמדה הערת עסק חי, שמשמעותה שיש סיכון ממשי להמשך קיום החברה בעתיד, כך שחברות נוספות צפויות להתקשות לעמוד בהחזר חובן למשקיעים בעתיד הקרוב.


בשביל להקטין את הסיכון של ההשקעה, צריך לבדוק את האיתנות הפיננסית של החברה ואת יכולת החזר החוב שלה, ולוודא שלאג"ח יש בטחונות מתאימים. בנוסף, צריך לדרוש מרווח תשואה מעל האג"ח הממשלתיות המקבילות שמפצה על הסיכון. היום, חלק נכבד מהאג"ח הקונצרניות בארץ נכשלות בדרישות האלו.