בקפריסין עושים תספורת לפקדונות בבנקים. פסגות.

תוכנית החילוץ של קפריסין
עד שהיה נדמה שהשקט חוזר לאירופה באו הפוליטיקאים והציתו את הלהבה מחדש. בסוף השבוע הודיע האיחוד האירופי על תוכנית חילוץ לקפריסין הכוללת מס חד פעמי ודורסני על הפקדונות הבנקאיים באי. ההחלטה למסות את הפקדונות הובילה לעלייה בחששות לגבי צעד דומה שעלול להינקט במידה וספרד או איטליה תבקשנה סיוע. בשורה התחתונה, להערכתנו חששות אלו מוגזמים שכן במידה וספרד או איטליה יצטרכו סיוע, צעד דומה נראה לא סביר. עם זאת, הדבר היחיד שלמדנו בשנים האחרונות הוא לעולם לא לומר "לעולם לא" ולכן לא ניתן להתעלם לחלוטין מהסיכון שההחלטה של מנהיגי אירופה להטיל "מס יציבות" (כך במקור) תגרום לתוצאות הפוכות ותייצר אי יציבות באזור.

פרטי התוכנית• קפריסין תקבל סיוע של 10 מיליארד אירו תמורת התחייבות לעמוד ביעדים שיוצבו ע"י האיחוד האירופי וה-IMF. רוב התוכנית דומה לתוכנית סיוע שניתנו בעבר וכוללת העלאות של מיסים שונים (מס חברות, מס הכנסה, מס על רווחי הון) וקיצוצים תקציביים.
• השוני המהותי מתוכניות קודמות הוא שהאיחוד דורש מקפריסין להטיל "מס" חד פעמי על הפקדונות בבנקים. גובה המס יהיה 6.75% לפיקדונות בהיקף של עד 100 אלף אירו ו-9.9% לפיקדונות גדולים יותר.
• לאור השאלות שהוצגו לנו מהבוקר, נדגיש שמדובר במס על היקף הפקדון ולא על רווחי ריבית. במילים אחרות מדובר על "תספורת" לציבור.
• מדוע בחרו באיחוד בצעד קיצוני שכזה? א) בגלל שהם יכלו, קפריסין עמדה לפשוט רגל בכל רגע. ב) קפריסין מהווה מקלט מס וחלק גדול (ע"פ חלק מההערכות כ-50%) מהפקדונות בבנקים הקפריסאיים הם של תושבים זרים. האיחוד ראה הזדמנות להעניש את מעלימי המס ולקח אותה. ג) כיוון שהמערכת הבנקאית בקפריסין גדולה פי 7 מהמשק עצמו, האיחוד לא מעוניין לממן את הלאמת הבנקים שכן ברור שהלוואות שיינתנו לצורך זה לא יוחזרו לעולם.
• המס על הפיקדונות אמור ע"פ הערכות האיחוד האירופי להכניס לממשלה 5.8 מיליארד אירו המהווים כ-30% מהתוצר הקפריסאי.
• ההודעה על הסיוע ותנאיו פורסמה (שלא במקרה) לאחר שעות המסחר ובסוף שבוע בו חל חג לאומי בקפריסין כך שהבנקים בכל מקרה יוותרו סגורים עד יום שלישי. יחד עם זאת, בסוף השבוע נרשמה בקפריסין ריצה של הציבור לעמדות הכספומט בניסיון למשוך ככל הניתן מחשבונותיהם למרות שאין לכך שום השפעה על גובה המס שישולם (המס הוא כאמור על הפקדונות).
• החשש הוא כמובן שריצה דומה תירשם בספרד/איטליה, מה שיגביר מחדש את אי היציבות בגוש.עוד באירופה
• ועידת הפסגה בבריסל בסוף השבוע לא הניבה חדשות משמעותיות לגבי הצעדים הבאים להקמת האיחוד הפיסקאלי באירופה או לגבי המשך הסיוע ליוון. עם זאת מההודעות לתקשורת שלאחר הועידה נראה כי המנהיגים באירופה מפנימים את הצורך לאפשר למדינות הבעייתיות לוותר על חלק מצעדי הצנע וליישם רפורמות לעידוד הצמיחה והתעסוקה. שינוי הכיוון של המנהיגות האירופית (ובעיקר של גרמניה) נובע כמובן הן מתוצאות הבחירות באיטליה והן מהבחירות הקרובות בגרמניה.
• אירלנד גייסה, לראשונה מאז 2010, 5 מיליארד אירו בהנפקה של אג"ח ל-10 שנים. הגיוס של אירלנד בטווח זה התאפשרה כמובן בזכות הירידה בתשואות האג"ח (תשואת ההנפקה: 4.15%) בשנה האחרונה שנבעה מההבנה של השווקים כי אירלנד תעמוד ביעדיה ולא תגיע לפשיטת רגל. על פי משרד האוצר האירי, ההנפקה האחרונה תספיק לכל הצרכים הפיננסיים של הממשלה כמעט עד סוף 2014, מה שמגביר את הסיכויים כי אירלנד תוכל לסיים את תוכנית הסיוע שלה עוד לפני הזמן ולמתן את צעדי הצנע שכופה עליה האיחוד האירופי.נתונים בארה"ב
הנתונים בארה"ב ממשיכים להיות חיוביים מספיק כדי להמשיך ולתמוך בשווקים אך לא חיוביים מדי כדי לגרום לפד לסיים את ההרחבות הכמותיות מוקדם מדי. כפי שרשמנו בשבועות האחרונים, אנו מעריכים שההרחבות הכמותיות יימשכו במהלך 2013 ויופסקו בהדרגה רק ב-2014.
• מדד בטחון הצרכנים של אונ' מישיגן ירד בחודש מרץ במפתיע לרמה של 71.8 נק', לרמתו הנמוכה מזה 15 חודשים. הירידה במדד נבעה בעיקר מהעליות במחירי הדלק בחודש פברואר. כיוון שמחירי הדלק חזרו בתחילת מרץ לרדת, אנו מעריכים כי המדד יעודכן כלפי מעלה לקראת סוף החודש.
• המכירות הקמעונאיות עלו בפברואר ב-1.1%. גם בנטרול סעיפי הדלק (שמחירו כאמור עלה בחדות), כלי הרכב וחומרי הבנייה (שנוטים להיות תנודתיים), נרשמה עלייה במדד של 0.4%. עלייה זו מלמדת כי בכל זאת הצרכן האמריקאי מפגין חסינות מסוימת בפני העלאות המיסים מתחילת השנה.
• הייצור התעשייתי עלה בפברואר ב-0.4%, זאת לעומת צפי לעלייה של 0.3%. העלייה ביצור התעשייתי הושפעה אמנם ממזג האוויר הקר בפברואר אשר הוביל לעלייה של 1.6% בייצור סקטור התשתיות אולם גם בנטרול עליה זו נראה כי הסקטור התעשייתי בארה"ב ממשיך להתאושש בקצב סביר בהחלט.
• מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.7% וזאת בשל זינוק של 9% במחירי הדלק. מדד הליבה המנטרל את מחירי האנרגיה והמזון עלה לעומת זאת רק ב-0.2%, מה שמלמד כי מבחינת הפד אין שום לחצים אינפלציוניים במשק ואין שום סיבה להפסיק עם המדיניות האולטרה מרחיבה. אורי גרינפלד - מנהל מחקר מאקרו