השקעה או ספקולציה. כלל פיננסים.

כל רופא מכיר את ההבדל בין חיידק לווירוס, כל עו"ד את ההבדל בין פשע ועוון, רואה חשבון בין חיוב ואשראי. אבל
משום מה בשוק ההון אף אחד לא מסכים על ההבדל בין השקעה וספקולציה. טיעון זה נכתב ע"י רוברט האגסטרום מ-
CFA והוא קשור לרבים שפועלים בשוק בניהם אפילו בנק ישראל שרוצה "להילחם בספקולנטים", ולא בדיוק יודע מי
הם (ראו הרחבה). הציבור רוצה שיבואו משקיעי נדל"ן לבנות בתים אבל לא לקנות בתים לעצמם (ראו הרחבה). ברקע,
קיצוצים אוטומטיים נכנסים לתוקף בארה"ב ומעלים חששות להאטה אבל משום מה השווקים שם עולים ומדד הפחד,
ה-VIX, יורד ל-15.3 נק'. אולי רק על רקע נתוני המקרו החיוביים (ראו הרחבה). האם אלה שמשכו לעליות שם הם
המשקיעים או הספקולנטים?

קיצוצים ועולים – הממשל מקצץ והשוק עולה
לאחר שהדמוקרטים והרפובליקנים לא הצליחו להסכים על מתווה שימנע קיצוצים אוטומטיים בתקציב, אלה נכנסו
אתמול לתוקף (2 במרס), בהיקף של 85 מיליארד דולר ב-2013. הבית הלבן העריך כי הקיצוצים יהיו הרסניים לביטחון
הכלכלי והלאומי של ארה"ב. אבל השוק בארה"ב לא מתרגש כשבורסות וול-סטריט הגיבו בעליות. זאת גם על רקע
נתוני המאקרו המפתיעים לטובה, שהעידו על התאוששות בכלכלה האמריקאית אך גם על חולשה בכלכלה העולמית.
מה שאולי מסביר חלק מהירידות הבוקר בת"א (ראו הרחבה). אך גם מהקיצוצים עצמם לא צריך להיבהל יותר מידי,
כשגם להם יש כמה נקודות אור:
המשקיעים עשויים להירגע מעט מהחשש שהחוב בארה"ב ייצא בעתיד משליטה, אולי הם מאמינים שזה סימן שלמרות
ההקצנה בין הדמוקרטים לרפובליקנים בסופו של דבר הם מצליחים לקצץ ואולי בכלל הם חושבים שהקיצוצים הללו
זניחים לכלכלה:
"נניח שאתה אדיוט, ונניח שאתה חבר קונגרס. אני מתחיל כאן לחזור על עצמי..." - מרק טווין


סיפורים תספרו לבוחרים שלכם, לא לנו
חלק מהפוליטיקאים בוושינגטון מגוחכים לחלוטין. הם מדברים כאילו העולם הולך למות בגלל קיצוצים דבילים של
85 מיליארד דולר בשנת 2013. מאיימים גם שבגלל הקיצוץ הקטן הזה הסיוע לישראל יצומצם. הרי ברור שכל האיומים
הללו נועדו לשרת מטרה אחת בלבד – רווח פוליטי.
אין סיכוי שמדינה שהגדילה את ההוצאות שלה במעל 800 מיליארד דולר בחמש שנים (הגדלה של %30) לא יכולה לקצץ
עכשיו %2.4 ממנו דרך התייעלות בלבד, שאת הסיפורים על אסון יספרו לעצמם, לא לנו. אנחנו יכולים לעשות להם בית
ספר בשומנים במערכת הציבורית. שיגידו את האמת, שהתמריצים שלהם הם לא להתייעלות אלא להיבחר מחדש
וקיצוצים עכשיו לא עוזרים להם בזה.
הדמוקרטים מזהירים שהקיצוצים עשויים להביא ל"שיבושי טיסות, מחסור בבשר ו-750 אלף משרות אבודות ב-2013
לבדה". ואף מצטטים עובדי ממשל שטוענים ”ילדינו לא ילכו לרופא, לא נוציא כסף במסעדות מקומיות, בבתי קולנוע".
וואי, וואי, אולי נעביר להם סיוע...


"היה נפלא לגלות את אמריקה. היה יכול להיות עוד יותר נפלא אילו היו מפספסים אותה." - מרק טווין

ההבדל בין השקעה וספקולציה
האם ההבדל בין השקעה לבין ספקולציה היא מידת הסיכון, כשלמשל קניית נכס עם תשואה קבועה היא השקעה?
האם ההבדל הוא בגישה, כשבהשקעה, לעומת ספקולציה, מנתחים באופן מעמיק את המספרים? האם התשובה
נגזרת מההשערה הראשונית. כלומר, אם אני קונה זהב כי אני צופה שהביקוש לו יעלה זו השקעה, ומנגד, אם אני
קונה מט"ח כי אני מהמר שהשקל ייחלש ללא שום סיבה הגיונית זאת ספקולציה. האם ההבדל הוא משך הזמן
המתוכנן של הרכישה? כלומר, אם אני קונה לסיבוב קצר אני ספקולנט לעומת משקיע שסוגר לזמן ארוך? אולי
משקיע הוא אחד שמגדר את הרכישה שלו וספקולנט מהמר על כיוון אחד ללא הגנות? עדיין לא מובן ולא מוסכם.
מה למשל צריך לעשות משקיע בשונה מספקולנט כשהוא שומע על קיצוצים בארה"ב? יש הטוענים שמשקיע לא צריך
לשנות את התמהיל ויש הטוענים הפוך. וזה עוד ממשיך להסתבך כשעולה השאלה מה ההבדל בין השקעה לצריכה?

דירה זו השקעה ולא צריכה
אחרי שהתפלפלנו בהבדל שבין השקעה לספקולציה, אפשר לעבור לנושא הפשוט יותר, אבל הרבה יותר טעון, ההבדל
שבין השקעה לצריכה. לכאורה הבדל פשוט, צריכה היא השירות או הסחורה שאנו רוכשים לצורך צריכה )שימוש(
והשקעה היא רכישה לצורך יצירת הכנסה )תשואתית או הונית(. למשל, רכישת מפעל ליצור רכבים זו השקעה, אם
הוא מייצר רכב אחד זו עדיין השקעה. רכישת הרכב היא הצריכה, גם אם אני בעל המפעל הזה. רכישת שדה עגבניות
היא השקעה, גם אם אני זה שצורך את העגבניות, רכישת העגבניות היא הצריכה. באותו אופן, רכישת דירה זו
השקעה, גם אם אני זה שצורך את הדיור )כלומר, גר בדירה ומשלם לעצמי שכר הדירה(. זאת היא לא פרשנות שלי,
אלא הסכמה של כל צורות החשיבה הכלכלית בעולם. ובכל זאת, לקרוא לדירה "השקעה " ולא "צריכה" מעצבנת
רבים. שכן, אם כל רכישת דירה היא השקעה אז לכאורה לא כל אחד צריך שתהיה לו דירה בבעלותו. וזה מוזר, כי
כולם מסכימים שדירת ארבעה חדרים עם מרפסת במרכז הארץ זו זכות טבעית שהוענקה לכל אדם ע"י בורא עולם
וכל אחד צריך לקבל אחת כזאת ברגע שהוא נולד.
השאלה היא רק מי אחראי לשלם על אותה זכות טבעית. מכיוון שאלוהים כבר מזמן לא יצר אתנו קשר ישיר אין לנו
אלא לפנות לממשלה שתמלא את מקומו, גם אם המשמעות היא לקיחת אנשים לעבדות של בניית בתים, או אפילו
לקחת מהם בכוח את רכושם כדי לממן דירות לאחרים רבים עדיין כועסים אם אני קורא לרכישת דירה ראשונה במושג "השקעה". זה מזכיר לי את הסטנדאפיסט כריס רוק
שטען שהפעם היחידה שבה מותר לקרוא למישהו כושי, היא בין השעות 4:49-4:30 לפנות בוקר אם אתה בדרך לחנות
צעצועים וממש לפני שאתה נכנס איזה בחור שחור רץ אליך, מפוצץ לך לבנה לראש, מפיל אותך על הקרקע ודורך לך
על הפנים, גונב את הארנק שלך, משתין עליך ובורח... אז, ורק אז, הוא אומר, מותר לך לקרוא: "שמישהו יעצור את
הכושי הזה!"

יותר מזל מהשקעה טובה:
אפיקי השקעה זוכים לעיתים לאהדה לא בשל יתרונותיהם המבניים, אלא בשל המזל שהיה להם עם תנאי השוק
בתקופה שקדמה. האם גם אתם נופלים בהטיית השוק? הנה שלוש דוגמאות לנכסים שחלק ניכר מההצלחה שלהם
נשען על תנאי השוק ולא על היתרונות שלהם על האחרים:
תעודות סל: הן על אג"ח והן על מניות, מכילות בעיקר נכסים מהשורה הראשונה, לעומת למשל קרנות נאמנות
שמכילות כמעט תמיד גם חשיפה לנכסים מסוכנים יותר. בתקופות של דשדוש בשוק או אפילו בירידות קרנות
הנאמנות בחיסרון, כשנכסי בסיכון משיגים ביצועי חסר. בחמש השנים האחרונות מדד ת"א 100 בתשואה שלילית
מצטברת. בתקופה זאת לתעודות הסל היה יתרון ורבים רואים בכך יתרון טבעי שלא קשור בכלל למצב השוק.
אג"ח ממשלתיות: אג"ח ממשלתיות הצליחו מאד בשנים האחרונות ובמיוחד אלה הלא צמודות, כשברקע סביבת
האינפלציה והריבית התקררה. בעקבות זאת, רבים החלו לראות באג"ח כאפיק השקעה מועדף , אך את יתרונן השיגו
מתנאי השוק.
נדל"ן – בעשר שנים האחרונות שוק הנדל"ן עלה ברציפות , ויותר ויותר אנשים משוכנעים שזה אפיק השקעה עם
עדיפות טבעית.
אבל אם אתם עדיין רוצים ללכת כמו כולם, אז זו זכותכם, "אני רוצה למות בשקט בשנתי כמו סבא שלי. לא
בצרחות אימה כמו הנוסעים שלו." - ג'ק הנדי (מתוך הספר "מחשבות עמוקות")

ההפתעה לחיוב בארה"ב מאותתת גם על חולשה גלובאלית
ביום שישי הופתעו המשקיעים לא רק מהקיצוצים האוטומטיים של התקציב בארה"ב, אלא גם ממספר נתוני מאקרו
חשובים. מדד אמון הצרכנים של אונ' מישיגן, שהפתיע כלפי מעלה ל-77.6 נק', לעומת צפי לאי שינוי ברמה של 76.3
נק'. אך יותר מזה מפרסום מדד מנהלי הרכש בתעשייה (של ISM) שזינק ל- 54.2 נק' לעומת צפי לירידה ל- 52.5 נק'.
מדובר בקריאה החודשית הגבוהה ביותר מאז יוני 2011. עיקר העליה הגיעה מזינוק בהזמנות. ביחס לשנה שעברה רק
הזמנות ליצוא היו נמוכות, מה שמעיד עדיין על חולשה גלובלית.

"לא ידעתי שהוא מת. חשבתי שהוא בריטי"- וודי אלן