אני שונא הפתעות! כלל פיננסים.
להגיד ששוק המניות ישיג תשואה של %12, רק בגלל שזאת התשואה ההיסטורית, זה כמו להגיד שאני הולך לקבל
פרס נובל אם אשנה את השם למילטון פרידמן. אין קשר... היום זה היום של בנק ישראל, כשבשעה 17:30 יפרסם את
החלטת הריבית לחודש מרץ. אחת החלטות הריבית האחרונות של הנגיד, סטנלי פישר שאולי מתכנן לנו משהו לפרידה.
השוק נראה במתח, התשואות על האג"ח יורדות, השקל נחלש מול כמעט כל המטבעות... שמועות ברקע על רכישות
מט"ח )ראו הרחבה(... משהו גדול קורה שם ואנחנו פשוט לא חלק ממנו... אני שונא הפתעות!!!
"נישואין הם המקור העיקרי לגרושים" - גרושו מרקס
דולר – קנה בשמועות מכור בחדשות
השקל נחלש ביום שישי מול כמעט 17 המטבעות המובילים בעולם, על רקע הערכות בשוק כי בנק ישראל חזר לרכוש
מט"ח. אם נקבל את תוצאות מחקר שביצע אביחי שורצקי מבנק ישראל ופורסם בינואר 2013, יש השפעה מסויימת
לרכישות על שער החליפין אך בעיקר בצורה נקודתית לזמן ההכרזה עצמו. אז במידה ובנק ישראל אכן החל לרכוש
מט"ח ושער החליפין זז יש מקום להאשים את בנק ישראל שמידע פנים זלג ממנו ואיפשר למקורבים להרוויח ממידע
פנים, שכן התזוזה בשע"ר חליפין מוגזמת בשביל קניה בודדת.
מה יכול לעשות משקיע מט"ח כעת? לחשוב: יתכן והשמועה עברה הגזמה ובפועל הרכישות הרבה יותר מצומצמות.
כלומר, יש סיבה דווקא לצמצם עכשיו את אחזקות המט"ח. האפשרות השנייה, שהרכישות יותר אגרסיביות, היא
כנרהא פחות סבירה. האפשרות השלישית שאין בכלל רכישות מט"ח, שהשמועה לא נכונה ואז דווקא למכור דולרים.
ההסטוריה מראה שאם כבר לנסות להמר על התרחישים מוטב לרכוש בשמועות ולמכור בחדשות, כלומר החלטה על
הפחתת הריבית או הודעה על רכישות מט"ח של בנק ישראל יהוו סיבה טובה למכור לאור השמועות האחרונות.
אג"ח ממשלתיות – התשואות גבוהות מידי
לא ברור עדיין איך למרות כל הסימנים על האטה, אינפלציה נמוכה, שקל חזק ומדיניות מרחיבה של בנקים מרכזיים
אחרים בעולם התשואות בישראל כל כך גבוהות ובמיוחד איך השיפוע של העקום בישראל כל כך תלול. ההסבר לכך
עשוי להיות חשש מסיכון גאו פוליטי, פחד מאיבוד שליטה על התקציב הממשלתי, או סתם חוסר חיבור למציאות.
פרסום פרוטוקול הריבית של הפד בשבוע שעבר אומנם העלה את חשש המשקיעים כי הפד עשוי לצמצם את רכישות
האג"ח, אך גם התשואות על האג"ח שם המשיכו לרדת, גם ראש שלוחת הפד בסנט לואיס, ג'יימס בולארד, הבהיר
בסופ"ש שהמדיניות המקלה תמשיך עוד זמן רב וגם הריבית יכולה להמשיך להיות אפסית גם בלי תכנית הרכישות.
אולי עכשיו אחרי הצעדים של בנק ישראל להגבלת הסיכון הבנקאי על שוק המשכנתאות, הוא יוכל להתפנות להמשיך
להוריד ריבית.
המגבלות על משכנתאות מאפשרות עליה נוספת במחירי הדירות
רבים חשבו לתומם שהמגבלות והדרישות הנוספות עליהן הכריז בנק ישראל בנוגע למשכנתאות יוכלו לצנן את מחירי
הנדל"ן. אז זהו, שממש לא, ואפילו להיפך:
מחירי הנדל"ן כשלעצמם לא מעניינים יותר מידי את בנק ישראל.
לבנק ישראל שלושה כובעים ובשלושתם האינטרס שלו הוא עליית מחירי דירות:
1. יציבות מדד המחירים לצרכן –האינפלציה בישראל נמוכה (%12 1.5 חודשים לאחור) ובאחריות הבנק להחזיר
אותה למרכז היעד. אומנם מחירי הדירות לא במדד, אך העלאת מחירי השכירות (שכן במדד) תתמוך גם
במחיריהם.
2. תמיכה בצמיחה הכלכלית והפחתת האבטלה – עליית מחירי הדירות תומכת בפעילות הכלכלית.
3. יציבות הבנקים - עבור הבנקים עליית מחירי דירות הינה דבר חיובי.
בנק ישראל מעוניין להמשיך להוריד ריבית שתחמם את הפעילות הכלכלית ואת המחירים במשק (כולל מחירי
הנדל"ן), אך הוא חושש שברקע הבנקים מתלהבים מהאפשרויות הכלליות שנותן שוק הנדל"ן לא מחשבים בזהירות
את הסיכון שהם לוקחים. כעת, לאחר שהעלה את הדרישות מהם, הוא יוכל לחזור להוריד ריבית ולחמם עוד את
מחירי הדירות.
"אם תיפול מהחלון ותשבור את שתי הרגלים אל תרוץ לבכות לי" - גרושו מרקס
אז הציבור לא יהיה הבעלים של הבתים
אם ימשכו ויחמירו המגבלות על המשכנתאות עשויות לפתוח פער גדול בין הריבית על המשכנתאות לתשואה על שכר
הדירה. מה שישנה את תמהיל מחזיקי הדירות ויתן יתרון ברור לבעלי ההון להיות בעלי דירות על פני נוטלי
משכנתאות. התהליך ימשך עד למצב שבו כל בעלי הדירות יהיו בעלי הון ולא משקי בית. כלומר, יתכן ואנחנו בקצה
עידן הבעלות של משפחה על הדירה שלה ושהיום הוא חלון ההזדמנויות האחרון בדורנו לרכוש דירה. בנוסף לכך, אם
הריביות ימשיכו לרדת מחירי הבתים ימשיכו לעלות ולהחמיר את התרחיש. כאמור, תמהיל המשקיעים לא חייב
להיות בהכרח ישראלים, גם שלא חסרים משקיעים ישראלים בעלי הון, מיליארדרים שירכשו שכונות שלמות וישכירו
אותן כדי לקבל תשואה שוטפת על כספם. משפחה שבכל זאת תרצה להיות בעלים של דירה תצטרך להסתפק בחצי
דירה ופחות ויפתחו עוד ועוד קרנות ההשקעה משותפת בנדל"ן, כלומר כל כמה משפחות יהיו בעלים של דירה אחת.
בישראל המשקיעים המוסדיים מפחדים לבנות או לקנות דירות להשכרה מאי יציבות של חוקי הגנת הדייר
והרגולציה, אך מנקודה מסויימת של תשואה הם יהיו מוכנים לקחת את הסיכון.
הציבור אולי יכעס שכוח הקניה שלו נשחק ושהוא כבר לא מסוגל להיות בעלים של דירה. אך זה לא יעזור לו. אם
הממשלה תנסה לוותר על הכנסותיה מנדל"ן היא תעשה זאת דרך העלאות מיסים אחרות שיורידו מההכנסה הפנויה
של משקי הבית. כדי להוריד את המחירים הממשלה צריכה להתכווץ ולבטל מיסים ובנק ישראל צריך לדאוג שלא
יפתח כמעט פער בין הריבית על משכנתאות לתשואה בסיכון דומה.
איזו תשואה אנחנו משאירים לדורות הבאים?
"מה אכפת לי מהדורות הבאים, מה הם אי פעם עשו בשבילי?"- גרושו מרקס
לא דואגים מבועות
יו"ר הפדרל ריזרב בן ברננקי אמר החודש בפגישה של סוחרים ומשקיעים כי הוא לא דואג מבועות. מעניין, בשנת
2000 הנהגת הפדרל ריזרב עם היו"ר אלן גרינספן וחבר דירקטוריון דאז, ברננקי, אמרו שהם לא חוששים מבועות. גם
באוגוסט 2007 אמר ברננקי שהוא יותר מודאג מכך שהאינפלציה תצא מכלל שליטה מקריסת מחירים של שוק
הנדל"ן. כלומר, אם ברננקי החמיץ את הבועה במחירי דיור והחמיץ את הקריסה הכלכלית, ולא נשכח שגם היה
ב"פאניקה" בעת הקריסה ליהמן ברדרס, רבים שואלים מה הסיכוי שעכשיו הוא יודע מה הוא עושה?
"מיליארדים מחכים בצד להיכנס לכלכלה" – חרטא ברטה
התאגידים האמריקאים במצב מצוין, יש להם מיליארדים בבנקים, רק מחכים להיכנס לכלכלה ולהניע אותה! כך
מאמינים הרבה משקיעים שאופטימים על שוק המניות. ועל פניו הם צודקים, המזומן של החברות נמצא כנראה
בשיא של כל הזמנים. אבל באותה נשימה חייבים להוסיף שגם יש להם חובות. או יותר נכון, לפי הפדרל רזרב, סכום
כל ההתחייבויות של החברות הלא פיננסיות בארה"ב נמצא בשיא כל הזמנים בעצמו- 13.9 טריליון דולר. %40 יותר
מלפני עשו, לאחר שבשלוש השנים האחרונות בלבד לוו יותר מטריליון דולר. אז אם גם אתם מאלה שמחכים לכניסת
המזומן, אל תבטלו בגלל זה תכניות אחרות...
אין צמיחה – אבל מה זה קשור למניות?
הקיצוצים האוטומטיים בתקציב האמריקאי ייכנסו לתוקף ב-1 במארס, אלא אם יגובש הסכם בין הדמוקרטים
לרפובליקאים קודם לכן ויסירו סך של 1.2 טריליון דולר מהתקציב לעשור הקרוב. קיצוצים אלו יקשו על הצמיחה,
אך יקטינו את סיכון ונטל החובות. באירופה, המצב לא מעודד יותר, מדדי מנהלי הרכש שפורסמו בסופ"ש הצביעו על
ירידה והפתעה לרעה ביחס לתחזיות. 47.8 נק' לעומת צפי ל-48.5 נק'. בגרף המצורף ניתן לראות את המתאם הגבוה
בין המדד לבין הצמיחה, מה שממשיך לאותת שגם התחזיות הפסימיות לאירופה עשויות להיות גרועות יותר.
הכלכלה הישראלית צמחה מאז שנת 2007 בכ-%20. באותו זמן, ירד מדד ת"א 100 ב-%5.7. משנת 1968 עד שנת 1982
צמח המשק האמריקאי בכמעט %300. באותו זמן, שוק המניות האמריקאי הלך ל... שום מקום. בניכוי אינפלציה
ולאחר מס המשקיעים אפילו הפסידו כסף. משנת 1999 צמחה הכלכלה האמריקאית בכ-%66 ושוק המניות
האמריקאי ירד. הכלכלה היפנית הוכפלה מאז רמתה ב-1989, אך עדיין הניקיי ירד ב-%65.
אומנם בשבוע שעבר כתבנו על חוסר הקשר בין שיעורי הצמיחה לבין שוק המניות, אך חשוב לנו
לחזור על הנקודה לאור התחזיות המוצקות שלנו להתארכות משמעותית של ההאטה בכלכלת העולם. התארכות
שתתמוך בסביבת ריבית נמוכה יותר לאורך זמן, מה שיתמוך בשוק המניות. לא רק אנחנו חיוביים על שוק המניות,
גם קרנות הגידור:
שיא האופטימיות לגבי עליות מזה שנים (השיא הקודם היה רגע לפני המשבר)
קרנות הגידור מהמרות בגדול על עליות בשוק האמריקאי (S&P500), כך עולה מבדיקה של בנק ההשקעות גולדמן
ז'אקס. הבעיה, אופטימיות כזאת גדולה הייתה בסוף 2007, רגע לפני המשבר...
"אשתי מרי ואני נשואים 47 שנה, ומעולם לא נקלענו לויכוח סוער מספיק שיגרום לנו לשקול גירושים. רצח כן -
אבל גירושין - אף פעם." - ג'ק בני
