רקע כללי יפן היא מדינת איים באיזור אסיה המורכבת מ- 6,852 איים, אך ארבעת האיים הגדולים מהווים כ- 97% משטחה היבשתי. הכלכלה היפנית היא הכלכלה השלישית בגודלה בעולם לאחר ארה"בוסין, והתושבים ביפן נהנים מתוחלת החיים הגבוהה בעולם.שיתוף פעולה קרוב בין הממשלה לתעשיינים, בשילוב עם מוסר עבודה גבוה, השקעה עצומה בחינוך ומדיניות פציפיסטית שמקטינה את תקציב הביטחון, כל אלה הופכים את יפן למעצמה כלכלית וחלוצה טכנולוגית.נתונים כלליםאוכלוסייה: 127.36 מיליון (יולי 2012)תמ"ג: 4,389 מיליארד דולר ארה"ב.תמ"ג לנפש: 34,459 דולר ארה"ב.שיעור צמיחה שנתי: 3.9% (2012 2Q)ריבית: 0%שיעור אינפלציה: 0.2- (דצמבר 2012)שיעור אבטלה: 4.1% (דצמבר 2012)מטבע: 1 דולר ארה"ב = 90 ין יפני.דרוג אשראי: A+ (פיץ')
נקודות מפתח
- ראש ממשלה חדש - ישן (המפלגה המרכזית חוזרת לשלטון)
- לראשונה זה מספר עשורים - יעד אינפלציה גבוה
- פיחות מתמשך במטבע
- חוב לתוצר הגבוה בעולם
שינוי שלטון - שינוי חשיבהבאמצע דצמבר התחלף השלטון ביפן, כאשר המפלגה הליברלית-דמוקרטית ניצחה ברוב גדול בבחירות והעומד בראשה, שינזו אבה (Shinzo Abe) נבחר לראשות הממשלה, לאחר שכבר כיהן בתפקיד בעבר (2006-2007). יש לציין כי מפלגה זו הייתה המפלגה השולטת ביפן משנת 1955 עד 2009, ולכן חזרתה לשלטון צפויה לתרום רבות ליציבות המדינית-כלכלית במדינה.ראש הממשלה היוצא החליט להעלות את המע"מ במדינה על מנת להגדיל את ההכנסות ולצמצם את החוב הציבורי הגדול. לאחר ששינזו נבחר, הוא החליט לדחות את ההחלטה על העלאת המע"מ עד לאפריל 2014, מהחשש שהדבר ייפגע בצריכה הפרטית במדינה ובכך בצמיחה. שינזו דוגל באסכולה הקיינסיאנית (ראה הסבר בסוף המאמר), ומאמין שעל ידי יישום האסכולה יוכל לרפא את המשק היפני ולהחזיר אותו למגמת צמיחה. תוכניתו הכלכלית כוללת הגדלת תקציב בסך 120 מיליארד דולר, שתמומן על ידי הנפקות אג"ח חדשות, הגדלת ההוצאה הממשלתית על תשתיות בכדי לעודד את שוק העבודה והמגזר הפרטי, והרחבות מוניטאריות שיבואו לידי ביטוי ברכישות מאסיביות של אג"ח ממשלתי במטרה להחליש את המטבע ולמעשה לעודד את הייצוא. פעולות אשר צפויות לעודד את הכלכלה בטווח הקצר.ההשפעה של התוכנית בטווח הארוך אינה ברורה והדעות עליה חלוקות. בשביל שיפן תוכל להציג צמיחה לאורך זמן, יהיה על ראש הממשלה ליישם רפורמות מבניות בשוק היפני כגון העלאת גיל הפנסיה. זאת מכיוון שממוצע הגילאים ביפן עולה תמידית ובנוסף תוחלת החיים ביפן היא הגבוהה בעולם, כך שלאורך זמן כוח העבודה מצטמצם. הדבר מתבטא בירידה בתוצר ובירידה בהכנסות ממיסים, ובנוסף עולות ההוצאות לתשלומי הפנסיה.
אינפלציהלאחרונה הודיע הבנק המרכזי ביפן, כי לראשונה זה עשרות שנים הוא מכוון לשיעור אינפלציה שנתי של 2%. זאת לאחר שבשנים האחרונות נעה האינפלציה בין 0.5% לדיפלציה של 1.5%. הרעיון מאחורי ההחלטה הוא עידוד הכלכלה המקומית, ושחיקת החוב הריאלי הממשלתי. למרות שרבים חושבים כי אינפלציה היא דבר שלילי, על פי מחקרים רבים עולה כי אינפלציה מתונה (עד 3%) תורמת לצמיחה הכלכלית.http://tih.co.il/Docs/images/japan%20inf.JPGמקור: Tradingeconomics
פיחותהחל מאוקטובר 2012, ישנו פיחות מתמשך של הין מול מטבעות מובילים בעולם. הפיחות נע בין 15% ל- 20%, למרות שהממשלה והבנק המרכזי טוענים כי הוא אינו נובע ממדיניות או התערבות רגולטורית. ברור כי הציפיות בשוק בעקבות חילופי השלטון ושינוי המדיניות הכלכלית יוצרים לחץ לפיחות בין היפני.בחודש אוקטובר כבר היה די ברור כי שינזו הולך לזכות בבחירות, ונראה כי השוק הבין כי המדיניות הכלכלית במדינה הולכת להשתנות, דבר שהשפיע גם על שוק המט"ח. בין הגורמים להיחלשות הין הם הציפיות להרחבה המוניטארית ששינזו התחייב לה בבחירות, כגון קנייה מאסיבית של אג"ח ממשלתי, דבר שצפוי לגרום לפיחות הין.שער המטבע הינו אחד הפרמטרים החשובים ביותר לתעשייה היפנית, שמתחרה מול ארה"ב ואירופה בייצוא הרכב והטכנולוגיה. פיחות הין מגדיל כמובן את האטרקטיביות של המוצרים היפנים.
הין מול המטבעות המובילים
הטעיית החוב – תוצרהחוב של יפן, הנאמד בכ- 230% מהתוצר הוא החוב השני בגודלו בעולם (לאחר זה של זימבבואה). הנתון המעניין הוא ש 80% מהחוב הממשלתי הוא פנימי, כלומר חוב כלפי אזרחי יפן. מה שנגזר מכך הוא שהחוב החיצוני של יפן נאמד בכ- 46% מהתוצר.אזרחי יפן שידועים בפטריוטיות שלהם ובלויאליות למדינה, רואים בקניית אג"ח ממשלתיות סוג של מס שהם מוכנים לשלם, ולכן אין לחץ ממשי על ממשלת יפן להקטין את החוב הממשלתי.
סיכוםלאחר הבחירות ביפן וניצחונו של שינזו, נראה כי רוחות של שינוי כלכלי מרחפות ביפן. שינוי החשיבה הכלכלית ושימת דגש על הרחבות מוניטריות (התיאוריה הקיינסיאנית כאמור) ופיסקאליות בכדי לעודד את צמיחת המשק, יבואו לידי ביטוי בטווח הזמן הקצר-בינוני. לאחר ההודאה של אירופה כי ההתמודדות שלה עם המשבר על ידי צמצום וצנע נכשל, ואילו ההרחבות המוניטאריות של ארה"ב השיגו תוצאות נאות, מעניין יהיה לראות כיצד ישפיעו ההרחבות המוניטאריות נוסף לפיסקאליות של יפן על צמיחת התוצר שלה. יעד האינפלציה הגבוה יחסית והפיחות המתמשך ב-ין, הינם נתונים חיוביים לתעשייה המקומית וצפויים להיות פרמטרים מרכזיים בעידוד הכלכלה היפנית.
התיאוריה הקיינסיאניתנכתבה על ידי ג'ון מיינרד קיינס בשנת 1935 בהשפעת המשבר הכלכלי הגדול של שנת 1929. עד אז, כלכלנים התייחסו למאזן הכלכלי של מדינה כמו למאזן הכלכלי של חברה. כלומר במקרה של מינוס בחשבון או ירידה ברווחים, יש לקצץ בהוצאות או להגדיל הכנסות, כשבמקרה של מדינה מדובר בהעלאת מיסים ופיטורי עובדי ציבור. קיינס טען כי בהאטה כלכלית, המדינה צריכה להגדיל הוצאות ולהקטין הכנסות בכדי לאושש את הכלכלה. ההיגיון אומר שבזמן האטה ישנם פיטורים וירידה בצריכה, דבר שמשפיע לרעה על כלל התעשיות במשק. מכיוון שהמדינה היא המעסיק והצרכן הגדול ביותר, במידה והיא תקטין הוצאות, הדבר יתבטא בפיטורים נוספים וירידה נוספת בצריכה, וכך ההאטה תתגבר. במידה והמדינה תגדיל הוצאות, כלומר תעסיק עוד עובדים ותבנה תשתיות, הדבר ימריץ את המשק על ידי גידול בצריכה, ויגביר את הצמיחה בהווה ובעתיד.נשאלת השאלה מה יקרה לגרעון הממשלתי, הרי גם ההכנסות קטנות וגם ההוצאות גדלות, כלומר גידול מאסיבי בגרעון. קיינס טוען כי בימי שפל על המדינה להגדיל את הגרעון ובימי צמיחה להקטין הוצאות ולהגדיל הכנסות וכך לאורך זמן הגרעון יתאפס.
