עדכון משקולות מדד המחירים לצרכן. פסגות.

כמדי שנתיים, החל ממדד ינואר 2013 שיפורסם ביום שישי הקרוב, ישתנו משקלי הסעיפים השונים במדד המחירים לצרכן בהתאם לסקר הוצאות משקי הבית בשנים 2010-2011. השינויים העיקריים הם בסעיף הדיור שמשקלו עלה מ-24.4% ל-25.2%, סעיף אחזקת הדירה שמשקלו עלה מ-9.5% ל-9.7% וסעיף חינוך, תרבות ובידור שמשקלו ירד מ-12.5% ל-11.7%.משקל הסעיפים השונים במדד המחירים לצרכן
http://www.psagot.co.il/UploadImages...95%D7%AA11.jpg
מה הם עושים שם בלמ"ס?
מאז עדכון סל מדד המחירים בינואר 1999, משקלי המדד מתעדכנים מידי שנתיים, בעזרת סקר הוצאות משקי הבית, וזאת על מנת להקטין הטיות אפשריות ולשקף באופן מדויק יותר את סל הצריכה הממוצע של משקי הבית בישראל. סקרי הוצאות משקי הבית בישראל נעשים ע"י הלמ"ס באופן שוטף במהלך כל השנה בקרב משקי בית שונים המייצגים את האוכלוסייה בישראל. בשנים האחרונות מונה הסקר כ-¹6,000 משקי בית מדי שנה. במסגרת הסקר ממלאים משקי הבית שאלון הנפרש על גבי 50 עמודים בו הם נדרשים לפרט כל הוצאה של משק הבית בשלושת החודשים האחרונים. בנוסף, סקר ההוצאות מלווה בסקר הכנסות בו נדרשים בני המשפחה לפרט כל ההכנסות, מעבודה ולא מעבודה של בני המשפחה. מדי שנתיים אוסף הלמ"ס את הנתונים מסקרי ההוצאות ובעזרתם מחשב את משקלו היחסי של כל מוצר בסל ההוצאות הממוצע של משק בית בישראל.
שימו לב! החל ממדד ינואר 2013, שיפורסם השבוע, משקלי סל המדד יעודכנו על סמך נתוני סקר הוצאות משק הבית לשנים 2010 -2011 וזאת בשל העובדה שנתוני הסקר של שנת 2012 עדיין לא זמינים.

ביקושים ותחליפים
סעיפי ותתי-סעיפי המדד השונים נבדלים זה מזה במידת הגמישות של הביקושים למחיר. סעיפים כמו דיור או הוצאות על דלק נחשבים קשיחים יותר למחיר. כלומר, עלייה במחירם לא תגרור שינוי משמעותי בכמות המבוקשת, ומכאן שהיא כן תוביל לעלייה במשקלם היחסי במדד. מצד שני, סעיפים כמו נסיעות לחו"ל או ריהוט גמישים יותר ועליית/ירידת מחירם תוביל לקיטון/גידול בביקושים כך שמשקלם היחסי במדד יושפע פחות. בנוסף, כאשר מחירים של מוצרים מסוימים עולים, הצרכנים נוטים לחפש תחליפים זולים יותר (כמו בשר עוף לעומת בשר בקר) ו/או לחפש דרכים זולות יותר לרכוש את אותם מוצרים (כמו רשתות דיסקאונט ואאוטלטים). בסעיפים כמו ירקות ופירות, מזון, הלבשה והנעלה המעבר בין מוצרים תחליפיים קל יותר ולכן עליית מחירים משפיעה פחות על סך ההוצאה. בסעיפים כמו דיור, המעבר פחות קל: עליית מחירי השכירות בהרצליה לא תגרום לנטישה המונית של תושבי העיר בשל הקשיים שבמעבר דירה.

שיעור השינוי בסעיפי המדד בשנים 2011-2012http://www.psagot.co.il/UploadImages...95%D7%AA22.jpgשינויים מהותיים
המנצח והשומר על תואר "הסעיף שמשקלו גדל הכי הרבה" הוא כמובן סעיף הדיור שמשקלו עלה מ-24.4% ל-25.2%. הסעיף רשם עליית מחירים של 10.2% בשנים 2011-2010, מה שכמובן תרם לעליית חלקו בהוצאות משקי הבית. סעיף נוסף שמשקלו עלה הוא סעיף אחזקת הדירה שהושפע בעיקר מעליית מחירי החשמל בתקופה הנ"ל ב-3.6%. כמובן שגם הביקוש לחשמל המאופיין בקשיחות מחירים ולכן עליית המחירים הובילה לעלייה במשקלו במדד.
בפרס "הפתעת העונה" זכה סעיף הנסיעות לחו"ל שרשם עליית מחירים של 3.8% במהלך התקופה הנסקרת ולמרות זאת משקלו במדד עלה מ-3% ל-3.7%. מוזר לקרוא לנסיעות לחו"ל "קשיחות" אך כנראה שצריך קצת יותר מעליית מחירים ומחאה חברתית כדי לגרום לאזרח הישראלי לוותר על הנופש השנתי בחו"ל.
פה המקום להזכיר שוב כי משקלות המדד החדשים לא הושפעו מהשינויים שחלו בהוצאות משקי הבית ב-2012 ולכן ירידות המחירים בגני ילדים ובסלולר יבואו לידי ביטוי רק בעדכון הבא (ינואר 2015).

השפעת השינוי במשקלות על תחזית האינפלציה
לאור העובדה שלא חל שינוי משמעותי במשקלות, גם השפעת השינוי על תחזיות האינפלציה שולית מאוד. עם זאת, בעקבות שינוי של הלמ"ס במתודולוגיה של מדידת סעיף הדיור (עליו אין לנו עדיין פרטים מלאים ובכל מקרה, לא נכנס פה לפרטים הסטטיסטיים וזאת מפאת החשש לאיזון הנפשי של קוראינו), ייתכן כי נעדכן בקרוב את התחזית למחירי הדיור בשנה הקרובה ומכאן גם את תחזית האינפלציה.

גלעד השס ואורי גרינפלד

1. ב-2012 הוגדל הסקר והוא כולל 9,000 משקי בית. מ-2013 והילך הסקר יכלול כ-10,000 משקי בית.