התבלין של שבת.

התבלין של שבת.

היה היה פעם קיסר גדול ועשיר וקראו לו אנטונינוס ולאנטונינוס היה הכול, כסף וזהב ומשחקיםויהלומים. בקיצור, כל מה שרצה היה לו, כי הוא היה קיסר. אבל מה, התחיל לשעמם לונורא והוא לא ידע מה לעשות. שעמם לו ושעמם לו והוא היה עצוב מאוד.
היועצים שלו רצו לשמח אותו ומה לא הביאו לו? הביאו לו פילים שרקדו פסאדובלהושרו ביידיש, הביאו לו דובים שרקדו ולס עם ג'ירפות, הביאו לו קופים שאכלו בננות עםהקליפה, הביאו לו את הליצנים הכי מצחיקים בעולם, אבל הוא המשיך להיות עצובומשועמם.
עד שבא אליו אחד היועצים שלו ואמר לו – לך לציפורי, גר שם רבי יהודההנשיא, הוא חכם גדול ובודאי לא תשתעמם בחברתו.
ציווה אנטונינוס לרתום את מרכבת המסע שלו עם שנים עשר הסוסים המהיריםביותר בממלכה והתחילו לדהור. אחרי מסע ארוך ביבשה ובים הגיעו לקראת שבת לביתו שלרבי יהודה הנשיא. ירד אנטונינוס בכבודו ובעצמו ודפק על דלת ביתו של רבי יהודההנשיא. בתו של רבי יהודה הנשיא פתחה את הדלת ונסוגה בבהלה. הקיסר, לא פחות ולאיותר, הקיסר שהכירה את דיוקנו ממטבעות הכסף של הממלכה עמד בפתח ביתם. היא רצהבבהלה לאביה. יצא רבי יהודה הנשיא, ראה את הקיסר והזמינו להיכנס לביתו. אנטונינוסהתפלא שרבי יהודה הנשיא אינו משתחווה בפניו. אך סלח לו, כי אמר בליבו - חכם זהודאי יודע מה הוא עושה. נכנס אנטונינוס וראה את כל בני המשפחה סביב שולחן השבת.הנרות דולקים, יין על השולחן חלות ומאכלים רבים.
הזמין רבי יהודה הנשיא את הקיסר לסעודת השבת. טעם הקיסר מהמרק – אהה,איזה טעם נפלא אמר לעצמו, - מימי לא טעמתי מרק נפלא שכזה, אכל מהאורז מקציצותהבשר, מכרעי התרנגולת, מהממולאים, מהחצילים, מהסלט המצוין, שתה מים זכים והמשיךלאכול עוד קצת מן הקציצות ומן המרק ומן הדגים הצלויים. אה איזה טעם! איזה טעם! אמרהקיסר - רבי יהודה הנשיא, למען האמת, מעולם לא אכלתי מאכלים טעימים כל כך. אבקשךלהכין לי ליום שלישי שוב מטעמים כאלה. אמר הקיסר ונפרד מרבי יהודה הנשיא.
כבר ביום ראשון החלו בני ביתו של רבי יהודה הנשיא לשקוד על הכנתהארוחה ליום שלישי לכבודו של הקיסר אנטונינוס. קנו את הבשר המשובח ביותר, אתהירקות והקמח והתחילו בבישולים.
ביום שלישי בשעה היעודה, הגיעה פמלייתו של הקיסר לביתו של רבי יהודההנשיא. נכנס הקיסר והתיישב ליד השולחן העמוס לעייפה במאכלים והתחיל לאכול. טעם מןהמרק - מוזר אמר לעצמו - אין זה אותו טעם של המרק הראשון שאכלתי. טעם מן הקציצות -אין אלו אותן הקציצות, ומן הדגים אותו דבר, ללא טעם - מה קורה כאן? שאל את רבייהודה הנשיא. - כשבאתי אליך ללא הודעה מוקדמת בערב שבת השולחן היה ערוך והמאכליםהיו טעימים כל כך ואילו עכשיו משהו חסר, אין זה אותו הדבר.
נכון, אמר רבי יהודה הנשיא, זה בגלל התבלין החסר.
איזה תבלין חסר? על מה אתה מדבר? זעם הקיסר. – כן, אמר רבי יהודההנשיא - אז היה לנו את התבלין, אבל היום אי אפשר להשיג את התבלין הזה.
- מה פירוש אי אפשר? התרתח אנטונינוס. - אני הקיסר! אני אשיג לך כלתבלין שתבקש.
- אבל, אמר רבי יהודה הנשיא, תבלין זה אינו בטווח השגה, הוא שייך רקליום השבת.
– מה זאת אומרת? אני לא מבין? זעם הקיסר.
- כשבאת בשבת, אמר רבי יהודה הנשיא - על השולחן שרתה אווירת השבת,השקט השלווה והאור המיוחד של השבת. כל אלה, הם התבלין המיוחד, השייך רק לשבת.