הגירעון בתקציב, תקרת החוב ונתונים מסין. פסגות.

גירעון 2012 והצפי לגירעון 2013
בהתחשב ברעש התקשורתי שנוצר בעקבות החריגה של הממשלה מיעד הגירעון ב-2012 אפשר היה לחשוב כי מדובר בהפתעה גדולה. למעשה, כבר במאי הערכנו (וכמונו גם רוב החזאים בשוק) כי הגירעון יסתכם בכ-4% מהתוצר וזאת בשל ההכנסות הנמוכות ממיסים והגידול בהוצאות.

אז מה היה לנו שם?
• ההכנסות ממיסים ואגרות הסתכמו ב- 218.6 מיליארד ש"ח, נמוך מהצפי להכנסות בסך 221 מיליארד ש"ח
• בניכוי שינויי חקיקה והתאמות, ההכנסות ממסים ללא אגרות עלו בשיעור ריאלי של 1.1%. במסים הישירים חל גידול של 2.3% ובמסים העקיפים חלה ירידה בשיעור של 0.2%
• גידול זה כולל גם הכנסות החד פעמיות של 2 מיליארד ש"ח שהעבירה חברת אינטל.
• בצד ההוצאות נרשם ביצוע של 101.3%, זאת לעומת ביצוע של 97% בד"כ. ייתכן בהחלט שחלק מההוצאות של 2013 הוקדמו לתקציב 2012 על מנת להקל על ניהול התקציב בשנה הקרובה

בהסתכלות ל-2013 הסיפור קצת יותר מסובך. לאחר שנים של מדיניות אחראית, הממשלה הצליחה לצבור מוניטין מספיק חזק כדי לאפשר חריגה חדה מיעד הגירעון לשנה אחת מבלי שהשוק או חברות הדירוג יגיבו. חריגה כזו במשך שנתיים זה כבר סיפור אחר. לכן, אנו מעריכים שהממשלה החדשה תעשה הכל על מנת לנסות ולעמוד ביעד הגירעון ל-2013 העומד על 3%. כדי להגיע לשם, חסרים כרגע לממשלה כ-20 מיליארד ש"ח, סכום שקשה עד בלתי אפשרי לכסות דרך קיצוצים בלבד, סביר להניח שלאחר הבחירות יועלו גם מיסים ובשילוב עם הקיצוצים שכן ניתן יהיה להשיג, תצליח הממשלה להגיע לגירעון של כ-3.5%.

מה ההשפעה האפשרית על השווקים? כדי שאכן תצליח על הממשלה להגיע לגירעון של 3.5% יש צורך כאמור בהעלאות מיסים. פה נשאלת השאלה: איזה מיסים? ככל שיועלו יותר מיסים עקיפים כך גם הציפיות האינפלציוניות, שמגלמות כיום רק העלאה של 1% במע"מ, צריכות לעלות. מצד שני, יתכן והממשלה החדשה תחליט שכדי להימנע מהגזירות הקשות אפשר ללכת לגירעון של 4% ומעלה. במקרה כזה, הסיכון הוא בעיקר לחלק הארוך של האפיק הממשלתי וזאת בשל איתותים שליליים העלולים להגיע מכיוון חברות הדירוג. מבחינת המימון של חריגה כזו, לא נראה כי היקף ההנפקות יגדל באופן משמעותי וזאת בשל קופת מזומנים גדולה שברשות האוצר.

החל המו"מ בסוגיית תקרת החוב
בסוף השבוע הודיעו הרפובליקנים בבית הנבחרים כי הם מתכוונים להעלות השבוע להצבעה הצעה להגדלה זמנית של תקרת החוב (לשלושה חודשים) בתמורה להעברת תקציב הכולל קיצוצים משמעותיים. כיוון שהסיכוי שהחלטה כזו תעבור את הסנאט הדמוקרטי הוא נמוך עד כדי אפסי, אין דרך אחרת לראות את ההצעה אלא כיריית הפתיחה למו"מ בין הצדדים. כפי שציינו בשבועות האחרונים, סביר להניח שהמו"מ בנושא תקרת החוב יימשך לפחות עד הדקה ה-90 שצפויה להגיע בשבועיים האחרונים של פברואר. בזמן זה צפוי להגיע משרד האוצר האמריקאי למצב בו הוא לא יכול יותר לממן את הפעילות השוטפת בעזרת עודפי מזומנים שבקופה ונאלץ להפסיק חלק מהפעילויות. הצעה שלנו: להודיע כבר עכשיו כי התשלומים הראשונים שלא ישולמו הם תשלומי השכר לחברי הקונגרס. אולי זה מה שיזיז אותם להגיע להסכמות כמה שיותר מהר.

נתונים מסין
• את שנת 2012 יכולים הסינים לסכם בחיוך. ברבעון הרביעי עלה קצב הצמיחה במשק ל-7.9% (לעומת רבעון רביעי אשתקד), ההאצה הראשונה שנרשמת הצמיחה בסין מאז רבעון ראשון של 2010. בסיכום 2012, קצב הצמיחה השנתי (נמדד כשינוי בין סך התוצר ב-2012 לעומת הסך ב-2011) עמד על 7.8%. אמנם מדובר על הצמיחה הנמוכה ביותר מאז 2001 אבל גם על כזו הגבוהה מתחזיות הממשל שעמדו על 7.5% בלבד. השיפור בצמיחה ב-2012 הושג בעיקר ע"י מדיניות מרחיבה הן בצד הפיסקאלי והן בצד המוניטארי.
• סעיף ההשקעות הקבועות עלה ב-2021 ב-20.6%. ההרחבות הממשלתיות באו לידי ביטוי בסעיף זה ביתר שאת בשל השקעה ממשלתית גדולה בתשתיות (חשמל, מים, רכבת ועוד) ובבניית יחידות דיור זולות. גם הורדת יחס הרזרבה והפחתות הריבית מהמחצית הראשונה של השנה תרמו לגידול בהשקעות.
• פועל יוצא של ההרחבות היא עלייה של 15.2% במכירות קמעונאיות. במהלך המחצית השנייה של 2012 נרשם שיפור במכירות תודות לשיפור שנרשם בשוק הדיור (המתומרץ על ידי הממשלה) ולמכירות רכבים (המתומרצות על ידי סובסידיות ממשלתיות, בעיקר לרכבים ידידותיים לסביבה). גם לעלייה בשכר הממוצע הייתה כמובן השפעה על הגידול במכירות.
• זריקת מרץ נוספת קיבל המשק גם מסקטור התעשייה כאשר הייצור תעשייתי עלה ב-10.3%. דצמבר היה החודש הרביעי ברציפות בו נרשמה האצה בקצב הגידול השנתי בייצור התעשייתי.
• יחד עם ההאצה בצמיחה במשק, גם שיעור האינפלציה (12 חודשים אחורה) עלה זה חודש שני ברציפות והגיע ל-2.5% (לעומת 1.7% באוקטובר). עם זאת, עדיין מדובר על אינפלציה נמוכה במונחים סיניים ואף נמוכה מהיעד הממשלתי ל-2012 שעמד על 4%. גם בהסתכלות קדימה לא צפויים לחצים אינפלציוניים משמעותיים וזאת כיוון שעיקר העלייה באינפלציה נובעת מסעיפי הדיור (תמרוץ ממשלתי) והמזון (תיקון למחירים הנמוכים) ולא מביקושים מקומיים גבוהים.
• קובעי המדיניות בסין מציינים בשבועות האחרונים כי הממשל רוצה לטפל בחוסר האיזון בכלכלה ולהוביל רפורמות המעודדת צמיחה המבוססת יותר על ביקושים מקומיים ופחות על השקעות. כיוון שאנו גם מעריכים כי לא צפויות יותר מדי הרחבות מוניטאריות השנה וכי תרומת ההרחבות הפיסקאליות תיחלש במהלך המחצית השנייה של השנה, נראה כי קצב הצמיחה ב-2013 יישאר איטי (יחסית) ויעמוד סביב רמת ה-8%.אורי גרינפלד, מנהל מחקר מאקרו - פסגות בית השקעות