סיפור הצלחה, רק בלי ההצלחה. כלל פיננסים.

2012 - סיפור הצלחה רק בלי ההצלחה בשביל שנה שסוף העולם היה צריך להגיע בה, אירופה להתפרק, סין לנחות קשה, תכניות הפד להסתיים, ארה"ב לדשדש, תקיפה באיראן והשתוללות של האביב הערבי, זאת הייתה בסה"כ שנה מוצלחת מאד. האיומים לא התממשו והחלו להגיע סימנים יציבים להתאוששות, בעיקר משוק הנדל"ן והתעסוקה בארה"ב. ובכל זאת, שוק המניות שאמנם עלה מעט, לא הפציץ. מדד ת"א 100 עלה רק ב-7.3%, הרבה פחות ממה שהיינו מצפים משנה כזאת.

http://www.cfb.co.il/SmarTradeConten...mit_301212.jpg

בינתיים בסוף השבוע שוב לא הצליחו קובעי המדיניות בארה"ב להסכים על מתווה לפתרון בעיית הצוק הפיסקלי (ראו הרחבה), מה שדחף את מדדי המניות לירידות ולעלייה חדה במדד התנודתיות (ראו הרחבה)זה לא צוק ובינואר לא תיפלו לשום מקום
השווקים ירדו בסוף השבוע ב-2% כשחלק מאותן ירידות לא מיוחס לחוסר ההתפשרות בנוגע לצוק הפיסקלי, אלא לחוסר היכולת של קובעי המדיניות בארה"ב לקבל החלטות. זוהי כזכור גם הסיבה להפחתת הדירוג המושלם של ארה"ב בשנת 2011. ובכלל, זהו לא "צוק". ברננקי שטבע את המונח הזה "צוק" בפברואר 2012 היה נראה אז גאון! כשהצליח לשכנע את כולם שמדובר בצוק כדי לעלות את הנושא לסדר היום, לגרום לדחיפות ולהאיץ את קבלת ההחלטות. אך הדחיפות לא הגיעה ובדיעבד המושג "צוק" רק גרם בהלה והעלה את אי הוודאות. כמו שכבר כתבנו בעבר מדובר בצוק "מדומיין". הוא איננו צוק אמיתי שבו הנושים לוחצים לקיצוצים או דורשים את החזר הכסף, זהו צוק שהם הציבו לעצמם. זה במקרה הטוב מדרון. שכן לא שבבת אחת ייעלמו 600 מיליארד דולר של קיצוצים, אלה יגיעו במנות של 50 מיליארד בחודש. באופן דומה, גם משלמי המיסים לא ישלחו כבר בינואר צ'קים עם המיסים, אלא בעיקר בסוף השנה. מי שטוען שגם שהם יודעים שהם צריכים לשלוח בסוף השנה הם יוציאו פחות במהלכה, צודק ובאופן דומה אפשר לטעון כי הם כבר הפחיתו במהלך הרבעון הרביעי של 2012 את ההוצאות שלהם מתוך אותה ציפייה בדיוק. כלומר, זהו מדרון ולא סתם מדרון אלא מדרון שאנחנו בתוכו כבר לפחות רבעון. ה- VIX מזנק! האם זהו איתות הקניה הטוב ביותר הידוע לאדם?
"אי הוודאות" עולה. מדד התנודתיות, ה-VIX, עלה בסוף השבוע לרמה של 22.7 נק', כשלפני חודש עמד על 15.1 נק' בלבד. מדד הפחד למרות שמו המפחיד הוא דווקא אולי המדד עם האיתות ה"קניה" הטוב ביותר המוכר לאדם. באמצע 2012, עת שיא אי הוודאות בנוגע ליוון כשמדד הפחד זינק ל-26.7 נק' התברר שזאת הייתה נקודת הכניסה הטובה ביותר לשוק כשממנה זינקה הבורסה באתונה ב-34% והכפילה כמעט כל דבר אחר באופק. ראו גרף של ה-VIX מול מדד ת"א 100: http://www.cfb.co.il/SmarTradeConten...it1_301212.jpgדוגמאות נוספות לקשר שבין VIX גבוה לנקודת כניסה טובה לשוק המניות לא חסרות. הבעיה היא לדעת מהו VIX גבוה מספיק עבור כל סוג של אי וודאות. או במילים אחרות, האם VIX של 20.7 נק' לאי וודאות בנוגע לצוק הפסקלי הוא VIX גבוה מספיק או שיש עוד מקום לעליית ה-VIX. אבל כמה גבוה יותר הוא יכול לעלות אם בימים הקרובים הודאות תחזור כשיהיה ברור הרבה יותר מה קורה עם הצוק הפיסקלי. הגרף המצורף מראה את החוזים העתידיים על ה-VIX שצופים שעד פברואר התנודתיות תחזור לירידה. אם כך, אז כנראה שאנחנו לא רחוקים מנקודת השיא של אי הוודאות:

http://www.cfb.co.il/SmarTradeConten...it2_301212.jpg
האם יעד האינפלציה עלה מ-2.0% ל-2.5%?
מרכז יעד האינפלציה של בנק ישראל ידוע הוא 2.0% והנגיד, פישר, גם דואג להזכיר שהיעד הוא לא הגבול העליות (3.0%), אלא המרכז שלו. ואכן, בעשור האחרון עמדה האינפלציה השנתית הממוצעת בישראל על 2.01%. מכאן שהבנק לא רק מבטיח אלא גם מקיים. בארה"ב יעד האינפלציה עומד גם הוא על 2.0%, אבל לאחרונה נשמעו קולות אחרים בקשר למחויבות לעמידה בו. זאת כאשר הנגיד, בן ברננקי, אמר כי המדיניות המוניטארית תישאר מרחיבה כל עוד שיעור האבטלה לא ירד מ-6.5% וציפיות האינפלציה (לשנה-שנתיים) לא יעלו על 2.5%. למה 2.5% ולא 2.0%? אצלנו, מיהרו לשאול את הנגיד האם גם הוא ירגיש בנוח בציפיות אינפלציה קצרות של 2.5%. והוא לעומת ברננקי לא מוכן להגיד זאת. האם המשקיעים לא מאמינים? אומנם בשנה הקרובה לא צפויה אינפלציה גבוה בישראל (1.9% בלבד), אך גם אצלנו כמו בארה"ב, המשקיעים צופים שהאינפלציה בעשר השנים הקרובות כבר לא תסתכם על ממוצע של 2.0% אלא של- 2.5%. הסיכון להיפר-אינפלציה ב-2013 הוא מינוס
אינפלציה היא לא גזרה משמיים אלא נגרמת מיותר כסף במערכת הכלכלית ביחס למוצרים השונים. בזמן שנוצרים עוד ועוד מוצרים הכסף לא מסוגל לעבור מהבנק המרכזי לכלכלה. הוא אומנם עובר לבנקים אך אלה לא מזרימים אותו למשקי הבית ולחברות. אם אי העברת הכסף תמשך וימשיכו להיווצר יותר ויותר מוצרים (ושירותים) האינפלציה תתמתן ותתמתן עד לתרחיש של דפלציה. האם יש סיכוי שהבנקים יוכלו להעביר את הכסף בפתאומיות לתוך המחזור הכלכלי? בשנה הקרובה כששיעור האבטלה גבוה ומשקי הבית האמריקנים ממשיכים להוריד מרמות המינוף שלהם, החברות מחזיקות מלאי מזומנים גדול ללא צמיחה זהו לא נראה תרחיש סביר בכלל. למען האמת הסיכוי להפתעת אינפלציה חריגה כלפי מעלה (היפר אינפלציה) ב-2013 היא אפס, או אם היה אפשר אז הסיכוי לה היה מינוס. כלומר, מניפת ההסתברויות לאינפלציה בשנה הקרובה מפוזרת יותר כלפי מטה ממרכז הציפיות מאשר כלפי מעלה. מחירי הדירות בישראל בשפל של יותר מ-20 שנה (במונחי זהב) http://www.cfb.co.il/SmarTradeConten...it3_301212.jpgמחיר דירה ממוצעת בישראל המשיך ליפול גם בשנת 2012 והגיע למחיר של 163 אונקיות זהב לעומת מחיר של 181 אונקיות לפני שנה, 261 אונקיות לפני 4 שנים, ושיא של 601 אונקיות בשנת 2000, רגע לפני רצף של משברים שנמשכו לאורך העשור, משבר הדוט-קום, משבר הסאב-פריים ומשבר חובות באירופה. הירידה החדה במחירי הבתים הגיעה לאחר שני עשורים של עליה חדה, על רקע הצמיחה המהירה וההגירה הגדולה לישראל ממדינות בריה"מ. מגמת קריסת מחירי הבתים בישראל עדיין לא נפסקה כאמור והיא עשויה להימשך עוד שנים על רקע גל בניה עם שיעורי צמיחה נמוכים. ברק לירידות המתמשכות במחירי הנדל"ן ממשיכים גם המטבעות בעולם להחלש על רקע נסיונותיהם של בנקים מרכזיים להחליש את מטבעותיהם אחד מול השני כדי לעודד את הכלכלה המקומית. אותן החלשויות מטבע הדדיות מסוות בעיני המקומיים את קריסת מחירי הנדל"ן האמורה. גם שוק הנדל"ן הישראלי הוא סיפור הצלחה, רק בלי ההצלחהשוק האג"ח - מגמה יכולה להימשך הרבה מעבר לקו השפיות
בספטמבר 1981, לפני 30 שנה, ראיין הניו-יורק טיימס מספר מומחים על שוק האג"ח הממשלתיות כשבאותה תקופה הציעו ל-30 שנה (למעשה מאז ועד היום) תשואה שנתית של 15.2%. אותם מומחים טענו שזוהי איננה השקעה טובה כיוון שהריביות לא יכסו אפילו את האינפלציה הצפויה. הם בטח לא חשבו שמישהו יבא אחרי 30 שנה לבדוק אם צדקו ? (ראו בהמשך את הכתבה מ-1981)היום מובטח למשקיעים כמעט באופן מוחלט שהאג"ח האמריקאיות ל-30 שנה לא יפצו על האינפלציה (צפויה תשואה ריאלית של 0.3% בלבד) ואת המשקיעים זה לא מעניין.
מעניין שהמשקיעים מוכנים לקבל תשואה ריאלית אפסית עד שלילית למרות שהכלכלה בארה"ב צומחת, למרות שהתנודתיות בשווקים נמוכה יחסית וששיעורי האבטלה נופלים במהירות. אם כך, נראה שהתשובה לשאלה כמה זמן יכולות התשואות הריאליות להישאר אפסיות עד שליליות היא "נצח"! בישראל עוד יכולים המשקיעים לקבל ל-10 שנים תשואות ריאליות חיוביות (של 1.3%) והם עדיין לא מתנפלים עליהן, טעות שיצטערו עליה?