סקירת שוק ההון בעולם: המצוק הפיסקלי מוסיף אי ודאות לשווקים. מיטב.
מאקרו, אגרות חוב וריביות
> עדיין חוסר הסכמה בכל האמור לטיפול בסוגיית הצוק הפיסקלי
> צמיחה מרשימה של 3.1% ברבע השלישי בארה"ב – עם זאת, אין כאן שינוי מהותי
> על רקע הממשלה החדשה ביפן, נוצר פתח לרווחי הון באיגרות החוב של הממשלה.
> באירופה: יציבות באיגרות החוב החזקות, התפטרות מונטי והפחתת דירוג בקפריסין
מטבעות
> האם יעד של 100 ינים לדולר הוא הגיוני? מתברר שכן
> מטבעות ה-Carry נחלשים על רקע המשבר הפיסקלי בארה"ב
> הקרונות השבדית והנורבגית מתחזקות כנגד ה-USD וה-EUR, וצפויות להמשיך במגמה זו במהלך 2013
הנבחרים לא מגיעים להסכמה ביחס לתקציב 2013
ב-5 לנובמבר נערכו הבחירות הכלכליות לנשיאות ארה"ב שבהן, כזכור, זכה ברק אובאמה בקדנציה שניה. במרכז קמפיין הבחירות עמד המצב הפיסקלי האמריקאי וכיצד כל מועמד חושב שצריך לנהל את הכלכלה האמריקאית.
אמנם, ברק אובאמה זכה אך, לצערו אין לא רוב מוחלט בשני בתי הנבחרים. בעוד שהסנאט הוא דמוקטרי, בית הנבחרים הוא רפובליקני.
כלומר, אובאמה זקוק לרפובליקאים בכדי לאשר את תקציב 2013 אשר צריך להתמודד עם שינוים קשים במדיניות המס הצפויים בסוף השנה, אשר כידוע, יצמצמו את הגירעון ב-600 מיליארד דולר.
באופן בסיסי, ברור שצמצום הגירעון הוא מבורך, עם זאת, צמצום כה
חד
ומהיר צפוי להשפיע על הפעילות הכלכלית ועל הנגזרות שלה בצורה קשה מאוד.
לשם המחשת ההשפעה של הצוק הפיסקלי על הכלכלה האמריקאית, די אם נתבונן בהערכות של משרד התקציב האמריקאי של בית הנבחרים אשר הכין שני תסריטים לפעילות הכלכלית.
כך, במשרד מעריכים כי הגירעון בשנת 2012 יסתכם ב-1.1 טריליון דולר. כעת, במידה ותהינה הסכמות בכל האמור לגירעון הוא יסתכם בשנת 2013 בכ-1 טריליון דולר, במידה ולא הוא יתכווץ לכדי 640 מיליון דולר.
עם זאת, זה רק החלק הקל. לפי האמדנים עולה כי הסכמה תביא לצמיחה של 1.7% בשנת 2013 ולכדי אבטלה בשיעור של 8.0%. לעומת זאת, אי הסכמה תביא לכדי התכווצות של 0.5% בכלכלה האמריקאית ולעלייה משמעותית בשיעור האבטלה לכדי 9.1%.
לקראת סוף השבוע עלו לכותרות הכשלונות בדיונים וחוסר ההסכמה בכל האמור לצוק הפיסקלי. נגזרת נוספת של הגירעון היא צרכי הגיוס. וכך, חוסר ההצלחה, שמשמעותה היא ירידה בהיקף ה-UST המונפק. אלו הביאו לידי כך שה-UST רשמו עליות מחירים (ירידה בתשואה לפדיון). כך, ה-UST ל-10 שנים נסחרה בסוף שבוע המסחר בתשואה לפדיון של 1.762%, לעומת התשואה לפדיון בה היא נסחרה ביום ב' 1.845%. במהלך כל השבוע נרשמה עלייה של 6 נ"ב בתשואה לפדיון של האיגרת הממשלתית האמריקאית.
בצד השני של האוקיינוס, איגרות החוב האירופיות ה"חזקות" רשמו על ערכן במהלך השבוע, תוך שינויי מחירים קלים, כאשר איגרת החוב של גרמניה ל-10 שנים נסחרה בסוף השבוע בתשואה לפדיון של 1.374%. האיגרת קיבלה תמיכה מירידה זה החודש השני ברציפות במדד אמון הצרכנים הגרמני.
מנגד, איגרות החוב של איטליה רשמו הפסדי הון על רקע התפטרותו של ראש הממשלה, מאריו מונטי. נציין כי סוכנות הדירוג S&P הפחיתה השבוע את דירוג החוב של קפריסין מרמה של 'B' לכדי '+CCC'.
אנו ממשיכים לשמור על גישה של הימנעות מאיגרות החוב הממשלתיות המתאפיינות בתזזיתיות וברגישות גבוהה לרעשים. בהתאם, האפיק הקונצרני, במיוחד האמריקאי, נראה חלופה טובה לממשלתיות.
ברבע השלישי המשק האמריקאי הפתיע לחיוב, אך אין כאן שינוי משמעותי במגמה
השבוע פורסם האמדן השלישי לצמיחה במשק האמריקאי, לרבע השלישי של 2012. לעומת הפרסום הקודם, שבו פורסם שבו דווח כי המשק האמריקאי צמח ב-2.7%, השבוע עודכנו המספרים לכדי צמיחה של 3.1%.
ביחס לפרסום הקודם, נרשם שינוי לטובה בצריכה הפרטית אשר התרחבה ב-1.6%, לעומת 1.4%.
מנגד, בעוד שבפרסום הקודם דווח על התרחבות קלה של 0.1% ביבוא, כעת דווח על ירידה של 0.6%. כידוע, היבוא תורם לצמיחה בכיוון הפוך (עלייה ביבוא פוגעת בצמיחת המשק) אזי, להתכווצות היבוא הייתה תרומה חיובית לצמיחה.
באופן כללי, אנו לא חושבים כי הדיווח הנוכחי משנה משמעותית את המגמה הנצפית במשק האמריקאי. עם זאת, ייתכן כי הצמיחה הנוכחית מצליחה להסביר במידה מסויימת את ההפתעה שנרשמה בחודשים האחרונים, כאשר שיעור האבטלה פחת, מעבר להערכות השוק.
אף אחד לא
באמת
מצפה לכך ששיעור הצמיחה יישאר ברמה הגבוהה מ-3%, הן ברבע האחרון של 2012 וגם לאורך 2013. לראיה, הקונצנזוס של השוק צופה לצמיחה של 1.4% ברבע הנוכחי ולכדי צמיחה של 2.0% בשנת 2013.
קשה להאמין כי על רקע ההתפתחויות האחרונות נראה את החברות האמריקאיות חוזרות להשקיע בצורה משמעותית בתחילת 2013 או את הצרכן האמריקאי מגביר את הוצאותיו. יתר על כן, די ברור כי התקציב הממשלתי האמריקאי יצטרך להתכווץ, גם אם בצורה קלה. כלומר, ההשפעה של המדיניות הפיסקלית על הצמיחה תהיה פחות מרחיבה, בהשוואה לשנים האחרונות.
אולי קרן האור המרכזית בתקופה זו מגיעה משוק הדיור למגורים אשר כבר לא בולם את הכלכלה האמריקאית, אלא חזר לתמוך בה, גם אם לא במידה משמעותית. לראיה, היקף התחלות הבנייה עמד בנוסמבר על 861 אלף (מונחים שנתיים), לעומת כ-408 אלף בראשית 2009. יתר על כן, מחירי הבתים עלו בשנה האחרונה בקירוב ל-4%, כאשר קצב ההתייקרות אף הולך ומעצים.
ככלל, הדיווחים על חוסר ההסכמה, לעת עתה, בכל האמור לגירעון האמריקאי, הם מטרידים במיוחד, על רקע העובדה כי, כאמור המשק האמריקאי צמח בשיעור נאה ברבע השלישי וגם האינדיקטורים לחודשים אוקטובר ונובמבר היו סבירים למדי. לדוגמא, הייצור התעשייתי עלה בנובמבר ב-1.1%. ההזמנות של מוצרים בני-קיימא עלו ב-0.7%, גם כן בנובמבר. כלומר, ייתכן וחוסר פתרון בכל האמור לתקציב יפגע בצמיחה המסתמנת.
http://www.meitav.co.il/files/111.JPG
http://www.meitav.co.il/files/222.JPG
ביפן שלאחר הבחירות גובר הלחץ לעורר את האינפלציה
אחד הנושאים שעלו במסגרת הבחירות שהתקיימו בראשית השבוע שעבר ביפן היה האינפלציה. זו, כידוע היא נמוכה מאוד, עד כדי שלילית בחלק ניכר של שני העשורים האחרונים.
המפלגה שזכתה בבחירות, ה-LPD (Liberal Democratic Party), ש-Abe עומד בראשה הציגה עמדה תקיפה בכל האמור לצורך בביצוע של מהלכים אקטיביים לעידוד האינפלציה. הדבר צפוי להשפיע על הבנק המרכזי, אשר כשל לאורך שני העשורים האחרונים ביצירת אינפלציה במשק.
השבוע התקיימה הישיבה המוניטרית של הבנק המרכזי. בוועדה המוניטרית עלתה הצעה להפחית את הריבית המוניטרית ל-0.0%. משמעות הדבר היא שפקדונות הבנקים המסחריים בבנק המרכזי שהיקפם מסתכם ב-373 מיליארד דולר לא יקבלו כלל ריבית. לצערם של התומכים במהלך, נגיד הבנק, Masaaki Shirakawa, התנגד לכך.
יתר על כן, הנגיד אמר כי בקשתו של Abe לקבוע יעד אינפלציה גבוה ידון רק בישיבה המוניטרית הבא. Shirakawa שכנראה מתנגד לשינוי, צפוי לפנות את כסאו ב-8 לאפריל. לכן, אם יחול שינוי בריבית או במדיניות המוניטרית, הוא יקרה רק לאחר כניסתו של הנגיד החדש, ברבע השני של 2013.
מצבה של הכלכלה היפנית הוא רחוק מלהשביע רצון, האוכלוסיה מתכווצת, הכלכלה לא השתקמה לחלוטין מאז משבר הגרעיני בפוקושימה, הייצור התעשייתי התכווץ ב-12 החודשים האחרונים ב-4.5% והמכירות הקמעוניות ב-1.2%. אם לא די בכך, אזי קיימת מתיחות פוליטית קשה בין היעד
היצוא
האידיאלי של יפן – סין. והדבר משפיע גם הוא על הסביבה העסקית והכלכלית במדינה.
לפיכך, אנו מאמנים כי הנחישות של הממשלה הנרקמת לפעול לעידוד האינפלציה היא ממשית ותישא כבר מהלכים השנה. לפיכך, ההנהגה המוניטרית הבאה תהיה הרבה יותר אקטיבית ולכך, נוצר פתח לרווחי הון באיגרות החוב של יפן...
מטבעות
> האם יעד של 100 ינים לדולר הוא הגיוני? מתברר שכן
> מטבעות ה-Carry נחלשים על רקע המשבר הפיסקלי בארה"ב
> הקרונות השבדית והנורבגית מתחזקות כנגד ה-USD וה-EUR, וצפויות להמשיך במגמה זו במהלך 2013
המטבעות האירופאים מנצחים את האסייתיים
הין היפני חתם ביום ו' את השבוע השישי הרצוף שבו נרשמת ירידה בערכו כנגד ה-USD. השבוע, הבחירות "עשו" את העבודה כאשר המשקיעים מבינים כי ראש הממשלה הנבחר צפוי לפעול בצורה נמרצת יותר מול הבנק המרכזי ולשכנע אותו להפעיל כלי מדיניות מוניטרית מרחיבים בכדי לעמוד ביעדי האינפלציה.
בהנחה שבבנק המרכזי יתחילו לפעול בצורה נמרצת בעניין, משמעות הדבר תהיה היחלשות של הין היפני.
כך, במהלך השבוע נחלש הין היפני כנגד הדולר האמריקאי ב-0.86%, או בכ-6%, לעומת רמתו ב-9/11.
להערכתנו, המגמה המאפיינת את הין בשבועות האחרונים תימשך גם במהלך 2013, כאשר יעד של 100 ינים לדולר הוא אפשרי בהחלט. הערכה זו נתמכה במיוחד על רקע תוצאות הבחירות וההשלכות שלהן על המדיניות הכלכלית שתהיה בשנה הקרובה. יתר על כן, גם במישור המדיני, ובמיוחד מול סין, על רקע הסכסוך הבעלות על האיים, צפוי הין להיחלש פעם נוספת.
עם זאת, חשוב לציין כי במהלך השנה התחזק הין היפני כנגד הדולר האמריקאי בשיעור של כ-9%. כאמור, אנו צופים כי מגמה זו תתהפך בשנת 2013.
באופן כללי, בשבוע נחלשו, כנגד הדולר האמריקאי מספר רב של מטבעות Carry מהמזרח ומאיזור הפסיפיק, אך לא רק משם. משלל המטבעות נציין את הדולר הניו-זילנדי (2.8%-), הדולר האוסטרלי (1.6%-), אשר נחלשו עקב בעיות באישור התקציב האמריקאי, השפעתו על הצמיחה העולמית ועל מחירי הסחורות.
לעומת זאת, המטבעות האירופים רשמו השבוע התחזקות נאה כנגד הדולר האמריקאי כשבראשם עומדת הקרונה השבדית (1.9%) והקרובה הנורבגית (0.8%). במידה מסויימת העובדה כי הבנק המרכזי השבדי אשר רמז כי תקופת הפחתות הריבית הסתיימה הביאה להתחזקות המטבע. הקרונה הנורבגית נתמכה בכך שהבנק המרכזי הודיע על הותרת הריבית ללא שינוי, ברמה של 1.5%, בכדי למנוע את ההתייקרות במחרי הבתים.
להערכתנו, הקרונות, השבדית והנורבגית צפויות לרשום התחזקות במהלך השנה הקרובה כנגד האירו, על רקע המשבר הנמשך בכלכלה האירופאית ורצון המשקיעים לנוע לעבר מטבעות המייצגים כלכלות איתנות.
מנגד, הדולר האמריקאי צפוןי לשוב ולהתחזק כנגד האירו, לאחר סיום הטיפול במצוק הפיסקלי.
http://www.meitav.co.il/files/555.JPG