צעד קדימה ושניים אחורה בשיחות הצוק הפיסקאלי. פסגות.
הצוק הפיסקאלי
למרות נתוני מקרו חיוביים בימים האחרונים (ראה בהמשך), כישלון תכניתו של ג'ון ביינר (יו"ר בית הנבחרים ונציג הרפובליקנים בשיחות לפתרון הצוק הפיסקאלי) הובילה לירידה של 0.9% ב-S&P 500. מי שפסל את התוכנית היו חבריו של ביינר במפלגה הרפובליקנית שהפרו פקודה ושמרו על עמדה בלתי מתפשרת בנוגע להעלאות מיסים עתידיות. לכן, הירידה בשווקים לא נבעה מאי ההתקדמות בשיחות לפתרון הצוק הפיסקאלי שכן גם אם הצעת ביינר הייתה עוברת את הבית הנבחרים היא לעולם לא הייתה עוברת את הסנאט הדמוקרטי, אלא מהקושי העומד בפני ביינר להגיע בכלל לשולחן המו"מ עם הצעה סבירה. בנוסף, כיוון שחברי הקונגרס יצאו לחופשת חג המולד שלהם, השיחות יימשכו רק ב-27 חודש כך שמסגרת הזמן הולכת ומתקצרת.
בשורה התחתונה אנחנו ממשיכים להעריך שהפוליטיקאים יצליחו להגיע להסכמות שימנעו את אפקט הצוק הפיסקאלי אבל גם שהשיחות יימשכו עד הרגע האחרון. אפקט האובר-דרמטיזציה שכל כך מקובל בפוליטיקה (ובחיים) בארה"ב מוביל לכך ששני הצדדים רוצים לצאת מהשיחות במצב בו נראה כאילו הם ניסו לעשות ככל שביכולתם להשיג את מטרות הבוחרים שלהם אבל נאלצו להתפשר ברגע האחרון על מנת לא להכניס את המשק למיתון. בעניין זה נזכיר את משפטו האלמותי של צ'רצ'יל: "האמריקאים תמיד יעשו מה שצריך, אבל רק לאחר שמיצו את כל האפשרויות האחרות".
גם שעון העצר בערוצים של בלומברג ו-CNBC שסופר לאחור את הזמן שנותר עד התממשות הצוק הפיסקאלי בסוף השנה מיותר ונועד אך ורק להשיג אפקט דרמתי. במציאות, גם אם יקבלו את ההסכמות בימים הראשונים של ינואר, ההשפעה השלילית על המשק לא תהיה משמעותית.
נקודות עיקריות לגבי התקדמות השיחות עד היום:
• ביינר והדמוקרטים מסכימים להעלות את מס ההכנסה לעשירים לרמה מקסימלית של 39.6%. ההבדל בין הצדדים הוא על הגדרת המושג "עשיר". הדמוקרטים מוכנים להתפשר על בעלי הכנסות של 400 אלף דולר בשנה ומעלה, ביינר מדבר על כאלו שמכניסים מיליון דולר ומעלה. פסילת תכניתו של ביינר נבעה בעיקר מסעיף זה. רוב הרפובליקנים לא מוכנים לשמוע על העלאת מס בכלל.
• אובמה מוכן להתפשר ולבצע קיצוץ בהוצאות הבריאות אך עדיין קיים ויכוח בינו לבין ביינר על היקף הקיצוץ.
• שני הצדדים מסכימים על אי הארכה של הטבות המס שניתנו למעסיקים במהלך המשבר.
• שני הצדדים מסכימים על שינוי המדד אליו מוצמדים תשלומי הביטוח
הלאומי
ומדרגות המס. כרגע ההצמדה היא למדד עם משקלות קבועים (CPI, בדומה למדד של הלמ"ס) אותו יחליפו במדד בו המשקולות משתנות בהתאם לנתוני הצריכה (C-CPI). כיוון שאצל הצרכנים יש אפקט תחלופה (אם מחירי האורז עולים, עוברים לפסטה), האינפלציה לפי מדד זה תהיה בד"כ נמוכה יותר. בעשור האחרון הפער הממוצע בין המדדים עמד על 0.5% בשנה. ע"י המעבר למדד ה-C-CPI, הוצאות הביטוח
הלאומי
צפויות לקטון והעובדים צפויים לעלות מהר יותר במעלה מדרגות המס. במילים אחרות, החלפת המדד מאפשרת להעלות מיסים ולקצץ תקציבים מבלי להתעסק בזוטות כמו העלאות מיסים או קיצוצים תקציביים.
• בהסתכלות ארוכת טווח הרפובליקנים מעוניינים בתוכנית ל-10 השנים הקרובות המורכבת מקיצוצים של טריליון דולר בצד ההוצאות וגידול של טריליון דולר בצד ההכנסות. הדמוקרטים לעומתם מדברים על קיצוץ של 925 מיליארד דולר בהוצאות וגידול של 1.2 טריליון דולר בצד ההכנסות. נו
באמת,
על זה לריב?
נתוני מאקרו חיוביים בארה"ב
נתוני הצמיחה לרבעון השלישי עודכנו שוב כלפי מעלה ועומדים כעת על 3.1% (מונחים שנתיים) לעומת 2% באומדן הראשון ו-2.7% באומדן השני. בשורה התחתונה מדובר אמנם על צמיחה מהירה של המשק האמריקאי אך כפי שניתן היה לראות כבר באומדן הקודם, צמיחה זו מתבססת על שתי נקודות שאינן ברות קיימא. הראשונה היא גידול במלאים שאחראי על 0.7% מהצמיחה. גידול זה צפוי דווקא להכביד על הצמיחה ברבעונים הקרובים כיוון שבהינתן המלאים הגדולים, הצורך לייצר קטן יותר. השנייה היא גידול של 3.9% בהוצאות הממשלה שאחראיות על 0.75% מהצמיחה. גידול זה נובע בעיקר מ"כלכלת בחירות", כך שאינו צפוי להמשך ואף דווקא לקטון בעקבות הצמצום הפיסקאלי המתוכנן בארה"ב.
בצד החיובי, הגידול בצריכה הפרטית עודכן ל-1.6% (לעומת 1.4% באומדן הקודם) ותרומת מאזן הסחר (הייצוא נטו) גדלה ל0.4% לעומת 0.1% בלבד באומדן הקודם.
בשורה התחתונה, לאחר צמיחה חלשה של 1.3% בלבד ברבעון השני נרשם ברבעון השלישי תיקון שחלק גדול ממנו נובע מאירועים
חד
פעמיים. בשני הרבעונים האחרונים, קצב הצמיחה בארה"ב עומד על 2.2% (מונחים שנתיים), סביר אבל לא משהו שמסב גאווה גדולה למקבלי ההחלטות בארה"ב.נתוני ההכנסה וההוצאה הפרטית עלו בנובמבר בשיעורים חדים. עם זאת, חלק נכבד מהעלייה היא למעשה תיקון לירידות שנרשמו בחודש קודם בעקבות הסופה סנדי.
ההכנסה הריאלית הפנויה עלתה בנובמבר ב-0.8%, זאת לאחר ירידה של 0.1% באוקטובר. העלייה בהכנסה נבעה מכל סעיפי ההכנסה השונים: שכר, הכנסות מריבית ודיווידנד, תשלומי העברה והכנסות מהשכרת דירות.
ההוצאה הריאלית עלתה ב-0.6% אבל נבעה בעיקר מרכישות מוצרים ברי קיימא שעלו ב-2.7% (לאחר ירידה של 1.1% באוקטובר) וזאת בשל גידול במסירות רכבים שהתעכבו בגלל הסופה. ללא מוצרים ברי קיימא ירדה ההוצאה ב-1%.
שיעור החיסכון עלה לרמה של 3.6%, לעומת 3.4% בחודש שעבר.
בהסתכלות קדימה, ללא הפתעה מיוחדת בדצמבר, נתוני ההוצאה של אוקטובר-נובמבר מלמדים על גידול של כ-2% בסעיף הצריכה הפרטית ברבעון רביעי, זאת כאמור לעומת 1.6% ברבעון הנוכחי. בטווח הארוך יותר, בסביבה של שיעור חיסכון נמוך כל כך (שעוד צפוי לרדת בחודשים הקרובים כיוון שאלו שנפגעו בסופה צריכים לדאוג לתיקונים ורכוש חדש שלא מבוטח באופן מלא) הגידול בהוצאה תלוי בעיקר בעלייה בשכר הריאלי כך שאנחנו לא צופים גדולות ונצורות בעניין זה.הזמנות מוצרים בני קיימא עלו ב-0.7%, הרבה מעל הצפי שעמד על עלייה של 0.3% בלבד, ובנוסף לעלייה באוקטובר שעמדה על 1.1%. הנתון המפתיע ביותר בדיווח היה גידול של 2.7% בהזמנות מוצרי השקעה שמתווסף לגידול של 3.2% בסעיף בחודש שעבר. נזכיר כי בין יוני לספטמבר נרשמה ירידה מצטברת של כ-8% בסעיף, ירידה אותה ייחסנו לחששות הפירמות מתרחיש הצוק הפיסקאלי. הגידול המחודש בהזמנות, על אף חוסר ההתקדמות בשיחות בוושינגטון, עשוי לנבוע משתי סיבות. הראשונה: החששות מהצוק הפיסקאלי היו פחות משמעותיות משחשבנו. אם זה המצב אז גם לא צריך לצפות לקפיצה משמעותית בהזמנות ובצמיחה כשיתקבלו בתחילת השנה ההסכמות לגבי הארכת הטבות המס. השנייה: הפירמות שעצרו את ההשקעות בעקבות החששות מהצוק הפיסקאלי, מוציאות לפועל הזמנות אחרונות לפני סוף שנה משיקולים חשבונאיים ותקציביים.
אורי גרינפלד, מנהל מחקר מאקרו - פסגות בית השקעות
