מבקש להעמיד טעות על דיוקה.
למען הגלוי הנאות אין לי השכלה כלכלית \ מנה"ס \ רו"ח \ משפטית.
כתבת: "הפד קונה אגח ממשלתיות של ארה"ב - מהיכן הוא מביא הכסף לרכישה? - מהאויר, הוא פשוט רושם אצלו בספרים תחת סעיף "מזומנים" איזה סכום שהוא רוצה , מעביר אותו לממשלה ומקבל אגח. הממשלה לוקחת הכסף ומבזבזת אותו.
להלן צטוט ממסך ממשלתי (מצ"ב בהמשך): "
בשנת 2009, הפעיל בנק ישראל תוכנית לרכישת אג“ח ממשלתי בשוק המשני בהיקפים גדולים יחסית )18 מיליארד ש“ח(. התוכנית הופעלה תוך כדי התייעצות עם היחידה
לניהול החוב הממשלתי וחלק מרכישות האג“ח של בנק ישראל התבצעה באמצעות עושי
השוק הראשיים. "
http://www.ag.mof.gov.il/NR/rdonlyre...report2009.pdf
מה שקרה ב- 2009 הוא מפולת כללית בשוק ההון , אג"ח קונצרניות טובות נסחרו בלא מעט פעמים במחצית מערכן המתואם, אג"ח ושטרי הון בנקאים נסחרו לפעמים ב- 70% מערכם המתואם (אני זוכר אג"ח בנק מזרחי שנסחר ב- 70% מערכו), אג"ח ממשלתי נסחר בכ- 90% מערכו המתואם.
על מנת לעצור את ההשתוללות, בנק ישראל "הדפיס" כסף וקנה בכסף אג"ח ממשלתי בניכיון יש לשים לב, הוא קנה בשוק ולא בהנפקה של משרד האוצר - מי שמכר לו את האג"ח הסכים לקבל פחות בתמורה למזומן ביד ומייד. רק לדוגמא, מי שמכר לבנק ישראל ב- 90אג לשקל יכול היה לקנות שטר של בנק המזרחי ב- 70אג, ומי שמכר מזרחי ב- 70אג יכול היה לקנות אג"ח ד של גזית גלוב ב- 50אג.
ברגע שפישר קונה אג"ח בניכיון, הוא מייצר לעצמו רווח על ההפרש שבין הערך המתואם + הקופונים שיהנה מהם בדרך (מהוון למחיר הרכישה) - בעתיד האג"ח יפרע ופישר יקבל את המזומן ביד.
למעשה הבנק המרכזי יכול להוות "עושה שוק" שמנווט את הספינה תחת הנחה יחידה: יש לו מדפסת והוא מאמין שה"מדינה שלו" תשלם את מלוא החוב.
לו לבנק המרכזי ביוון היתה אפשרות להדפיס דרכמות - בשיא המשבר - הבנק היה מתחיל לקנות אג"ח ממשלתי יווני ב- 40-50-70% מהמתואם ומייצר לעצמו רווח הון ובתמורה מזרים מזומן למערכת.
גוש היורו שלל את האפשרות הזאת ממדינות מובילות כמו ספרד, צרפת, גרמניה, איטליה - דבר שהיה באפשרותן לעשות בעבר הלא רחוק.
לרב, קיים עקום ריביות נורמאלי - קרי אג"ח קצר נסחר בריבית נמוכה יותר מאשר אג"ח ארוך - זה מתקיים באג"ח ממשלתי בישראל ולא מתקיים נניח באג"ח IDB אחזקות לאור מצבה "הלא נורמאלי" - אג"ח ג ו- ה נסחרות בתשואות של מאות אחוזים לעומת עשרות ב- ד הארוכה.
בנק מרכזי יכול לקנות בניכיון אג"ח קצר - ולהזרים נזילות לשווקים - כאשר מתחילה רגיעה האג"ח מטפס אל אזור הפארי בקצר והבנק המרכזי יכול לפעול על מנת להחליף (בשוק) אג"ח קצר בפארי או מעליו באג"ח ארוך בניכיון.
הנחת העבודה שאג"ח מח"מ 2 ששווה 102אג שווה באמת 102אג ואג"ח מח"מ 15 ששווה 102אג אך נסחר ב- 97אג שווה 102
החלפה של אג"ח ארוך בקצר לא משנה הרבה את המאזן אבל מספקת נזילות לשווקים כשהם חפצים בה.
בנק מרכזי יכול לפעול לקנייה של אג"ח בנקאי תוך מכירה של אג"ח ממשלתי והקטנת הניכיון של האג"ח הזה.
בסופו של יום, מה שהבנקים עשו זה "נפחו את המאזן" - מצד אחד הם הגדילו את כמות ההתחיבויות שלהם מצד שני את שווי הנכסים - כל עוד לא תקרה קטסטרופה כמו ממשלה שלא משלמת את חובותיה או תאגדי בנקאי שלא מכבד אג"ח מגובה משכנתאות הכל בסדר.
למעשה, אני מדמה את הנגידים של הבנקים המרכזיים של מדינות העצמאיות (ארה"ב, יפן, קוראה, ישראל, אנגליה, ...) כטבחים שעומדים במטבח ומוסיפים עוד ועוד ועוד תבלינים ביחס למה שהיה נהוג בעבר - התקווה של כולם היא שכולם בקרב הגדולים יצליחו במעשיהם ויחדיו הם יורידו את גובה הלהבות בעתיד (הקטנת המאזן).
לטעמי, לנגיד הבנק המרכזי לא היתה ברירה, הוא חי בעולם גלובאלי שבו כסף וסחורות נעים מצד לצד לפעמים במהירות האור (נו טוב, הרב לא לוויני אז מהירות התפשטות של גל אלקטרומגנטי בסיב אופטי או קואקסיאלי - מהירות החבורה יכולה להיות קטנה פי כמה ממהירות האור בוואקום). ברגע שהריבית ירדה בארה"ב, יפן ואף בגוש האירופי לפישר לא היתה יותר מדי ברירה אלא להוריד את הריבית בארץ הקוידש. לולא עשה כן, שערי המט"ח (סל המטבעות) היה נופלים חדות ופוגע קשות ביצואנים שמדינת ישראל תלוייה בהם.
על מנת לתמוך ביצואנים הבנק המרכזי ניפח את המאזן של עצמו ברכישה של עשרות מיליארדי $ כנגד מזומן שקלי שחלקו מומן בהנפקת מק"מ מקומי.
הטעות העיקרית לטעמי, הוא אי צפיה לניפוח בועת נדלן בזמן - יתכן כי יש לנו נגיד לא ישראלי שלא ממש מבין את האופי הישראלי - לא צפה בזמן את הנזק החברתי והסכנה העתידית בניפוח בועת נדל"ן.
לו, פישר היה מוריד ריבית אבל מושיב את בנקאי המשכנתאות על כסא נמוך אצלו במשרד ובלי כוס קפה :-) והיה מבהיר להם שהם מצמצמים במהלך 2009 את שיעור המינוף שהם נותנים לרכישת נכסי דלא ניידי בדגש על ריבית משתנה ואוסר עליהם לתת שיעור מימון גבוה בפרים - לא היתה מתנפחת כאן בועת נדל"ן שאף אחד לא יודע איך להוציא ממנה את האוויר לאט מבלי להפיל את הבנקים ומבלי לחבל בדור וחצי של ישראלים שבניגוד להוריהם אין להם קורת גג בבעלותם במחיר סביר (נגיד שלא מבין את ישראל כבר אמרנו?) ואשר משעבדים את תזרים ההכנסות העתידי שלהם לשלושים השנים הקרובות בחובות עצומים ביחס לשכר החציוני במשק. כסף אשר משועבד לטובת משכנתאת חנק גדולה מדי וארוכה מדי תפגע בביקושים במשק - אם הבועה הזאת תמשיך לעוד 3-5 שנים אנחנו נמצא מאות אלפי משפחות שצורכות מעט מאוד כי נתח הארי של השכר כבר משועבד לדיור. אז נראה, שעסקים קטנים נפגעים - האם מי שיש מעל ראשו משכנתא של 800,000 ש"ח ל- 30 שנה ומשכורתו 11,000 ש"ח נטו יחד עם בת זוגו ירשה לעצמו לשבת במסעדת פועלים מקומית ולקנות פסטה ודג? או אולי לממן לגברת עוד זוג נעלים וכך יפגעו חנויות האופנה ועסקי המזון (רק כדוגמא).
בברכה,
