שוק העבודה והמיתון באירופה. פסגות.

נתוני התעסוקה לחודש נובמבר

דו"ח התעסוקה של חודש נובמבר היה טוב מאוד בהשוואה לציפיות האנליסטים אבל לא יותר מסביר ברמתו האבסולוטית. האנליסטים, שידועים בחיבתם לדרמה מיותרת, הגזימו במשקל שנתנו להשפעות של הוריקן סנדי על שוק העבודה, שהתברר כמשקל נוצה בלבד. על פי ה-BLS (הלשכה לסטטיסטיקה של שוק העבודה), ההשפעה של סנדי הייתה זניחה בלבד והיענות לסקר באזור הסופה הייתה קרובה מאוד לשיעורים הרגילים.
הנתונים:
• למשק נוספו בנובמבר 146 אלף משרות, זאת לעומת צפי לתוספת של 85 אלף בלבד.
• הנתונים לאוקטובר וספטמבר עודכנו כלפי מטה ב-49 אלף משרות (מצטבר).
• העדכון כלפי מטה נבע כמעט ורק מהסקטור הציבורי כאשר בסקטור הפרטי העדכון בספטמבר (6000-) קוזז על ידי זה שבאוקטובר (5000+).
• ממוצע התוספת בשלושת החודשים האחרונים עומד על 139 אלף משרות מה שמלמד ששוק העבודה האמריקאי ממשיך להתאושש בקצב איטי המאפשר ירידה מתונה מאוד בשיעור האבטלה לאורך זמן.
• העובדה שחג ההודיה נחגג השנה מוקדם (ב-22 לחודש) תרמה במיוחד לסקטור הקמעונאות שהוסיף 53 אלף משרות ולסקטור האירוח ופנאי שהוסיף 23 אלף משרות.
• לעומת סקר המעסיקים ממנו נלקחים הנתונים על השינוי במספר המשרות, סקר משקי הבית דווקא הושפע מהוריקן סנדי במידה משמעותית.
• על פי סקר זה, 369 אלף נסקרים דיווחו כי לא יכלו לעבוד בנובמבר בגלל מזג האוויר וזאת לעומת 64 אלף נסקרים בלבד בנובמבר ממוצע.
• בשל כך, בסקר זה נרשמה ירידה של 122 אלף משרות. למרות ירידה זו, שיעור האבטלה ירד בשתי עשיריות האחוז ל-7.7% וזאת בגלל קיטון של 355 אלף בכוח העבודה.
מעבר לנתונים עצמם, כדאי להזכיר שאיכות המשרות במשק האמריקאי חשובה לפחות כמו הכמות. גם בנובמבר, עיקר המשרות שהתווספו היו של עובדים צעירים מאוד (עד 24) ומבוגרים מאוד(מעבר ל-55). בקרב שכבת הגילאים הפרודוקטיבית ביותר (24-55), תוספת המשרות הייתה שלילית. בנוסף, גם בחלוקה לפי סקטורים ניתן להבחין כי ארבעה סקטורים שמאופיינים בשכר נמוך (משרות זמניות, קמעונאות, בריאות והוראה ואירוח ופנאי) אחראים מאז תחילת ההתאוששות בשוק העבודה ל-62% מהמשרות שנוספו. במילים אחרות, לא רק שההתאוששות בשוק העבודה תמשיך להיות איטית אלא גם שהיכולת שלה לתרום לגידול משמעותי בצריכה הפרטית מוגבלת מאוד.

בקרוב במשק האמריקאי הקרוב למקום מגוריכם

למרות הנתונים החיוביים בשוק העבודה והעליות במדדי המניות בשבועיים האחרונים, תשואות האג"ח בארה"ב ממאנות לעלות. לתשואות הנמוכות יש שני גורמים עיקריים:
1) הצוק הפיסקאלי ממשיך לאיים על השווקים. מהדיווחים שמגיעים מוושינגטון בשבועיים האחרונים נראה גם שהיכולת של שני הצדדים במפה הפוליטית להתעלות לרמה גבוהה יותר מאשר "אכלו לי, שתו לי" מוטלת בספק. במידה ואכן יצליחו הפוליטיקאים למצוא דרך להימנע מהעלאות המיסים (עדיין התרחיש המרכזי מבחינתנו, אם כי כנראה שרק בדקה ה-90) סביר להניח שבתחילת השנה נראה את המשק האמריקאי מזנק בעלייה כאשר חברות יאשרו תקנים למשרות שהתעכבו ויתחילו במרוץ התחמשות לאחר חודשים ארוכים בהם נעצרו ההשקעות במכונות וציוד. בהתאם, תרחיש כזה תומך בנכסי הסיכון ועשוי להוביל לעלייה מסוימת בתשואות האג"ח. מנגד, אם לא יעמדו הפוליטיקאים במשימתם אז תירשם גם בשוק העבודה וגם בפעילות במשק ירידה משמעותית במהלך השנה, מה שיפגע בנכסי הסיכון ויתמוך בשוק האג"ח.
2) בפרסום החלטת הריבית הקרוב (יום רביעי) צפוי הפד לפרט לגבי המשך תוכניתו להתערבות בשוק האג"ח הממשלתיות. כידוע, תוכנית ה-Operation twist (רכישות אג"ח ממשלתיות ארוכות ומכירה של קצרות) מגיעה לסיומה בסוף השנה והפד יצטרך להחליט אם הוא מודיע על תוכנית חדשה לרכישות אג"ח ממשלתיות. להערכתנו, השאלה כיום היא לא אם הפד יתחיל תוכנית חדשה אלא כמה אג"ח הפד ירכוש. בהינתן מצבו של שוק העבודה והרצון של הפד לשמור על התשואות נמוכות אנו מעריכים כי הפד יודיע על רכישות בהיקף של כ-40 מיליארד דולר בחודש לתקופת זמן בלתי מוגבלת. אפשרות נוספת אם כי פחות סבירה היא שהפד יתנה את הרכישות באינדיקאטורים מקרו כלכליים (נאמר, ימשיך לרכוש עד ששיעור האבטלה יגיע ל-6.5%).

החלטת הריבית באירופה

גם הבנק המרכזי האירופי (ECB) התכנס בשבוע שעבר להחליט על הריבית ושאר הפעולות המוניטריות בגוש (מתגעגעים לימים בהם היה צריך להחליט רק על הריבית?). בגדול, המשקיעים שציפו לשמוע מה-ECB איזשהו רמז על היקף ההתערבות הצפוי של ה-ECB באג"ח הספרדי נאלצו לחזור הביתה מאוכזבים. על פי התנהלות מסיבת העיתונאים שלאחר ההחלטה נראה כי עד שספרד לא תגיש בקשת סיוע ה-ECB לא ישחרר שום מידע וזאת בעיקר כדי לא לתת לספרד תמריץ שלילי שיגרום לה להרפות מהטיפול בגירעונות ובחובות.

עוד ממסיבת העיתונאים:

• ציטוט החודש מגיע היישר מההודעה של ה-ECB: "מצפים שההאטה תמשיך גם בשנה הבאה". ועל זה נאמר: נו באמת! אנחנו בדצמבר! עכשיו אתם נזכרים?
• ההחלטה להותיר את הריבית על כנה לא התקבלה פה אחד. כיוון שאנו מניחים שאף אחד לא חושב להעלות את הריבית, כנראה יש כבר מספר חברים שתומכים בהפחתת ריבית נוספת בגוש האירו. כדי שהם יהיו הרוב צריך שההאטה תמשיך והמיתון יגיע גם למדינות הליבה. אנו בהחלט מעריכים שזה יקרה ולכן ניתן להניח שריבית אירופה תרד ל-0.5% במחצית ראשונה של 2013. לא שזה משנה משהו, הריבית היא לא הבעיה באירופה.
• תחזית הצמיחה ל-2013 עודכנה כלפי מטה מ-0.5%+ ל-0.3%-. העדכון החד בתחזית הוביל ללא מעט כותרות בעיתונות באירופה וזאת כנראה בגלל שמדובר על הפעם הראשונה שה-ECB מציג תחזית פסימית יותר מזו של קונצנזוס החזאים (0.1%+). המסקנה העיקרית שניתן להסיק מכך היא שהרגע בו האנליסטים יעדכנו את תחזיותיהם כלפי מטה קרוב מתמיד. בהסתכלות מפוכחת יותר, נציין שלא מדובר כלל וכלל בתחזית פסימית. גם אם ניקח בחשבון שהתוצר בגוש האירו לא ישתנה מהרבעון הנוכחי ועד סוף 2013 קצב הצמיחה ב-2013 עומד "כרגע" על 0.15%-. עוד רבעון או שניים של צמיחה שלילית (מה שעומד בקנה אחד עם האינדיקאטורים השוטפים שמצביעים על המשך המיתון) ותחזית ה-ECB הופכת להיות תרחיש הבסיס.
הנתונים בגרמניה תומכים בהמשך המיתון
הייצור התעשייתי בגרמניה התכווץ במהלך אוקטובר ב-2.6% (לעומת צפי לירידה של 0.5% בלבד). גם במידה ובנובמבר-דצמבר הייצור לא ירד אלא יוותר ברמתו, מדובר על ירידה של 3.6% ברבעון רביעי ותרומה שלילית של 1% לתוצר. ממדד מנהלי הרכש שעמד בנובמבר על 46.8 נק' (ונמצא ברמה נמוכה מ-50 נק' כבר 9 חודשים) נראה שזה לא תחזית מוגזמת ואפילו מעט אופטימית. כאמור, העובדה שגרמניה בדרך למיתון מקרבת יותר מכל את הפחתת הריבית בגוש האירו. בנוסף, מיתון בגרמניה גם מאותת לשווקים שהמנהיגים באירופה (שם קוד: מרקל) ימשיכו להתכופף בפני יוון, ספרד ושאר מדינות ה-PIIGS על מנת שלא להחמיר את המצב.

ככה צריך להתנהג

השיוך למדינות ה-PIIGS לא עושה חסד עם אירלנד. תנאי הפתיחה של אירלנד ערב המשבר שונים מאוד מאלו של שאר המדינות. אירלנד הייתה משק יעיל ותחרותי שנהנה מצמיחה סבירה ומקנאתם של מנהיגים רבים בעולם המערבי שהשתמשו בה כדוגמה ומופת למדיניות הרצויה לדעתם. המשבר באירלנד נבע בעיקר מהצורך של הממשלה להלאים את כל מערכת הבנקאות שלה שעמדה לקרוס, מה שהגדיל את יחס החוב/תוצר מ-25% ל-92% בשלוש שנים. גם בהתאוששות אירלנד ממשיכה להפגין דוגמה ומראה לעולם כיצד עושים את זה נכון. הגירעון ירד ב-2012 מ-9.1% ל-8.2% בלבד, נמוך אפילו מהיעד שהוצב לאירלנד במסגרת תוכנית הסיוע (8.6%). בהתאם גם תשואות האג"ח של אירלנד ממשיכות לרדת והתשואה ל-10 שנים עומדת כיום על 4.46%, כלומר נמוכה מזו של ספרד בכמעט 100 נ"ב. ההבדל הגדול בין אירלנד לשאר מדינות הגוש הוא שאירלנד שכאמור הייתה תחרותית גם קודם למשבר, ממשיכה באותו קו ועלות השכר בה ירדה ב-13% מאז 2008. אירלנד, שהציגה בסוף השבוע את התקציב ל-2013 מצפה גם השנה להמשיך ולהקטין את הגירעון ולהגיע לרמה של 7.5% ב-2013 ו-3% ב-2015. כמובן שתהליך זה לא בא בקלות כאשר אירלנד תמשיך להוציא לפועל תכניות צנע שיתווספו לתוכניות בהיקף של 30 מיליארד אירו– כמעט 20% מהתוצר מאז 2008. העמידה ביעדים בהמשך תלויה כמובן גם בצמיחה במשק שתלויה מצידה בייצוא למשקים אחרים (בעיקר בריטניה) ובפעילות המקומית.

אורי גרינפלד, מנהל מחקר מאקרו - פסגות בית השקעות