אם אין שכל - אין דאגות.
(שודר ב"תיק תקשורת", חינוכית 2, 2/3/2006)
כשאדם קם בבוקר, מה הוא עושה?
הוא מכין לעצמו ספל קפה.
מה עושה הקפה? מעלה את לחץ הדם,
מגרה את העצבים, אבל משפר את הזיכרון.
קפה נטול קופאין
מעלה את הכולסטרול ומזיק לראייה.
במה ימתיק את הרעלים שהוא מכניס לגופו:
האם בסוכר לבן, שהשימוש בו כמוהו כהתאבדות?
או בסוכר חום -
המעניק לקפה טעם של עוגת דבש בת חודש,
ואולי בסוכרזית -
שאפילו עכברי מעבדה כבר נמנעים מלגעת בו?
למה להסתבך? עדיף לוותר על המנהג האנכרוניסטי
של קפה וסיגריה
ולפתוח את הבוקר באינטרנט
ובעיתונים, שם יספרו לנו
"בכמה ספלי קפה, שלא נזכה לשתות,
קיצרנו את חיינו בגלל הקפה שכבר שתינו".
מי שמתחיל את יומו עם התקשורת יוכל להיות
שותף פעיל לתכנית התחלואה התזונתית:
הוא יבחר אם להרוס לעצמו את הלב וכלי הדם
או את המוח ומה שבתוכו,
או שמא להסתרטן באמצעות סויה
ולצאת מזה בעזרת ברוקולי...
אכול ושתה! כי אחרת איך נחלה?
ואם לא נחלה, איך נתכנן את מותנו?
בכל יום שולחים לנו הדודים
מאמריקה מחקר חדש.
אתמול אמרו: "יין אדום
מרחיב את העורקים וטוב ללב"
והיום תיקנו: "אמנם טוב ללב,
אך כשהלב משתכר, הלבלב 'מסתכר' לו
"והורג אותנו במתיקות".
וחדשה מרעישה:
"יין מסרטן!"
הכול מסרטן. הלבן שבחלב, האדום שבכלניות,
והגיר שהמורה כותבת בו.
מה מותר לאכול? בשר אדום?
השתגעתם? מסרטן!
אלא מה? הוא גם מגביר את ה-B12
שמסייע לנו לזכור
שלא טוב לאכול בשר אדום.
"עדיף עוף", יגידו לכם אלה אשר בגלל מחסור ב- B12
שכחו את שפעת העופות...
התקשורת היא כלב השמירה של הדמוקרטיה,
אך היא, בעיקר, כלב הנחייה של ההיפוכונדריה!
המדע נרתם לשירות הסבל.
בימים שבהם נראה שהדבר היחיד המותר באכילה
הוא העיתון, שבו אנו קוראים מה אסור -
אין פלא שצצים כפטריות רעילות
מרפאים טבעיים ומושיעים
המתייחסים אל הגוף כמרכז סניטציה,
וההנאה המוזיקלית היחידה שהם מכירים היא
פריטה על המעיים.
בכל יום מורידים מאכל,
ומוסיפים עשב מועיל ותוסף מזון מחסן.
אני החלטתי שכאשר אתחיל לבלוע תוספי מזון,
אתחיל גם לשתות מים כחולים בשביל ה"וִישֶרים".
בקיצור, תאכלו מה שאתם רוצים
ותהיו בריאים!
