סקירת שוק ההון בארץ: עלייה צפויה בגמר בנייה לא תאפשר עליות מחירים. מיטב.

מאקרו
> הריבית נותרת ללא שינוי. אנו צופים להפחתה נוספת ב-2013
> עד אמצע 2013 צפויה עלייה במספר הדירות המגיעות לסיום הבנייה. זו לא תאפשר עלייה במחירים
>הצרכנים ממתנים את ההוצאה

איגרות חוב
>האפיק הממשלתי השקלי הארוך מוביל ברווחי ההון
>המדדים הקונצרנים המרכזיים לא שיקפו את הדרמה באפיק בשבוע האחרון
>בהתאם לרגישות לסיכון, ישנה עדיפות לאפיק הקונצרני על הממשלתי, כמעט בכל מח"מ



בנק ישראל החליט להותיר את ריבית דצמבר על כנה
הוועדה המוניטרית החליטה להותיר את הריבית לחודש דצמבר ללא שינוי ברמה של 2.0%, בהתאם להערכתנו.
הגורמים הרשמיים שהכריעו להחלטה זו:
(1) מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר הפתיע וירד ב-0.2%. תחזיות האינפלציה ל-12 החודשים הבאים שמרו על יציבות בתוך יעד האינפלציה, כך גם האינפלציה בפועל נמצאת במרכז היעד ולא ניכרים לחצים אינפלציוניים.
(2) רוב האינדיקטורים הכלכליים שנוספו בחודש האחרון, תומכים בהערכה כי פעילות המשק מתרחבת בקצב גידול מתון. התוצר המקומי גולמי צמח ברבע השלישי ב-2.9% (במונחים שנתיים) לעומת הרבע הקודם. בשבוע שעבר הסתיים מבצע "עמוד ענן" ולפי הערכות ראשוניות של בנק ישראל, השפעתו על התוצר תהיה נמוכה.
(3) רמת הסיכונים מהעולם נותרה גבוהה. האינדיקאטורים הכלכליים מצביעים על שיפור קל יחסית בכלכלות ארה"ב וסין לעומת המשך מיתון באירופה והחמרה במצב הכלכלי ביפן.
(4) במהלך החודש האחרון לא היו שינויים במדיניות המוניטרית של רוב המשקים בעולם ושיעורי הריבית נותרו נמוכים.
מעבר לכך, נראה כי הסיבות העיקריות להותרת הריבית על כנה, היו:
(1) העובדה שבחודש הקודם, בנק ישראל הפחית את הריבית ב-25 נ"ב.
(2) חברי הוועדה בוחנים את השפעת הפחתת הריבית בחודש הקודם על פעילות המשק ובמיוחד על שוק הדיור, לאחר הפעלת המהלך המאקרו-יציבותי.
להערכתנו הריבית המוניטרית לחודש ינואר 2012 תישאר ללא שינוי, בהנחה שהנתונים המקרו כלכליים של המשק לא יצביעו על האטה משמעותית בקצב הצמיחה של המשק. עם זאת, אנו מעריכים כי הריבית תופחת פעם נוספת בשלהי הרבע הראשון של 2013.

http://www.meitav.co.il/files/financ...l02122012a.JPG

התפתחות החוב במשק
חוב הסקטור העסקי הצטמצם בחודש ספטמבר בדומה לחודש הקודם. יתרת החוב ירדה ב-5.2 מיליארד ש"ח, לרמה של 787 מיליארד ש"ח. הירידה ביתרה נבעה מפירעון חוב נטו של כ-0.3 מיליארד ש"ח ומייסוף שער החליפין של השקל מול הדולר.
יתרת החוב של משקי הבית הסתכמה בחודש ספטמבר ב-383 מיליארד ש"ח. יתרת החוב לדיור מסך החוב של משקי הבית גדלה ב-1.8 מיליארד ש"ח, מתחילת השנה, גדלה יתרת החוב לדיור ב-15.7 מיליארד ש"ח.
בנוסף, בחודש אוקטובר הסתכמו ביצועי המשכנתאות ב-3.4 מיליארד ש"ח, לעומת 3.2 מיליארד בספטמבר, עלייה של 6.3%. מהשוואת חודשי אוגוסט-אוקטובר השנה לעומת שנה שעברה, ניתן לראות התעוררות מסוימת בשוק הדיור, סך ביצועי המשכנתאות גדל ב-33.8%. ככל הנראה, הגידול נובע הן מעליית שיעור המע"מ בחודש ספטמבר והן מהעובדה שבאוקטובר אשתקד התקיימו רוב חגי תשרי, לכן מספר ימי העסקים היה קטן יותר.
נציין כי, נתונים אלו לא יכולים לספק לבנק ישראל אינדיקציה לגבי השפעת החלטת הפיקוח על הבנקים על צמצום המינוף, שהחלה בראשית נובמבר.
http://www.meitav.co.il/files/financ...l02122012b.JPG
שוק הדיור למגורים
השבוע פורסמו מספר אינדיקטורים בנוגע לשוק הנדל"ן המקומי. כך, הכמות המבוקשת של דירות חדשות (כמות הדירות שנמכרה ועוד מספר הדירות בבניה פרטית שהוחל בבנייתן) גדלה בחודש אוקטובר ב-12.8% (נתונים מנוכי עונתיות) לעומת ספטמבר.
אינדיקטור נוסף, להבנת המגמה בשוק, הוא מספר חודשי ההיצע. האינדיקטור, מחושב כיחס שבין מספר הדירות שעמדו למכירה בסוף החודש לבין מספר הדירות שנמכרו במהלך החודש. כלומר, הוא מייצג את מספר החודשים שיידרש בכדי למכור את כל מלאי הדירות המשק, בהנחה שלא יתווספו דירות חדשות למכירה. על פי נתוני המגמה, מספר חודשי ההיצע נותר יציב באוקטובר ועמד על 12.4, כאשר הממוצע מתחילת השנה הוא 12.3. דהיינו, אנו רואים התייצבות במספר חודשי ההיצע בחודשים האחרונים. יתר על כן, הדבר מצביע על כך שנדרשת שנה שלמה בכדי למכור דירה. לעומת כ-7 חודשים לפני שנתיים.
התחלות הבנייה שביוזמה פרטית, ברבע השלישי השנה, עמדו על קצב שנתי של 25.4 אלף יחידות לשנה, הנמוך משמעותית מאשר נצפה ברבע הקודם 34.1 אלף דירות. זהו למעשה הרביע הראשון, שבו היקף התחלות הבנייה הוא נמוך מאשר הביקוש הטבעי של המשק.
אם ניקח בחשבון כי, הזמן הממוצע הנדרש לבניית דירה עומד על כשנתיים, אזי גמר הבנייה במחצית השנייה של 2012 הן התחלות הבנייה שנרשמו במחצית השנייה של 2010. כידוע, בתקופה זו חצו לראשונה, זה יותר מעשור, התחלות הבנייה את רף ה-40 אלף, לפיכך, דירות אלו מגיעות בימים אלו לשוק (ראו עדות לכך בתרשים "יד 2"). יתר על כן, השיא בגמר הבנייה נרשם ברבעים השני והשלישי של 2011, לפיכך היקף גמר הבנייה עוד צפוי לעלות, במהלך 2013 (ראו תרשים משמאל).
אי לכך, אנו מעריכים כי פוטנציאל ההתקררות בשוק הדיור והלחץ לירידה מחירים יהפוך בראשית 2013 לממשי.

http://www.meitav.co.il/files/financ...2122012cdf.JPG
אינדיקטורים נוספים
• נתון פחות מעודד דווח בסקר כוח אדם לחודש אוקטובר, לפיו שיעור האבטלה עלה לרמה של 7.0% לעומת 6.9% בחודש הקודם. מספר המועסקים בחודש אוקטובר הגיע ל-3.384 מיליון איש לעומת 3.394 מיליון בחודש ספטמבר (נתונים מנוכי עונתיות). בנוסף, אחוז המשתתפים בכוח העבודה ירד בחודש אוקטובר ל-63.8% בהשוואה ל-64.1% בספטמבר. התפתחות זו תואמת את החולשה הכלכלית המאפיינת את המשק בתקופה זו, ובהתאם לכך ולהערכתנו לתת-צמיחה גם במהלך 2013, אנו צופים כי שיעור האבטלה ימשיך במסע מעלה, בצורה מתונה.
• מנגד, הצרכנים ממשיכים לבזבז. סך הרכישות בכרטיסי האשראי עלה בחודש אוקטובר ב-0.6% לעומת חודש ספטמבר (בניכוי עונתיות ואינפלציה). נציין, התרחבות קלה זו באוקטובר מגיעה לאחר צמצום משמעותי בחודש הקודם, 1.5%. מראשית השנה, נרשמה עלייה של ריאלית של 2.5% בהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי, לעומת 4.1% בתקופה המקבילה לפני שנה. היינו, גם הצרכנים ממתנים את קצב ההתרחבות של הוצאותיהם.
http://www.meitav.co.il/files/financ...l02122012e.JPG
שוק האג"ח
חמשת ימי המסחר האחרונים היו שבוע המסחר המלא הראשון, לאחר סיומה של המערכה הצבאית. יתר על כן, השבוע הותירה הועדה המוניטרית של בנק ישראל את הריבית לחודש דצמבר (ההחלטה האחרונה לשנת 2012) ללא שינוי. נראה כי על רקע 2 דברים אלו נרשמה ירידה ברמת הסיכון של איגרות החוב הממשלתיות הארוכות והן של האפיק הקונצרני ולראיה, עליות השערים שנרשמו באפיקים השונים.
האפיק השקלי התנהל השבוע ביציבות בחלקים הקצרים ובעליות שערים נאות מאוד בחלקים הארוכים. כך לדוגמא, האיגרת הממשלתית השקלית "1026" רשמה בשבוע המסחר עלייה של 1% בערכה, כאשר התשואה לפדיון פוחתת ב-10 נ"ב, מ-4.52%, לכדי 4.42% נ"ב.
גם באפיק הממשלתי הצמוד נרשמה מגמה דומה לזו שהייתה בשקלי, כאשר החלקים הארוכים רושמים רווחי הון, אם כי בשיעור הנמוך מזה שנרשם באפיק השקלי.
החלקים הקצרים התאפיינו ביציבות במחירים או ירידות מחירים קלות. לדוגמא, התשואה לפדיון בממשלתית הצמודה למח"מ סינטטי של שנתיים טיפסה ב-6 נ"ב, מ-0.25%- לכדי 0.18%-.
רווחי ההון העודפים שנרשמו באפיק השקלי, לעומת הצמוד, בכל טווח לפדיון הביאו לידי כך שציפיות האינפלציה רשמו השבוע ירידה בכל טווח. כך לדוגמא, הציפיות לשנתיים פחתו ב-5 נ"ב לכדי 2.15%. גם, הציפיות ל-10 שנים התכווצו ב-5 נ"ב לכדי 2.58%.
המדדים המובילים של האפיק הקונצרני רשמו השבוע עליות מחירים של 0.3% עד 0.4% (תל-בונד 40). תוך צמצום פער התשואה לפדיון בין המדדים לבין הממשלתיות הרלוונטיות. כך לדוגמא, התל-בונד 40 רשם ירידה של 7 נ"ב במרווח בינו לבין האג"ח הממשלתית המקבילה, לכדי 175 נ"ב.
חשוב לציין, כי מדד התל-בונד, החמיצו השבוע את הדרמה האמיתית אשר נרשמה באיגרות החוב של קונצרן אידיבי, אשר רשמו הפסדי הון על רקע הדיווח באמצעי התקשורת על חשדות לביצוע פעולות תרמית בניירות ערך על ידי בעלי הקונצרן. כך לראיה, איגרת החוב של אידיבי אחזקות ד' איבדה השבוע 19.9% ממחירה ואיגרת החוב אידיבי פיתוח ח' איבדה השבוע 5.1% מערכה. חשוב לציין, כי ההפסדים שנרשמו בשבוע האחרון למחזיקי איגרות החוב של קונצרן אידיבי קיזזו את הרווחים שנרשמו בשבועות האחרונים, אך עדיין לא מחקו אותן לחלוטין (ראו תרשים).

כמעט בכל מח"מ (להוציא את הארוכים מאוד) אנו ממשיכים להעדיף אחזקה של איגרות חוב קונצרניות צמודות על פני ממשלתיות צמודות למדד (בכפוף לרמת הסיכון של המשקיע), כאשר ישנה חשיבות גבוהה לבחירת איגרות באופן פרטני ולא על ידי היצמדות למדדים. למשקיעים הרגישים לסיכון אנו ממליצים על שילוב שבין באיגרות חוב קונצרניות שלהן מח"מ קצר ואיגרות חוב ממשלתיות שקליות שלהן מח"מ ארוך.
http://www.meitav.co.il/files/financ...2122012fgh.JPG

השבוע פורסמה תחזית גיוס החוב הרבעונית לחודשים דצמבר 2011 עד פברואר 2013.
בחודש דצמבר צפוי האוצר לגייס כ-4 מיליארד ש"ח. ההנפקות יחולקו ל-2.8 מיליארד ש"ח, באמצעות אגרות חוב שקליות בריבית קבועה וסך של 1.2 מיליארד ש"ח באמצעות אגרות חוב צמודות למדד. בחודש דצמבר לא תונפק אגרת חוב ממשלתית קצרה.
בחודשים ינואר ופברואר 2013 צפוי האוצר לגייס סך של 4.5 מיליארד ש"ח. תחזית זו, אינה כוללת בתוכה הנפקות אג"ח ממשלתית קצרה. אם ניקח זאת בחשבון, אזי, ככל הנראה יגויס סך של 5.5 מיליארד ש"ח, בכל אחד מחודשיים אלו. היינו, סך של כ-15 מיליארד ש"ח צפוי להימכר בשלושת החודשים הבאים.
מנגד, בשלושת החודשים הקרובים צפוי להגיע לפדיון סך של כ-3.1 מיליארד ש"ח - כולו בחודש ינואר 2013, כאשר בדצמבר 2012 ובפברואר 2013 אין פדיון סחיר כלל.
כלומר, הממשלה תנפיק נטו סך של כ-12 מיליארד ש"ח בחודשים אלו.
להלן הנפקות החוב הממשלתי לחודש דצמבר (מליוני ש"ח):
http://www.meitav.co.il/files/financ...l02122012i.JPG
הפעילות בשוק הראשוני הקונצרני בחודש נובמבר
היקף ההנפקות בחודש זה, עמד על כ-2.5 מיליארד ש"ח (מקור הנתונים: רוסריו קפיטל). סכום זה גבוה, בהשוואה לשלושת החודשים הקודמים, בהם הונפק חוב בממוצע של כ-0.8 מיליארד ש"ח. כ-1 מיליארד מהחוב המונפק שייך לחברת החשמל.
בדומה לששת החודשים האחרונים, בחודש נובמבר, לא הונפקו כלל אגרות חוב שאינן מדורגות.
סך החוב, שהונפק מתחילת השנה, מסתכם בכ-22 מיליארד ש"ח, לעומת התקופה המקבילה אשתקד בה עמד סך החוב המונפק על כ-32 מיליארד ש"ח.
בנוסף, נפנה את תשומת ליבכם לטבלה שבעמוד הבא, הבודקת כדאיות השקעה בין שתי איגרות חוב בעלי אותו מנפיק ומח"מ, אך הצמדה שונה, על פי האינפלציה הגלומה במרווח בין התשואות לפדיון של האיגרות.
מהשוואה עולה כי:
(1) למחזיקים איגרת חוב שקלית- לאומי ש"ה 201 (תשואה לפדיון-3.74%, מח"מ-7.18), יש לשקול החלפה לאיגרת החוב הצמודה של החברה שמספרה 200 (תשואה לפדיון-2.59%, מח"מ-7.08).
(2) למחזיקים איגרות חוב שקליות- גזית גלוב 6 (תשואה לפדיון-3.22%, מח"מ-1.92), וגזית גלוב 5 (תשואה לפדיון-4.27%, מח"מ-4.51) יש לשקול החלפה לאגרת הצמודה של החברה שמספרה 3 (תשואה לפדיון-2.06%, מח"מ-3.40).
(3) למחזיקים איגרות חוב שקליות- נייר חדרה 4 (תשואה לפדיון-3.75%, מח"מ-1.51), ונייר חדרה 5 (תשואה לפדיון-4.00%, מח"מ-2.79) יש לשקול החלפה לאגרת הצמודה של החברה שמספרה 3 (תשואה לפדיון-2.16%, מח"מ-2.93).
http://www.meitav.co.il/files/financ...l02122012j.JPG














אומדן ראשון לרבע השלישי של 2012
נתוני הצמיחה ברבע השלישי השנה מציגים נתונים פחות טובים על קצב צמיחת המשק, לפחות מאשר היה צפוי. התוצר המקומי גולמי התרחב ברבע הנדון, ב-2.9% (במונחים שנתיים, בניכוי עונתיות), בהשוואה לרבע השני. מדובר בקצב הצמיחה הרבעוני הנמוך ביותר מזה 13 רבעונים.
מבין שימושי התוצר, נציין מספר נתונים:
(1) ההשקעה בנכסים קבועים התכווצה משמעותית לעומת הרבע הקודם (8.9%-, בחישוב שנתי). כל זאת בהמשך לצמצום שהתרחש גם ברבע השני.
(2) נתוני יצוא הסחורות והשירותים לא היו מעודדים. אלו ירדו ב-5.4%, לעומת הרבע הקודם.
(3) יבוא סחורות ושירותים ממשיך גם ברבע הנדון במגמת ההתכווצות, וקטן ב-12.5%, לעומת הרבעון השני (מונחים שנתיים מנוכי עונתיות).
(4) מנגד, התוצר המקומי גולמי העסקי גדל ב-2.7%.
רכיבי התוצר מלמדים כי הצרכן המקומי צרך פחות ברבעון זה, בסקטור העסקי קיימת פסימיות וההשקעה מתכווצת ענפי המשק השונים מוכנים להשקיע הרבה פחות בנכסים קבועים.
חשוב לציין, כי הנתונים הללו הם מנוכי עונתיות, קרי מעובדים סטטיסטית. לכן, אם נבחן את הנתונים, ללא ניכוי עונתיות, מהם עולה כי התוצר המקומי גולמי התרחב בשיעור חד של 11.0%, הגבוה מ-7.8% שהוא היה ממוצע של הצמיחה ברבע השלישי, בשלוש השנים האחרונות (2011-2009). לכן, גם עתה, עדיין נראה כי הערכת הלמ"ס לצמיחה של 3.5% ב-2012, הינה ברת השגה, חרף ירידה בסבירות להגיע לרמה זו. לפיכך, כפי הנראה הצמיחה ב-2012 תהיה בטווח של 3.2% עד 3.5%.
http://www.meitav.co.il/files/1.JPG

המדד המשולב לחודש אוקטובר ורכיביו
הייצור התעשייתי בחודש ספטמבר, האחרון לרבע השלישי, התכווץ ב-0.8% (נתונים מנוכי עונתיות), בהשוואה לרמתו בחודש אוגוסט.
עם זאת, במבט על כל הרבע השלישי, דווקא נרשמה התרחבות של 7.5%, לעומת הרבע השני. ההתחזקות ברבעון השלישי בפעילות התעשייתית, טמונה בגידול בחברות, הכלולות בסקטור טכנולוגיית העילית. התפתחות חיובית זו קוזזה בחלקה על ידי התכווצות בפעילות בשאר הסקטורים.
ביחס לרכיבי מדד משולב אחרים נציין את ההתכווצות שנרשמה בפדיון ענפי המשק בחודש ספטמבר (5.9%-) ואת הירידה שנרשמה ביצוא השירותים (1.8%-), גם כן בחודש ספטמבר.
לסיכום, המדד המשולב למצב המשק לחודש אוקטובר עלה ב-0.1%. שינוי זה, מעיד על התמתנות בקצב התרחבות בפעילות המשק. בנוסף, נציין כי נתוני המדד לחודשים הקודמים עודכנו משמעותית כלפי מטה. ככלל, קצב ההתרחבות השנתי של המדד המשולב הוא הנמוך ביותר מאז משבר ה-Subprime.

http://www.meitav.co.il/files/2.JPG
פדיון רשתות השיווק וציפיות הצרכנים
נתוני הפדיון ברשתות השיווק מתייחסים לרשתות מזון ורשתות המתמחות בשירותים נוספים כגון: מוצרי טקסטיל, הלבשה, הנעלה ומוצרים בני קיימא. אלו, משמשים כאינדיקטור לצריכה הפרטית.
השבוע דווח, כי פדיון רשתות השיווק הצטמצם בשלושת החודשים האחרונים (אוגוסט-אוקטובר, נתונים מנוכי עונתיות, ובמחירים קבועים) ב-2.6% לעומת שלושת החודשים הקודמים להם. מכך, ניתן ללמוד כי הצרכן הישראלי מצמצם את הוצאתיו.
נתונים אלו עולים בקנה אחד עם נתוני סקר אמון צרכנים, בו נרשמה התדרדרות בציפיות הציבור מאז חודש יולי.
סביר להניח כי גם בנובמבר תימשך פסימיות הצרכנים, על רקע המערכה הצבאית והשלכותיה. על כן, אם נניח כי מידת האופטימיות של הצרכנים משפיעה על ההוצאה הפרטית שלהם, הרי שבהחלט ייתכן כי נמשיך לראות חולשה של הפדיון ברשתות השיווק בדיווח של נובמבר.
http://www.meitav.co.il/files/3.JPG
סיכום עלות מבצע "עמוד ענן" – לא אירוע שיזעזע את הגירעון
לאחר 8 ימי לחימה בדרום, ניתן כבר לנסות ולהעריך את עלות המבצע. כאמור, הסכום הכולל, מורכב מעלויות ישירות (צבאיות) ועקיפות (אזרחיות) שיכולות להתפרס למספר תקופות.
לפי העלות של מערכות שונות וגם לפי דיווחים באמצעי התקשורת, ניתן להעריך כי, לאחר שמונת ימי המבצע העלות הישירה, המכסה את הוצאות הצבא וכוללת את גיוס המילואים נאמדת בכ-1 מיליארד ש"ח עד 1.2 מיליארדי ש"ח. היינו בין 125 מיליון ש"ח לכדי 150 מיליון ש"ח ליום לחימה.
העלות האזרחית העקיפה נאמדת בכ-1 מיליארד ש"ח נוספים.
יתר על כן, במהלך המבצע הביא שר האוצר לאישור הממשלה סך של 750 מיליון ש"ח להצטידות במערכת כיפת ברזל נוספת.
כך, סך מחיר המבצע מסתכם בכ-3 מיליארד ש"ח.
ברור כי משרד האוצר לא צפוי להוציא 750 מיליון ש"ח לטובת כיפת ברזל באופן מיידי. לכן, נשאלת השאלה מהי העלות המיידית? באופן כללי, נראה, כי המשמעות הפיסקלית, שנובעת מהמבצע היא לא מאוד מדאיגה. די ברור שהצבא יספוג חלק מהעלות הישירה. כמו כן, ניתן להניח כי הפיצוי האזרחי יבוא, בחלקו, על חשבון פרויקטים אזרחיים אחרים, שתוקצבו מבעוד מועד. כלומר, המערכה, לא תשפיע, באופן מהותי על הגרעון הממשלתי. לכן, אם נניח עלייה של הגירעון ב-1 מיליארד ש"ח, אזי מדובר ב-0.1% במונחי תוצר בלבד. דהיינו, לא סיפור קשה במיוחד...

לקראת החלטת ריבית דצמבר 2012
להערכתנו, בהחלטת רמת הריבית לחודש דצמבר, חברי הוועדה יצביעו להותירה על כנה, ברמה של 2.0%.
הגורמים שיפעלו להותרת הריבית ללא שינוי:
(1) המשק צמח ברבעון השלישי ב-2.9% (במונחים שנתיים) לעומת הרבע הקודם.
(2) השיפור הקל, שנרשם בציפיות הציבור, בסקר אמון הצרכנים ובסקר מגמות בעסקים.
(3) רמת הגרעון הממשלתי ממשיכה להיות גבוהה, ואף תתרחב בעקבות מבצע "עמוד ענן".
(4) מחירי הדיור ממשיכים במגמת ההתייקרות והפעילות בשוק נותרת ערה.
(5) בהחלטת הריבית הקודמת, בנק ישראל החליט להפחיתה ב-25 נ"ב. לכן, ניתן להניח כי חברי הוועדה ימתינו לפני עשיית מהלך נוסף, ויבחנו את השפעת הורדת הריבית על הפעילות במשק.
אנו צופים, כי במידה ופעילות המשק תתמתן, נראה הפחתת ריבית נוספת, ככל הנראה לקראת הרבע השני ב-2013. בנק ישראל עשוי לעלות את רמת הריבית, במידה והנתונים המקרו כלכליים יצביעו על שינוי מגמה, אך הדבר לא צפוי לקרות, להערכתנו, לפני סוף 2013.
http://www.meitav.co.il/files/11.JPG