השבוע החולף היה רובו ככולו שבוע פקיעה קלאסי עם התערבות בוטה מצד שחקני המעוף, ונסיון עיקש להוריד את המדד לטווח פקיעה אופטימאלי. סנטימנט חיובי ביותר בת"א עם רוח גבית מהעולם, הביא פעם נוספת את המדד מרחק נגיעה מרמת 1240 הנקודות. קרוב לודאי שללא התערבות השחקנים רמה זו היתה נפרצת ללא התנגדות מהותית אלא שבשלישי ורביעי נוצל חלק ניכר ממניות הבנקים שהיו בידי הכותבים בכדי שהמדד יאבד כ 2.5%. מכאן הדרך היתה קצרה לכיוון 1120 כשרק החוזים החיוביים בבוקר הפקיעה מונעים פקיעה מושלמת. כבפקיעת אוקטובר, גם הפעם התנועה הגיעה ביומיים האחרונים למסחר וניצלה עד תום את רוכשי אופציות ה call שהניחו תרחיש סקוויז במדד.
דצמבר נפתח בסערה עבור פעילי הנגזרים עם מפה יוצאת דופן: פיזור מלא מרמת 1300 ועד רמת 1180 נקודות. מה שהחל בראשון ושני כאוכפי 1200, נמשך בשלישי ורביעי עם אוכפי 1240 ומותיר אותנו כעת עם שני אוכפים א-סימטריים ופקיעה אופטימאלית בינהם ברמת 1210 נקודות. הגבולות רחבים בהתאם עם 1270 כגבול עליון ו 1150 כגבול תחתון אם כי מאחר ומדובר בחודש קצר יחסית, אין ספק שתתרחש התאמה אגרסיבית כבר במהלך הימים הקרובים. ובכל זאת, צריך לתת את הדעת על סטית התקן במועד הפתיחה העומדת על כ 15%. מזה שבעה חודשים ברציפות שסטית התקן רחוקה מהמתרחש בפועל בשוק, עת המדד מבצע לא פעם היפוכים תוך יומיים של אחוז, ומובילה לכתיבה קרובה לספוט. כתיבה זו בתורה מבטיחה התערבות מוקדמת ולמעשה כל הפקיעות האחרונות, ששמרו על מגמה חיובית בין אחת לרעותה, נותרות בטווח פקיעת האוכף הבסיסית. כך, אם נביט בתחילת נובמבר הרי שגם מי שלא ביצע כל תיקון באסטרטגית הבסיס– אוכף 1200, קצר רווחים ולכן ניתן להניח שגם דצמבר לא יפקע במרחק משמעותי במיוחד מטווח הפקיעה האחרון הוא 1226.
ברמת המאקרו, שני נתונים משמעותיים חוינו השבוע. הראשון הינו נתון האבטלה המקומי שחצה בסערה את רמת 7% ומאותת על כיוון חד-סטרי מעלה. המעניין הוא שמדובר על אבטלת צוארון לבן פר אקסלנס, עת מרבית הפיטורים מגיעים ממגזר ההייטק ושוק ההון, כשסוג זה של פטורים מאופיין בחזרה איטית להחריד למעגל העבודה בשל עונתיות במצב השוק (בורסה וגיוסים כאחד). לראשונה מזה כשלוש שנים עולה אפשרות סבירה לרמת אבטלה של 8%, והדבר צפוי להלחיץ את בנק ישראל מאחר ולא פעם ציינו רמה זו כרמה שבה בועת הנדל"ן צפויה להתפוצץ בשל המינוף הגבוה בשוק וחוסר היכולת של אחד מבני הזוג לעמוד בהחזר כולו. אין ספק כי 8% אבטלה אינה "מעבר לפינה" אם נזכור שעונתית החורף מאופיין בתוספת של 0.2-0.3% לנתון האבטלה, הרי שהמרחק הוא גם לא כה רב כנדמה במבט ראשון.
הנתון השני, בהתאם להערכתנו מהסקירה האחרונה, הוא החלטת פישר להותיר את הריבית על כנה. מהלך הגיוני לכל הדעות המותיר בידי הנגיד עוד הורדת ריבית אחת של רבע אחוז, ובסבירות גבוהה שהנגיד יעשה כן עוד בדצמבר בשל ההאטה בשוק. חשוב לזכור כי הנגיד פועל בסביבת ריבית נדירה בה אינו צריך להביט ימינה ושמאלה – הריבית בארה"ב, אירופה ומרבית מדינות העולם ידועה למשך כל 2013 ולכן מרחב התמרון הצר שעוד נותר לבנק ינוצל עד תום.
עוד השבוע, דוחות הבנקים היו חגיגה אמיתית למשקיעים המסתפקים בכותרות. ארבעת הבנקים הגדולים ניפקו תוצאות מעולות להוציא מזרחי שאיכזב עם דו"ח חלש מהמצופה. בפועל, משחקים חשבונאיים בעיקר בגזרת החובות המסופקים הובילו לשורה תחתונה נאה כשאף בנק ללא יוצא מן הכלל לא מציג גידול אורגני ברווחיות ו/או שיפור בהלימות ההון הנובע מהכנסות. לא במקרה כל האנליסטים פיספסו בענק את תוצאות הדו"ח, כיוון שמאות מליוני ₪ נמחקו באחת מהמאזנים אך גם השורה החיובית מוטלת בספק: בנק פועלים רושם ירידה של 9% ביחס לרווחים בתקופה המקבילה; לאומי עם ירידה של 6.5%, ואילו דיסקונט ללא כל שינוי. המערכת הבנקאית אם כן אינה רווחית יותר, וניתן רק לשער כיצד ללא משחקים בחומ"ס היו נראים הדוחות אלא שמעניין לציין כי בתקופה זהה בה הרווחיות היתה גבוהה יותר, מדד הבנקים ניצב עמוק מתחת ל 1000 הנקודות והדבר אומר דרשני ביחס לרמה הנוכחית המנותקת לחלוטין מתמחור ריאלי.
בשוק המט"ח, הדולר שהערכנו שיגיע לרמת 3.8 ביצע השבוע תנועה חדה בדיוק לרמה זו, ונעצר. מכאן ההערכה השבוע היא שלא יתרחש מהלך משמעותי בצמד דולר-שקל עם סטיה של עד כאחוז מעלה ומטה בתנודתיות נמוכה יחסית. הקורלציה לשם שינוי צפויה להתנהל במקביל לדולר-אירו עם המשך דשדוש ברצועת 1.29-1.3 בהתאם לחדשות הנוגעות לפתרון הצוק הפיסקלי.
בשוק הסחורות, הזהב ממשיך להפגין חולשה ושבוע חיובי במרבית השווקים אינו מצליח לתמוך במחיר המתכת הנוגעת שוב כחצי אחוז מרמת 1700 הדולר לאונקיה. על אף החולשה, ההערכה היא להמשך דשדוש ולא לשבירה אגרסיבית, ונכון הדבר גם ביחס לנפט שרשם תיקון קל בואכה רמת 89 דולר לחבית אך עדין ברצועת 85-90.
באירופה, כמה לא מפתיע, הוחלט בסופו של יום על העברת הסיוע ליוון. 44 מיליארד אירו נוספים הצפויים לרדת לטמיון, בטנגו אינסופי בו כל צד תלוי בשני וכל צד מכביד על השני. העוקבים אחרי הסקירות מודעים לכך כי הסכום המדובר כל העת היה 31 מיליארד אירו, אלא שבמחטף זריז הטרויקה העלו הסכום תוך שהם מציינים כי "יוון כבר עברה כברת דרך ניכרת". אם אלו פני הדברים מדוע היה צריך למשוך ההחלטה חודש ימים עם איומים אין ספור? וגם בזאת אין די: תשלומי החוב נדחו ב 10 שנים נוספות, קרי, שנים רבות אחרי שהטרויקה תימחה ותימחק מהזכרון בדומה למהלכי פישר שרק הנגיד הבא בישראל ישלם עליהם. כל התסבוכת היונית נדמית כתאונת רכבת בהילוך איטי כשראש ממשלת יוון לא מצמץ באומרו כי המועד הבא הוא פברואר, בבחינת כספומט בלתי נדלה שאחת לרבעון בערך פוקדים אותו.
ובכל זאת, לא זו הבעיה המרכזית של אירופה. אחוז האבטלה בגוש האירו אינו מפספס אף חודש לשבירת שיא שלילי חדש כשבאוקטובר הוא ניצב על 11.6% (ופתאום ארה"ב עם רמת ה 10% ריאלי שנה נראית ממש גן עדן למחפשי עבודה). 173 אלף מובטלים נוספו באוקטובר, והערכות ראשוניות לנובמבר מעריכות היקף דומה. לא העליה היא המאכזבת או המפתיעה, כי אם היעדר תכנית חומש או אופק לכל אותם מחפשי עבודה. בעוד שבארה"ב הממשל עושה, פחות או יותר זה כבר נתון לויכוח, הרי שבאירופה רבים כבר הרימו ידיים לחלוטין ומהגרים ממדינה אחת לרעותה ללא כל פתרון עתידי. האיחוד כושל בטיפולו באבטלה, ואם עשירית מהכסף שהועבר ליוון היה מושקע בפרויקטים של תשתיות רחבות היקף, הרי שבלימה באבטלה כמוה במצב זה כחצי פתרון. זאת לא נעשה, ובאמת שבמדינות כספרד עם אחוז אבטלה של 25% כללי ו 43% בקרב צעירים, קשה כבר לראות כיצד המצב הפיך.
עדין באירופה, בבריטניה ציין מרוין קינג, נגיד הבנק המרכזי, כי הבנקים צפויים לסגור את 2012 עם גרעון של 60 מיליארד ליש"ט. המדובר בגרעון כפול מהצפוי וזאת לאחר סיוע לא מבוטל שקיבלה המערכת ב2009 ולכן אנו עדים לביצוע ארביטראז אגרסיבי מצד קרנות רבות בדמות שורט על בנקים בריטיים ולונג על בנקים אמריקנים. כבעבר, סביר להניח שגם הפעם הנבואה תגשים את עצמה ולכן הפוטסי צפוי בטווח הקצר להציג תשואת חסר ביחס לדקס ובצורה פחותה אך לא מבוטלת ביחס ליתר המדדים.
בארה"ב, לאחר הראלי השבועי בשבוע החולף הגיעה רגיעה עת המדדים נסחרו ללא שינוי מהותי.
אם להאמין לנתונים הרי שהמפתיע מכל היא שמחת הצרכן האמריקני, שכן לפי מדד אמון הצרכנים אנו בשיא של 4 שנים. לא סנדי, לא אחוז האבטלה ואף לא ההאטה שעלתה השבוע מספר הבז' במרבית המחוזות בארה"ב השפיעה על הצרכן האמריקני. קשה אפילו לנסות וליישב את ההאטה, היקף אובדן המשרות ומצב שוק הנדלן עם האופטימיות העולה לכאורה מקריאת הנתון, ומרבית האנליסטים כעת מנמקים זאת בהיקפי מבצעי הענק העונתיים ובכלל שתומכים בהמשך רכישות.
ספר הבז' מצידו תרם לנו מידע יקר ערך להשקעה עם ציון התעשייה המאטה ביותר היא תעשיית הרכב וחלקי החילוף למכוניות. הדבר לא בא לידי ביטוי במניות המגזר, וגם לאחר פרסום הלה לא חלה תנועה משמעותית במניותיהן.כיוון שנותר עוד מספיק זמן עד לדוחות הקרובים פוזיציית שורט בהחלט עומדת על הפרק לכל הפחות לטווח של כ 5-10% ובחינת ספר הבז' הבא.
ביחס לצוק הפיסקלי, הדבר היחיד שבאמת מדאיג כעת את המשקיעים – לא חלה שום התקדמות, ונדמה שפתרון יגיע רק "בדקה ה90" בין חגיגות הכריסמס. מרבית המשקיעים מגלמים פתרון אבל ההמתנה ומריחת הזמן אינה משחקת לטובת וול סטריט שאיבדה בשבוע החולף מומנטום יקר שיכול היה להתפתח לראלי סוף שנה, שכבר לא יתקיים כעת. פתרון הצוק יאפשר למשקיעים לחזור ולהתרכז בעונת הדוחות הבאה שסה"כ צפויה להציג רווחיות סבירה, כשהלחץ יתחיל מחלקו השני של השבוע הנוכחי בשל מיעוט ימי דיונים בקונגרס לאחר מכן.
מניות ומגזרים
נפטא – שינוי המלצה ! לרוב איני ממליץ על מניות מהמגזר, אך העיוות במניה היה כה משמעותי עד כי המהלך היה כמעט חסר סיכון. לאחר שבועיים בלבד ותשואה של 10% במניה נסגר הדיסקאונט ואין מקום עוד להחזיקה.
שורט על פורד – גם ללא ספר הבז' והאמור לעיל, חברת הרכב האמריקנית מציגה האטה במכירות ולכן בתוספת המידע המוזכר היא המועמדת הטבעית לביצוע שורט.
- ביתר המניות והמגזרים, אין שינוי המלצה !
שבוע טוב ומוצלח !
