ניהול "הסדרים" ללא מעורבות בית המשפט - לא מקובל לאחר חקיקת חוק התספורת
עו"ד דידי לחמן-מסר, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אשר היתה מעורבת בהצעת חוק התספורות של זהבה גלאון, פגשה בנאמן מחזיקי אגרות החוב של אי.די.בי עו"ד דן אבנון.
היא הסבירה כי "ההסדר הנוכחי מעורר מספר שאלות הנוגעות לכלל ההסדרים שעוד יתרחשו בישראל. הבולטת מבינהן איך לאחר חקיקת חוק התספורות מתנהל לו הסדר חוב מחוץ לכותלי בית המשפט?".
"מטרת חוק התספורות היה לנהל הליך נושים בדוק שקוף וסדור בו קיים גורם אובייקטיבי - שופט - שבוחן את ההסדר. השופט היה צריך לבדוק האם ההסדר מטיב עם ציבור המשקיעים ולהיעזר בחוות דעתו של המומחה", אומרת לחמן.
הביקורת המרומזת של לחמן הינה בנוגע להתנהלות הנאמנים בפרשת אי.די.בי ולאופן פסילת חלק מקולות המוסדיים בעקבות ניגודי עניינים כהגדרתם. פסילת חלק מהמוסדיים בנייהם פסגות,אינפיניטי ואיביאי איפשור להעביר את דחיית תשלום של 65 מיליון שקל לבעלי האגח מסדרה ד' בשלושה חודשים ללא פיצוי מהותי.
נאמני אגרות החוב של אי.די.בי הסבירו כי לא פנו לביהמ"ש מכיוון שההסדר לא מהותי ולפיכך על פי החוק לא טעון אישור.
"גם אם יש כללים של רגולטור יהיה נכון שהכללים הללו יבחנו בביהמ"ש" מסבירה לחמן ומבהירה "לא ברור לי מדוע הסדרים אשר יש בהם אלמנט של חוסר ודאות ומתעוררות בהם שאלות כגון מי צריך לפסול, האם ההסדר הינו הסדר שולי או לא, לא מגיעים לביהמ"ש".
לשיטתה אם יש גוף מוסדי אשר מתנגד להסדר סימן שמדובר בעניין מהותי אחרת לא היתה התנגדות. לדעתה, הפנייה לבית המשפט הינה ולו בשביל לבסס את אמון ציבור המשקיעים. באמצעות ההליך המשפטי ציבור המשקיעים ידע את עמדתה של רשות ניירות ערך ושל כונס הנכסים הרשמי של מדינת ישראל